ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מאמר ג'|
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר ספר העיקרים

מאמר ג'

כל הרבניםx
  • י"ט סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    לאחר שלמדנו על אופני האהבה שמצד האדם כלפי ה', בא המחבר ומבאר את אופני האהבה הקיימים מצד הבורא לאדם ולישראל בייחוד. לשם כך אנו לומדים על ג' סוגי אהבות – אהבת השיווי, האהבה הטבעית והאהבה היחסית ועל מיניהם השונים, וכמו כן לומדים אנו בהרחבה על ג' סוגי האהבה היחסית שיש מצד הבורא לישראל - כאב, כמלך וכבעל לעומת אשתו.
    44 דק'
  • י"ח סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    למדנו על התענוג האינסופי שבאהבת ה' ומעלותיה על פני שאר האהבות שבהן בטל דבר בטל האהבה, והנפש מצטערת כל עוד היא אינה משיגה את מבוקשה האהוב, לעומת אהבת ה' שבה אין כן הדבר. ועוד למדנו כי מעלתה של האהבה היא דווקא מתוך שיקול דעת ובחירה.
    28 דק'
  • י"ז סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר לימד על שלושת מיני האהבות הקיימות שהן אהבת הטוב, המועיל והערב. לאחר ביאורן, המחבר באר כיצד אהבת ה' שייכת בתכלית השלמות מכל שלושת האהבות הללו. עוד הוא לימד כי במהלך חיי האדם תחומי העניין שלו משתנים מהערב למועיל לו ולטוב עצמו ומכיוון שאהבת ה' שייכת מכל הבחינות הללו נמצא שכל חייו ראוי לאדם לדבוק באהבת ה'. בכלל דבריו פרש המחבר את כל פרשת 'שמע' כמצווה על שלימות אהבה ה' משלושת בחינותיה המובילה לעבודת ה' מאהבה במחשבה דיבור ומעשה.
    32 דק'
  • י"ד סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    בפרקנו הוסיף המחבר לבאר כיצד ניתן לעבוד את ה' ביראה ובשמחה גם יחד. ויסוד דבריו הוא שבשל הבנת המעלה והערך העצום שיש ביראת ה' ניתן לשמוח בה על אף החסרונות העלולים להתלוות ליראה זו. ועוד הוסיף הוא לבאר כיצד יראת ה' דווקא מוסיפה גבורה וחיים ובשונה משאר היראות הטבעיות.
    18 דק'
  • י"ג סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר למדנו על הצורך בהתלוות השמחה לעבודה כיון שעל ידה עובד האדם בשלמות, וע"י נקנות הדעות והמידות בנפש באופן מקוים. ועוד באר המחבר כיצד היראה הנדרשת בעבודה אינה סותרת את השמחה מאחר ואף יראה מוסיפה שמחה במידה והיא יראה רואיה הבאה דווקא בקום שראוי לירא.
    28 דק'
  • י"ב סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר הגדיר שמהות היראה היא התכווצות הנפש מחשש להינזק או לנוכח דבר גדול, וביאר ששני אופני היראה הללו הם יראת העונש ויראת הרוממות, והעובדים מחמתם נקראים עובד שלא לשמה או עובד לשמה (בהתאמה). בהמשך באר המחבר את הצורך בשתי היראות הללו. יראת הרוממות היא היראה התכליתית, ויראת העונש נועדה להכניע את החומר בכדי לאפשר לנפש להגיע לתכליתה עליונה, שהינה טבעית לה, והיא היראה העליונה. בכלל דברינו עמדנו על מקור הרעיון האחרון מדרשות הר"ן, ועל העמדתו ע"י האדמו"ר הזקן ביסודו של ספר התניא.
    24 דק'
  • י"א סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר באר שהתכונה המקנה לאדם את שלמותו הנצחית היא תכונת יראת ה' הנקנית באמצעות קיום מצוות ה'. המחבר הראה את הדברים מתוך דברי שלמה בקהלת, ומתוך ביאורו המחודש בפרשת "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך כי אם ליראה".
    30 דק'
  • י' סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר מבאר מה עניינם של הכללים שהעמידו עליהם הנביאים את המצוות. ומבאר שאינם לומר שדי בהם במקום המצוות כולן, ולא שהן המינימום הנדרש – אלא הם כללים שבאו להקל על הכלל ולהדריכם כיצד יוכלו הם לקנות חלק גדול מן השלמות, אם אינם מצליחים להקיף את המצוות כולם. וכהקדמה לזה ביאר המחבר את ארבעת הגורמים המשפיעים על המדרגה הרוחנית של מקיימי המצוות. מדרגת המצווה, הכוונה בה, ריבוי הפעמים שנעשית וריבוי המצוות השונות. וכן ביאר הוא את הדרגות השונות הנקנות ע"י המצוות שהם: מעשה בלא כוונה שמקנה שכר בעוה"ז בלבד, מעשה בכוונה ששכרו לעוה"ב, שלמות גבוהה במצוות ובכוונותיהם – שהיא מדרגת החסידים שאף מושגחים בעוה"ז, וכשמצטרפת לזה אף השכלה עמוקה בדעת ה' – היא מדרגת הנביאים שאין למעלה ממנה (מלבד משה).
    33 דק'
  • ז' סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    בפרקנו מבאר המחבר כיצד ריבוי במצוות שריבה ה' לישראל הוא לזכותם, והוא הגורם לכך של'כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב". המחבר מבאר את הדבר ע"י היסוד שקיום המצוות כולם הוא אינו תנאי מינימאלי הכרחי לקניין הנצחיות, ולשם מינימום הנדרש לקניין הנצחיות די אפילו במעלה אחד הנעשה לשמה (והמחבר נתלה בזה בדברי הרמב"ם), וממילא מובן שריבוי המצוות הזה הוא שמאפשר לכל ישראל לזכות בחלק בעוה"ב, שכן אי אפשר שאדם לא יעשה לפחות מעשה אחד מתוך הריבוי הזה. וממילא ברורה גם הסיבה שריבה לנו ה' מצוות ומובן מדוע הן אינן לבטלה. [בתוך הדברים הרחבנו מהי עבודה לשם עוה"ב ומהי עבודה לשמה לפי דברי הרמב"ם].
    40 דק'
  • ד' סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    בהמשך לפרק הקודם באר המחבר כי בכל חלק מחלקי התורה – דהיינו דעות, חוקים ומשפטים – נאמרו בתורה מצוות עשה ולא תעשה מאחר והם הדרך לקניין הנצחיות לאדם. ולאחר מכן האריך המחבר לבאר כיצד גם ע"י משפטי התורה ניתן לקנות את השלמות הנצחית, וביאר שע"י עשייתן מתקנים את הקיבוץ המדיני, וע"י הכוונה המצטרפת לקיומן, לאהבת ה' וקיום מצוותו הם מקנים אף את השלמות הנצחית.
    29 דק'
  • ג' סיון תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    עם לימוד הפרק התחלנו ללמוד את הנושא העקרוני האחרון במאמר שלישי שהוא ביאור כיצד קונים את הניצחיות ע"י מצוות התורה וקיומן ביראה ובאהבה. בפרק זה ביאר כיצד השלמות הנצחית נקנית לאדם גם ע"י מצוות לא עשה ולא רק ע"י העשין. ובאר כיצד הוראה זו רמוזה בדברי המשורר ב"אשרי תמימי דרך", ובהקבלת מצוות הלא תעשה לימות השנה, כפי שהעיר על זה ר' שמלאי.
    24 דק'
  • כ"ט אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    כהשלמה להבנת שלמותה של התורה, ולביאור הדברות הראשונות (בהם עסק המחבר בפרקים הקודמים), ביאר המחבר עת עניינן של עשרת הדברות. הוא פרט וחילקן לשני הלוחות שלכל אחד תוכן ייחודי ושניהם מיחד מרכיבים את 'קשר האדם לבוראו'. הראשון כולל את עיקר שלמותו של האדם בהכרתו את בוראו והמחבר פירט כיצד חלק זה כולל את ג' עקרי האמונה ונספחיהם והעדות עליהם. והחלק השני כולל את שלימות הנהגת האדם עם הבריות, ואף בו פרט המחבר את תוכנן וסידרם ההגיוני של הדברות הכלולות בו. בכלל דבריו חידש המחבר ביאור חדש למאמר חז"ל "שמור וזכור בדיבור אחד נאמרו", אחרי שהראה שדברי קודמיו לא הספיקו לדעתו בעניין.
    37 דק'
  • כ"ז אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר השיב לטענות הנוצרי בעניין צדק משפטי התורה שבין אדם לחברו, (וביאר טעם להיתר התורה "לנכרי תשיך", ולדיני רוצח בשגגה שהנוצרי התקשה בהם), והוסיף לתקוף את הנוצרים על חסרון משפטיהם והשינויים הלא מוצדקים שעשו בתורה. ולבסוף סיכם כיצד נמצאת התורה שלימה מכל הבחינות (חומרה, פועלה, תכליתה וצורתה) ובאר כיצד רמז לזה דוד בשבחו את תורת ה' שהיא תמימה ומשיבת נפש.
    33 דק'
  • כ"ו אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר נזקק לטענתו של החכם הנוצרי שהתורה חסרה מצד צורתה, ומבאר לו את הטעמים והתועלות שיש בעבודת הראשונים, כמו שפרשו לנו רבותינו הראשונים (הרחקת הע"ז להרמב"ם והערת הנפש לרמב"ן וקישור העליונים והתחתונים לחכמי הקבלה), ולעומת זאת הוא תוקף את אמונות הנוצרים ההזויות שהם מאמינים סביב הפולחן האלילי של קרבנותיהם. וכמו כן הוא מקשה ודוחה את יסודי אמונתם חסרי הבסיס וההיגיון.
    33 דק'
  • כ"ה אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    בחלק זה של פרקנו למדנו כיצד המחבר יישב את תמיהותיו של החכם הנוצרי, ובאר את שלמותה של תורת משה מצד החומר, הפועל ומצד התכלית. מצד החומר הוא לימד על תוכנה המועיל ומלמד בכל פרט ממנה, ועל דיוק מצוותיה והוראותיה, לעומת סיפורי התולדה והמשלים חסרי הפשר הקונקרטי שאצל הנוצרים. מצד הפועל לימד המחבר על תארי ה' והאופן האמיתי והמבורר שהם נמצאים בתורת משה, לעומת שטות השילוש שאינו עומד בביקורת השכלית. ומצד התכלית לימד על הטעם מדוע העוה"ב נזכר בתורה רק ברמז, וביסס את מציאותו מתוך מציאות ההשגחה והניסים שהתמידו באומתנו במשך דורות המוכיחה אף את מציאות העוה"ב, לעומת טענת הנצרות שאין לה בסיס שיאמתה. בשולי הדברים הללו השוונו בין דברי המחבר לדברי ריה"ל בעניין שבהשפעתו נכתבו הדברים כאן.
    36 דק'
  • כ"ב אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    כחלק מהסברת שלמותה של תורת משה מביא המחבר בפרקנו טענות שטען לו חכם נוצרי על חסרונות שהוא רואה בתורה, והמחבר הולך ומשיב על טענותיו וממילא מתבררת דווקא שלמותה של התורה ומעלותיה. ציינו לבסיס ההיסטורי לויכוח שנזכר בפרקנו, וביארנו כיצד הוא מהווה הבסיס שהוביל לכתיבת הספר כולו. ציינו למקורותיו של המחבר ליסודי טענותיו מריה"ל בכוזרי ומויכוחו של הרמב"ן. קראנו את טענות החכם הנוצרי ועיינו בהצעה שהקדים המחבר לפני התייחסותו הספציפית לטענות הנוצרי השונות.
    28 דק'
  • כ"א אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    המחבר לימד על שלמותה הכוללת של התורה בדברים, חוקים ומשפטים המורים על החכמה הרצון והיכולת האלוקיים, ועמד על משמעות החסד העצום שניתן לישראל בנתינת תורה זו. את הרעיון הזה הראה המחבר מתוך דברי דוד במזמור "הללוי-ה כי טוב זמרה אלוקינו וגו'".
    28 דק'
  • כ' אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    בפרקנו מבאר המחבר את שלמותה של התורה שבכתב דווקא ע"י התורה שבע"פ שניתנה עימה, והוא מבאר שהתושבע"פ כוללת הן את הפירוש המעשי שניתן ע"פ לכתובים והן את הסמכות שניתנה לחכמים לחדש הלכות ממדרש הכתובים. המחבר מסביר תחילה את הכרחיות מסורת הפירוש שבע"פ בשל העובדה שכל כתוב יכול להתפרש לכמה פנים ורק בע"פ ניתן להעביר מסר חד משמעי, וכן את הצורך בנתינת היכולת להוסיף ולחדש פרטים מכיוון שלא ניתן להתייחס לכל פרטי המקרים המתחדשים הרבים בספר. לבסוף המחבר מבאר את ההיגיון בדין התורה שההכרעה בכל המחלוקות - העלולות להיווצר בכל הפרטים - תהיה ע"פ רוב החכמים, ומבאר כיצד נמצאת התורה שלימה בתכלית ע"י כך.
    32 דק'
  • י"ט אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    פתחנו בהערת השלמה לפרק כא על המצבים בהם יש להבין את המקרא דלא כפשוטו. בהמשך למדנו את פרק כב בו מבסס המחבר את העובדה שהתורה שלפנינו אינה שונה מכפי שנתנה לנו ממשה. תחילה הוא מבסס את העדר השינוי בכל תקופת הנבואה עד סוף הבית הראשון, אח"כ גם בגלות בבל. לאחר מכן בתקופת עזרא והבית השני, לאחר מכן בתקופת חכמי המסורה והגאונים ועד לימיו (והוא הדין לימינו אנו). בסוף דבריו ביאר המחבר את כוונת חז"ל במה שאמרו שהוא "תיקון סופרים", ובמילים שאנו מנקדים נק' מעליהם כאילו לסימן מחיקה.
    34 דק'
  • י"ד אייר תשע"ז | הרב בן ציון אוריאל
    פתחנו בהסברת מבנה המאמר והעומד בפנינו עד סופו. ביארנו שבפרקים כא-כו המחבר משלים את עניין נצחיות תורת משה כפי שהיא לפנינו בשל שלמותה על כל חלקיה, ובפרקים כז-לז המחבר מוסיף לבאר את יסוד העיקר 'תורה מן השמיים' דהיינו כיצד בדיוק היא מביאה את המין האנושי לשלמותו הנצחית (בעשה ובלא תעשה, וע"י היראה והשמחה בה והאהבה, ואפילו במצווה אחת וכו'). אח"כ ניגשנו ללימוד הפרק. בו המחבר באר שזה שנקראה התורה "עדות" היא מפני שאין להוציא את מקראותיה ומצוותיה מפשוטם, על אף כל העומקים הנוספים הכלולים בכתובים.
    33 דק'
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il