כנסת ישראל נוטה בטבעה אל הטוב, ומכירה שאלוקי ישראל הוא הטוב השלם. חפץ התחיה בישראל הוא לגלות הכרה זו בעולם, שרבש"ע הוא נשמת העולם, מקור החיים, הטוב והאור.
בניגוד ליחיד, לציבור אין בחירה, ציבור פועל מתוך אינסטינקטים כבעלי חיים; בזה מסביר הרב את השנאה של עובדי עבודה-זרה והמינים לישראל וכל התופעות של המאבקים בין העמים.
המגמה האלוקית אל הטוב הכללי - נצחית, וכל אידאל אנושי חולף; ישראל נושאים את המגמה האלקית גם בהווה; בשעת ירידה טמון אור גדול הנמשך מהעבר הגדול והמכין את העתיד היותר גדול.
בתורה גנוז החפץ העליון של האומה; המעשים הם הבסיסים לרוח הגדולה - משבר הרוח מביא למשבר בקיום בפועל; בעת משבר לא לשכוח את השאיפות הגדולות ולהמשיך לקיים בפועל, באורך רוח, בבגרות, וסוף האור להגלות.