מסופר שריש לקיש מכר עצמו לאוכלי אדם אך בסוף קימט אותם והרגם. זהו מעשה סמלי המתייחס למענק שמקבל השכיר בסוף עבודתו, ולמלחמות הנפש לנצל את הכסף לדברים הכרחיים ולא לרדיפה אחר העושר.
בירושלמי נחלקו רבי ובנו של רשב"י בענין 'קנה גרדי', ומסופר שר' יעקב בר קודשי היה רבו של רבי. הרמב"ם מתעלם מכך וסבור שמדובר במעשה סמלי על שילוב תורה ועבודה.
רבי לא ריחם על עגל שהובל לשחיטה ולכן באו עליו ייסורים, וכאשר ריחם על החולדות שבביתו סרו הייסורים. העגל והחולדות מסמלים דמויות בעם ישראל, וכאשר רבי דן אותם - הוא דן את עצמו.
רבי יהודה הנשיא קיבל עליו ייסורים, וכשהיה נכנס לבית הכסא היו זעקותיו נשמעות גם בים. זהו משל שהעיסוק של רבי בהשגת העושר נחשב לצדיקות שמשפיעה פרנסה לעולם.
ר' אלעזר ברבי שמעון נקבר ב'עליה' ב'עכבריא' או בגוש-חלב, ו'תולעת' יצאה מאזנו; ואח"כ הביאו אותו לקבורה במירון. מדובר במשל המשתמש בסמלים מנבואות ישעיה ותרגום יונתן.
ר' אלעזר ברבי שמעון קיבל עליו ייסורים והתרפא בתאנים, וכשאשתו מרדה בו באו ספנים גויים וריפאוהו בתאנים. האגדה מרמזת לתרגום יונתן בנבואת ישעיה על עבד ה' שמקבל ייסורים.
בב"מ מסופר שבזמן ששני תנאים נפגשו היה עובר ביניהם צמד בקר, ומטרונית אחת הוציאה לעז על בניהם, והם דחו את דבריה באופן תמוה, ואף יתר הסוגיה תמוה. מדובר במשל.
ר' אלעזר מסר גנבים להריגה, וחשש לעתידו, וכאשר בשר שהוצא מגופו לא הסריח בשמש, ידע שבשרו לא יסריח גם בעתיד. הדברים אינם כפשוטם והם מרמזים למשמעות נבואות עמוס ומלאכי.
ר' אלעזר ברבי שמעון קבע שמי שמלאכתו בלילה עוסק בהכאה בפטיש, וקבע שאנשים מנומנמים חסרי מקצוע הם גנבים והיה מוסרם להריגה, מדובר במשל שמרמז שהוא היה משכנע אנשים להיות 'בעלי עסק'
ר' עקיבא הורה לר' יהושע בנו לנעול נעליים, ומאידך ר' יהושע בן קרחה שלפי המסורת היה בן ר' עקיבא הלך ללא נעלים, מדובר במחלוקת בהשקפת עולם, ובנבואת עמוס נעלים הן סמל לכסף.
ר' עקיבא סיכן את יהושע הגרסי בהבאת מי נטילת ידיים לבית האסורים, ורשב"י איים שם על ר' עקיבא שהוא ימסרו למלכות. הדברים מרמזים למחלוקת עתיקה שבין יהושע בן נון לבין עתניאל.
ר' יהושע בן ר' עקיבא נשא אשה שפרנסה אותו ולימדתו תורה, אך הוא נטש אותה בזמן הרעב, זהו משל שמרמז שיהושע בן נון קיבל את שיטת ר' עקיבא – ש"האשה הסמלית" היחידה היא התורה.
המשנה בסוף יבמות מספרת על "פונדקית" שהיתה נאמנת יותר מ"כהנת", ומרמזת לתורת ר' עקיבא שקשורה למחלוקת בהשקפת עולם בין רחב ה"פונדקית" לבין המרגלים של יהושע.
