הגולה מקבלת את כל החיות שלה רק מחזון הלב, אבל חזון זה חלש ואינו מסוגל להחזיק את הגולה הרבה זמן, אלא היא חייבת
לקבל יניקה מקדושתה של ארץ ישראל.
רוחות הטבע והחופש המנשבות לאחרונה בעולם הן התפתחות חיובית, וצריך לכוון אותן בצורה טובה.
הציורים הרוחניים בשאיפות של נשמת האומה הן חלק מאיתנו. והשאיפות האמיתיות של נשמת התורה נמצאות בתורה בכללותה.
חשיבות לימודי האמונה והרוח שמאחורי המעשים החומריים.
עם ישראל הוא עם גדול ושלם, ושלמותו כוללת גם את החלקים הרוחניים, וגם את החלקים הגשמיים שיש לכל העמים, כמו כבוד לאומי ועושר.
לעתיד לבא, כשנכיר את הוד האלוהות באמת, נבין את חשיבות הארץ והמקדש, וכל ההתחכמויות הטוענות שהדת היא מענה לחולשה אנושית יופרכו אל מול אורה ועוזה של האלוהות.
ברית כרותה לכנסת ישראל שלא תוכרת מחיבורה לרוח האלוהים, ולכן גם האומרים שאינם זקוקים לרוח האלוהים, הם גם מחוברים לרוח זו מכיוון שהם מחוברים לרוח ישראל.
גם כאשר מנהיגי העם מנסים לשלול את רוח האלוהים, עדיין אי אפשר למרוד ברוח האומה, שמרידה בה היא מרידה ברוח אלוהים.
כל התנועות החברתיות (למשל קומוניזם) הן נראות מאוד טובות וסוחפות, אבל אין להם תכלית נצחית של תיקון העולם, ולכן הן חא יכולות להחזיק מעמד. לא כן היהדות שבה יש שאיפה והתקדמות לתיקון העולם, לעתיד.
עיקר תוקן סדרי החברה והעולם טמון במצוות התלויות בארץ. ואף על פי שאיננו מקיימים אולם בשלמותם ובצורתם המלאה, עדיין הקצת שאנחנו עושים מלא תוכן עמוק בפנים ומשפיע על העולם. לכן אנו מקיימים אותם למרות שהיסב המקורית להן לא קיימת, למרות שהכהנים והלווים אינם עובדים במקדש, עדיין אנו נותנים להם תרומות ומעשרות בשל ההשפעה שיש לזה עלינו.
עם ישראל הוא גדול מכל עם ולשון, ויש בו מעלות שאין בשום עם אחר, ואסור לנו לשכוח את זה או להתעלם מזה.
עם ישראל בעומקו הוא עם מושלם ואחדותי, ולא מורכב מניגודים והרכבות כמו העמים האחרים. לכן כל דבר קטן בעם ישראל קשור לכל הגדולה של עם ישראל, וממילא הוא כבר דבר גדול מאוד.
הכהונה המתווכת בין האדם הרגיל לה', אינה באה להפריד ביניהם, אלא לקרב ביניהם, לעזור לאדם להתקרב לה' עם הכח של הכהן.
הנטיה לפתח כהנים, היא נטיה טבעית וקבועה באומה ובאדם. אבל המצב כרגע אינו מאפשר מצב שבו כל האומה בדרגת הכהונה, ולכן מספיק שיש אנשים בודדים המתפקדים ככהנים, והם משפיעים על האומה כולה, העוסקת בחיי המעשה.
מה תפקיד המשיכה לחופש בדורינו? היא סתם מרחיקה מהדת! כל סדר העולם הוא 'ירידה לצורך עלייה', צריך לבחון מה מטרת כל 'ירידה' שיש בעולם ולאיזו עלייה היא מובילה. מטרת המשיכה לחופש, שגרמה לעזיבת הדת, היא להוביל לאמונה גדולה יותר.
אמנם אסור ליזום נפילות אך צריך לדעת שהן הכרחיות ושה' מזמנן לצורך עלייה.
שנאת הגויים לישראל היא בטבע, לא רציולנית.
לכל ציבור יש טבע והטבע של היהדות הוא להאיר את ההארה האלוקית בעולם, בשל כל היהדות זקוקה גם למזון תרבותי אלוקי מיוחד, וכשיש אותו אז התרבות הכללית תוכל לסייע ליהדות.
מה באמת רוצים ה'חלוצים'? מה מסתתר בעומק ליבם של מקימי המדינה? הם מחפשים שלמות, כלומר, בעומק הם מחפשים את ה'. אנחנו לקראת גאולה מיוחדת, אמונה בה' מתוכינו, לא מחמת ראיית הניסים שכובשים את הטבע. צריך להיות 'גדול רוחני' כדי לראות את זה, {חיצונית קשה לראות זאת, אך אנו בתוך תהליך רוחני (המנוהל ע"י מגמה אלקית פנימית שנמצאת בתוך כל אחד ומובילה). אפשר לראות גם שינויים בפועל, אך הרב קוק התכוון בעיקר לעומק,} אנחנו צריכים לעלות למדרגה של הרב קוק ולראות שזה כך, לא להסתפק בלהאמין לו.
מטרת ישראל היא לגלות את הטוב האלוקי בעולם, ויש באומה כל פנימי המעיר אותה לעשות זו.
ההתקדמות אל האמונה בשלימותיה נעשית ע"י הכפירה באמונה החסרה.
וע"י הכפירה מתגברת האמונה האמיתית.
'קדושה שבטבע' יותר במעלה מקדושה שמעל הטבע. יש עומק לטבע, צריך לראות את התוכן שבבריאה, את הופעת ה' במציאות. העומק שבחכמות. צריך לגלות את גודל ההופעה האלקית בכל הצדדים שבמציאות. בנתיים צריך עלינו לעסוק בלימוד תורה, בבסיס, כשהתורה תתרבה, לא נצטמצם בביהמ"ד.
המציאות של המשבר הרוחני בעמ"י, תביא קומה חדשה בעבודה ה'. אנו בתהליך שעמ"י נעשה והופך לעם מפרטים, ועבודת ה' תהיה עוצמתית יותר. התחלנו את שלבי הגאולה - לא תתכן גלות נוספת. למה מועילים מערכות החיים המעשיים שנבנות בא"י? למה לא ללמוד ב'כולל' בחו"ל והגויים יטפלו בהכל, ב'בטחון' ב'כלכלה' וכו'? החיים המעשיים סותרים את העבודה הרוחנית? עניין עוה"ז, זה 'קידוש החיים', המטרה היא שה'רוח' תופיעה בצורה גדולה יותר, שהתורה ועמ"י יופיעו בצורה מושלמת וגדולה יותר, לשם כך צריך 'חיים מעשיים' גדולים, שעמ"י ינהל בארצו.
ערך הפרט, זה היותו חלק מהכלל, כשאדם מרגיש את זה ומתבטל לכלל, הוא יונק יותר מהשפע שיש לכלל. עם זאת, הפרט צריך לשמור על ייחודיותו, כי זו שלמות הציבור. יש ב' צדדים ל'אהבת ישראל', יש את אהבת כלל ישראל, ויש את אהבת כל פרט, שצריכה להיות כחלק מאהבת עצמי, כי שנינו דבר אחד. הסיבה למתחים בעמ"י לפני בוא משיח, זו הקרבה העצומה שנוצרת בהם, אך היא נסתרת. המריבות נוצרות דוקא מתוך החיבור והקרבה, כי ה'ריב' הוא מחבוא לדבר יקר ערך, ל'אחדות', ושומר שלא יפגעו בה.
מהו היחס לרשעים? מהי ההסתכלות הנכונה על החטאים והרע המופיעים בעולם? למה הרע בולט? לא טוב להסתכל רק על הרע! לא טוב להיות מקטרג! הדרכה בלעדית ל'חסידי הדור', יחידי סגולה, כיצד לקרב רחוקים, ע"י שיגלו את נקודת הקדושה המסתתרת בכל פרט בעמ"י גם ברשעים (שרואים את עצמם חלק מעמ"י), עלינו לשאוף להיות מאותם 'חסידי הדור'.
