בשבוע הקרוב נלמד את הפרק הרביעי בהקדמת הרמב"ם. הפרק עוסק בתיקון המידות מבחינה מעשית. בתחילת השבוע נגדיר את דרך האמצע בה אנו נדרשים ללכת והזהירות מפני קיצוניות. בהמשך, נברר כיצד נתקן מידות שהתרחקו מדרך האמצע. בהקשר זה, נלמד גם על תפקיד מצוות התורה באיזון כוחות הנפש. בסוף הפרק נלמד מה היה חטאו של משה רבנו במי מריבה וכיצד נושא זה קשור לעבודת איזון ותיקון המידות.
לאחר שלמדנו שאנו צריכים לשלוט בכוחותינו ולכוונם לתכלית אחת, ממשיך הרמב"ם לבאר שאין לכך ערך אם התכלית שגויה. לכן, כל מעשינו צריכים להיות מכוונים לתיקון האישיות שלנו.
מי גדול יותר - מי שמתגבר ומנצח את תאוותיו או מי שאינו מתאווה כלל? הרמב"ם מציג שתי דעות בנושא: הפילוסופים משבחים מי שאינו מתאווה כלל, אולם חכמינו משבחים דווקא את מי שמתאווה ומתגבר. מחר נראה כיצד מיישב הרמב"ם את המחלוקת.
מובן או לא מובן? היום נראה כיצד מסביר הרמב"ם את הסתירה בין דברי הפילוסופים לחכמינו. הפילוספים מדברים על מצוות טבעיות שאדם בטבעו צריך לחפוץ בהם, ואילו חכמים מדברים על 'חוקים' שאינם מובנים לנו.
מה ההבדל בין דרגות הנביאים? הרמב"ם מסביר שישנן מחיצות שמבדילות בין הנביא לאלוקים בעת הנבואה, כל נביא לפי מדרגתו. מחיצות אלו הן חסרונותיו, המתחלקים לחסרונות שכליים ולחסרונות במידותיו.
לאחר שלמדנו שהמידות הרעות מבדילות בינינו לבין בורא עולם, מוסיף הרמב"ם שעם זאת אין הנביא מוכרח להיות מתוקן לחלוטין במידותיו. אמנם, מידות מסוימות אכן מונעות את הנבואה מיד.
משה ביקש להשיג את ה' באופן מוחלט, מכיון שידע שהוא נקי לגמרי מכל החסרונות השכליים והמידותיים. ה' לא נענה לו, מכיון שעצם היותנו בשר ודם הוא חסרון. כשחז"ל אמרו על אדם שהוא ראוי לנבואה כמשה כוונתם שהוא שלם במידות ובתפיסת עולמו.
האם יש לנו בחירה, ומדוע בני אדם מתפתחים שונה אחד מהשני? בפרק הנוכחי הרמב"ם מלמדנו כי אמנם ישנן נטיות מולדות שונות לכל אדם, אך אם הוא יכוון אותן לטובה או לרעה – הרי זה מסור לידיו ולבחירתו.
אם ישנה בחירה חופשית, האם נכון לומר שמעשי האדם הם על פי רצון ה'? הרמב"ם מבאר באיזה אופן אפשר לומר זאת: כפי שה' ברא חוקי טבע, כך הוא חקק שתהיה לאדם בחירה חופשית. ממילא מה שנפעל משני אלו הרי הוא מתאים לרצונו.
איך יתכן שה' יגזור על אומה שתרשיע, אולם לאדם הפרטי תהיה האפשרות לבחור? היום נראה כיצד הרמב"ם מיישב את הפסוקים שנראה שהם סותרים את עקרון הבחירה החופשית.
תמיד יש בחירה חופשית? הרמב"ם ממשיך ליישב את הפסוקים שנראה שהם סותרים את עקרון הבחירה החופשית. היום נלמד שלפעמים ה' ייטול את הבחירה גם מהאדם הפרטי בתור עונש לחטא שעשה.
אם לפעמים ה' מונע את האפשרות לחזור בתשובה, מדוע הוא שולח נביאים להוכיח את הרשעים? הרמב"ם מבאר שהמטרה היא לפרסם שניטלה הבחירה מאנשים אלה. עוד מבאר הרמב"ם מקראות נוספים על דרך זו, העוסקים בגויים ובישראל.
לאחר שלמדנו על האפשרות שה' יגזור על אומה שתרשיע, וכן על אדם פרטי שאחר שהרשיע לא יוכל לחזור בתשובה, כעת מלמדנו הרמב"ם אפשרות שלישית: מראות של חוסר צדק בעולם, רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, שאינם שוללים את הבחירה, ורק מהווים ניסיון לאדם המאמין.
לאחר שעסק הרמב"ם בפרק האחרון בבחירה החופשית של האדם מתמיחס הרמב"ם לשאלה המתבקשת – אם הקב"ה יודע מה היה ומה יהיה, איך יש בחירה חופשית? הרמב"ם מבאר שידיעת ה' שונה מהותית מהידיעה האנושית.
הרמב"ם מסכם את שמונה פרקים בשתי נקודות עיקריות: א. אין ביכולתנו להבין את מציאותו ודעתו של ה'. ב. כל פעולות האדם מסורות בידו והוא מחליט האם הוא יהיה צדיק או רשע
היום נתחיל בהקדמה השלישית של הקדמות הרמב"ם – הקדמה למסכת אבות, המכונה 'שמונה פרקים'. הרמב"ם מקדים ומסביר מדוע הוא כותב הקדמה זו, ומפרט את המקורות לדבריו.
היום נלמד את אחד היסודות המרכזיים ביותר - נפש האדם היא אחת. לאחר שנבין את משמעות של יסוד זה, נוכל להבין את ההבדל בין הצד הגופני שלנו ובין הצד הגופני של בעלי החיים.
