- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר העיקרים
מאמר ב - ספר העיקרים
כתבות בנושא מאמר ב - ספר העיקרים
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא מאמר ב - ספר העיקרים
על 'מעשה מרכבה' ושלימות השגת ה' לבעל העיקרים
פרק ל"א והשלמת מאמר ב' וסיכומו - שיעור מס' 31
המחבר מלמד על השגת ה' השלמה כמנהיג כל שלושת חלקי העולם, כבאדם שנפשו ושיכלו מנהיגים את גופו עם כל כוחותיו, ומסביר בהתאם לזה את המראה הגדול שראה אליהו בהר חורב. בשולי המאמר ביארנו את כל מבנהו ועמדנו בכמה מילים על דרכו של המחבר בדרך להשגת ה' ועל תועלתה וחשיבותה.
הדרגות השונות בהשגת ה' לדרך הרמב"ם ולבעל העיקרים
מאמר שני, פרק ל' - שיעור מס' 30
בתחילת פרקנו למדנו כי לפי דרך המחבר בעניין ייחוס התארים החיוביים לה' שהתבארה בפרק כא – מובן כיצד קיימות מדרגות שונות בהשגת ה', ועוד העמיק המחבר לבאר כיצד גם לפי דרך הרמב"ם בתארים – שלא ניתן לייחס כל תואר חיובי לבורא עצמו – עדיין שייכות אינספור דרגות בהשגת ה'. [ולמדנו שהדבר אפשרי בשל העובדה שיש הבדל אף להרמב"ם בין שלילת החיסרון שהינה מוחלטת לבין שלילת השלמויות שבהם אין לשלול אלא את צד החיסרון שבהם, ואת המחשבה שהם אצל ה' כפי שהם מושגות לנו, ודבר זה דורש חכמה גדולה ועומק רב שבזה מובחנות דרגות השגת ה']. בסיום הפרק דיבר המחבר אף על הערבות האין סופית הקיימת בהשגת ה' הזו שהיא ההצלחה הנצחית של האדם אף כאשר הוא משיג רק מעט ממנה, ואף שלעולם תישאר הבחנה בין השגתנו את ה' לבין מציאותו כפי שהיא באמת וכפי שהוא משיגה.
משמעות השגת אור ה' הנראה והנסתר
מאמר שני, פרק כ"ט - שיעור מס' 29
המחבר מלמדנו בפרק זה על משמעויותיו השונות של המושג 'אור' בכתבי הקודש [10 משמעויות: קרני האור המוחש, הדרכה אנושית, תענוג הנפש, תענוג הגוף, רצון, הנפש, הבנת חכמה, ה', האור הנראה, עולם המלאכים], ומאריך לבאר על משמעות תאור ה' בו בשל הדמיון החזק שיש בין תכונותיו (מציאותו אינה ניתנת להכחשה, הוצאת ראות כל הדברים מהכח אל הפועל, תענוג הנפש בהשגתו, ויכולתה המוגבלת של הנפש להשיג רק מקצתו) לתארי ה' בשונה משאר הגשמים, ועם זה ודאי שהדמיון אינו אלא לקרב אל ההשגה את מציאות ה' ואין הדמיון נכון כפשוטו חלילה. כמו כן ביארנו את מהלכם של חמשת הפרקים האחרונים של המאמר השני.
שם הוי"ה בספר העיקרים לעומת משמעותו בכוזרי
מאמר שני, פרק כ"ח חלק ב' - שיעור מס' 28
עמדנו על השווה והשונה בפירושיהם של העקרים והכוזרי בעניין משמעותו של שם ה' והשאלותיו הנמצאות בכתובים, והשלמנו את לימוד הפרק – על העובדה שהמלאכים מדברים בשם ה' והטעם לכך, על המצבים בהם המשתחווה למלאך הרי הוא מקצץ בנטיעות והמצבים בהם זהו כבוד המלך, ועל איסור הזכרת שמות המלאכים בתפילה והסכנה שישנה בלימוד הקבלה בלא רב.
על משמעותו של שם הוי"ה ועל השאלותיו בכתבי הקודש
מאמר שני, פרק כ"ח חלק א' - שיעור מס' 27
למדנו כי שם הויה נקרא 'שם המפורש' במשמעות נבדלות ופרישה, מפני שהוא נאמר על חיוב המציאות שבזה ה' נבדל מכל הנמצאים שהינם אפשרי המציאות. ועוד למדנו על הטעם שאעפ"כ הושאל שם זה בכתבי הקודש על אור 'הכבוד הנראה' ועל המלאכים ושאר השלוחים והכלים שנקראים בשם בעל הכלי היוצרם והשולחם. וכן הנביאים הרשו לעצמם 'לדמות את הצורה ולקוראה בשם יוצרה' מאותו הטעם.
"וה' אלוקים אמת" - הוא לבדו אמת ואין לאחר אמת כאמיתו
מאמר שני, פרק כ"ז - שיעור מס' 26
המחבר באר את משמעות המונח 'אמת' (הנאמר כאשר המציאות תואמת את הנאמר בפה והנמצא בלב), בשונה מהמונחים 'שקר' (שבו המציאות שונה מהנאמר), וה'כזב' (בו הנמצא בלב שונה מהנאמר). ולאור הדברים הוא עמד על כך שהמושג 'אמת' אינו נכון באופן מוחלט על שום דבר נברא אלא על הבורא לבדו שהינו מחויב המציאות מעצמו. בהקשר זה המחבר באר את משמעות השם "א-היה אשר א-היה" כמחויב המציאות מעצמו, ואת הקשרם של הדברים במעמד הסנה. לבסוף באר המחבר מדוע היות ה' אמת לא נמנה כשורש חמישי עצמאי לעיקר מציאות ה' – שהוא מפני שמשמעותה של אמיתו של ה' אינה אלא 'ביאור השם' של חיוב מציאותו במילים אחרות.
משמעותו הנעלה של התואר 'ברוך' בו אנו משבחים את הקב"ה
מאמר שני, פרק כ"ו - שיעור מס' 25
פתחנו בהבנת מיקומנו במהלכו של המאמר השני, והבנת הקשרו של הפרק [והבנו שהמחבר השלים כעת את 'ענפי' השורשים המסתעפים מעיקר מציאות ה', וכפי שיעד בסוף פרק ז, ועתה הוא עובר להשלים עוד כמה נקודות חשובות ויסודיות בעיקר מציאות ה' עצמו]. במהלך הפרק עצמו למדנו על משמעות הברכה כריבוי טובה בכל התחומים, ועל שתי המשמעויות של המילה 'ברוך' – או כתואר למקבל שפע מאחר והינו פעול, או כתואר לנותן השפע (כמו שגם נותן החנינה נקרא 'חנון', ולא רק מקבלה) – ושביחס לה' יש להבינה במשמעותה השנייה, שמשמעה שה' הוא חי, חכם, יכול ורוצה שממנו נובעות שפע השלמויות כולן, וכולן כלולות בו בלא הרכבה או שינוי ובלא חסרון. בהקשר זה באר המחבר על עיקר עניינו של מזמור 'תהילה לדוד' אותו אנו רגילים לאומרו כל יום כמה פעמים ב'אשרי יושבי ביתך...'.
תארי ה' האין סופיים בכמות, באיכות ובזמן
מאמר שני, פרק כ"ה - שיעור מס' 24
המחבר באר מדוע יש להבין כל תואר של ה' כאין סופי באיכות ובזמן, וכן מדוע הכרחי לייחס לו את כל תארי השלמויות האינסופיים שניתן לדמות. לאחר מכן, הוא הראה כיצד התייחס לכך דוד במזמור "ה' חקרתני ותדע" ושיבח את ה' בכל התארים בשיא מעלתם, וזמנם האינסופי, ויחד עם אינסופיותם הוא באר שאינם פוגמים באחדותו של ה'. ולבסוף טען המחבר שזוהי כוונת חכמי הקבלה שכינו את ה' בשם 'אין סוף' ברוך הוא.
הבנת התארים שנאמרו על ה' הן מצד עצמו והן מצד פעולותיו
מאמר שני, פרק כ"ד - שיעור מס' 23
ישנם תארים שקשה להכריע האם הם נאמרו בכדי לתאר את ה' מצד עצמו או לתארו מצד פעולותיו. כן הוא במקומות שונים בתארים: טוב, חי, חכם, יכול ורוצה, והמחבר מבאר כיצד יש להבינם בצורה נכונה הן על הצד שנאמרו מצד הפעולות, והן על הצד שבאו לתאר את ה' עצמו – שאז יש להבינם כשוללים את הפכם. עם סיום הפרק השלים המחבר את ביאור דרכו של הרמב"ם בתארים, ובאר כיצד הגדרת השורש "שה' יתברך מסולק מהחסרונות" הינה הגדרה קולעת הן לפי דרכו בתארים והן לדרך הרמב"ם.
"לך דומיה תהילה" – דרכו של הרמב"ם בתארי ה'
מאמר שני, פרק כ"ג - שיעור מס' 22
המחבר ביאר שאת אותם תארי ה' שהכרחי להבין כלפי עצמו – הכרחי להבין דווקא באופן שוללי לפי דרכו של הרמב"ם, וממילא אין לדבר בהם באופן חיובי ובטח שלא להאריך בהם, לעומת תארי פעולות ה' שבהם ראוי להאריך. המחבר הראה כיצד משה רבינו ודוד הלכו בדרך זו בשירת הים ובתהילים קג. בשולי הדברים ביארנו מדוע מאריך המחבר בביאור דעתו של הרמב"ם בתארים, בעוד שהוא חלוק עליה לכאורה, שהוא גם בכדי להגדיר את השורש באופן הכולל את שתי השיטות, וגם מפני ששיטת הרמב"ם נכונה אף היא ושתי השיטות הן קרובות מאוד והן אף משלימות זו את זו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
