התפילין מגשרות בין הקדושה הפנימית שבתוכם ליהודי על ידי האמת והביטחון שלמרות שהגשר צר מאוד הדרך פשוטה ואפשרית. הדיבור עם ה' כפי הנשמע מתוך לב של עני, שמבקש כל הזמן להיות קרוב לה'.
לפעמים דווקא כשמגיעים ממקום נמוך, אפי' מהמוות, אפשר להגיע לכיסופים אמיתיים וקרבת ה'. זה תפקידו של הקדיש יתום, ושל התפילין.
ועוד - כמה סיפורים על הרב פרומן זצ"ל
שרה אימנו היתה קשורה לאמונה הגדולה והשלמה, ולכן היתה תמיד צעירה. בת מאה כבת עשרים.
וגם - למה כדאי לעשות 'הנחת תפילין' (לאו דווקא ראשונה) דווקא במערת המכפלה?
בהתחלה אדם הוא אור ולאחר שהוא גדל הוא נהיה גם כלי - מכיל יותר את המציאות ולא שורף אותה.
ר"נ אומר לאדם לזרוק את שכלו - לזרוק את הגאוה של השכל להבין כל דבר, ולחיות את המציאות הפשוטה
יציאת מצריים מראה על התחדשות. משה הגיע עם האמירה 'אהיה'= עתיד. אם יש עתיד יש עבר, יש בורא. בדורנו יש רצון להתחדשות וחשוב לדאוג שהיא תהיה פנימית ולא חיצונית
תפילין של רבנו תם שייכים לפעולה בתחילת המחשבה, וכוחם נצרך ביותר בחבלי משיח. לפעול בצורה מיוחדת ויוצאת מהסדר הרגיל להכניע את היצר הרע המתגבר. בעיקר את ההשכלה.
אדם צריך תמיד לעשות תשובה על תשובתו וע"י כך להגיע למדרגה הבאה.
תפילין דרש"י: חסדים ואז גבורות - שם ה' כסדר.
תפילין דר"ת: גבורות ואז חסדים - י' בתחילה שני הה"א באמצע ובסוף ו'.
