סיפורים רגילים הם עם מסר ברור, ולכן מועילים רק למי שהמסר רלוונטי.
סיפורי מעשיות משנים קדמוניות הם בלי מסר גלוי, והם פועלים על התת מודע ונוגעים במקומות יותר עמוקים ופשוט גורמים לרצות, ולכן מועילים לכולם.
אספקלריא שאינה מאירה היא שהפירוש אינו מחובר לגמרי לפשט, והכוונות יוצאות מן המילים.
באספקלריא המאירה הפירוש נכנס היטב בפשט, והכוונות כלולות באמת במילים.
כאשר יש יסורים לאדם הוא מקורב יותר לה' יתברך וע"י הייסורים האדם מסוגל לראות את התכלית שמעבר להם, וכאשר חוזר למצבו הקודםעליו לחדש בתורה כדי למלא את התרחבות שכלו מהתכלית, כדי שלא יחזור לאותו מקום שהיה מקודם.
הקב"ה צימצם את אורו בבריאת העולם ומילא בחלל שנוצר את חוכמתו, כן היא עבודת האדם בנפשו, לדאוג שיהיה חלל ולמלא אותו ברצונות טובים, ולהתפתח בעולמו של הקב"ה.
