
- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- חובת הלבבות
הקדמת המחבר
כתבות בנושא הקדמת המחבר
קרדיט: Kushch Dmitry/shutterstock.com
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
קרדיט: shutterstock/ Horiyan
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
קרדיט: shutterstock/solarseven
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
קרדיט: Shutterstock
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא הקדמת המחבר

הכרת הטוב ועבודה מאהבה בחוה"ל
שיעור מס' 13 - הקדמת המחבר חלק 11
דיברנו על מבנהו של הספר מה שהוביל להבנה מעמיקה יותר של יסודות העבודה מצד הכרת הטוב או מאהבה בלבד ומהו מקומם בחיבור, וכמו כן למדנו על שהספר מיועד דווקא לאנשי תורתנו המחפשים את האמת ואת טהר הלב ולא לאפיקורסים, והדבר הוביל להבנה מעמיקה בדבר עצמיותם של המוסר והאמונה בתוככי כל אדם, ועל הצורך במוסר אוטונומי שכזה.

חכמה בגויים תאמין
שיעור מס' 12 - הקדמת המחבר חלק 10
למדנו על מגמתו של רבינו בחיי בשילוב דברי חכמי האומות ומוסריהם בספרו, ועל הטקטיקה ההפוכה שנקט בזה הרמב"ם בשמונה פרקים, ושוב הרחבנו מעט בהקשר זה ביחס הנכון אל חכמת העמים. אח"כ למדנו על ההיגיון שהוביל את המחבר לסדר את ספרו במבנהו הנוכחי (הספקנו לבאר בזה רק את טעם מבנהו של חלקו הראשון).

הזהירות מן הזהירות והצורך בהסברה בהירה
שיעור מס' 11 - הקדמת המחבר חלק 9
רבינו בחיי שטח בפנינו את לבטיו לחיבור הספר ולימדנו ע"י כך יסוד גדול במלחמת היצר, (כיצד הוא יכול למנוע מן האדם ליזום עשיית טובות שונות – ושהעצה הייעוצה היא להתנער מאותן המניעות ולעולם לא להימנע מעשיית טוב). לאחר מכן הוא הוסיף ללמדנו על הדרך בה דרך בכתיבת חיבורו ע"מ שהוא ישיג את מטרתו – שהיא לבאר את תוכן הדברים בצורה הקלה והמתאימה ביותר בכדי שהקוראים יוכלו להפיק ממנו את כל תועלתו.

תמות העבודה ותמידיותה
שיעור מס' 10 - הקדמת המחבר חלק 8
המחבר הוסיף ללמד על חשיבותם ונחיצותם של חובות הלב מצד המושכל, הכתוב והמסור, שדרשו את תמימות העבודה בדעת, בלב, בדיבור ובמעשה. ועבר ללמד על התהליך שהוביל אותו לחבר בזה ספר – עבור עצמו תחילה (בשל ריבוי חובות הלב, בשל תמידיותם והסתעפותם), ואח"כ גם עבור אחרים ולתועלתם.

היחס בין חובות האברים לבין חובות הלב בדורות ראשונים
שיעור מס' 9 - הקדמת המחבר חלק 7
תחילה למדנו את ראיותיו של המחבר מן הכתובים להכרחיותו של הבירור השכלי של יסודי האמונה וחובות הלב. ואח"כ ראינו גם את התחקותו אחר יישום הדבר בדורות הראשונים, וההתמקדות בחובות הלב לעומת מיעוט העסק בשאלות ההלכה הנדירות שנהגה באותם הימים שהייתה הסנהדרין עוד על מכונה. בתוך דברינו סיכמנו את מהלך דברי המחבר עד כה בצורה מסודרת.

הדרך הראויה לביסוס אמונת מציאות ה' ואחדותו
שיעור מס' 8 - הקדמת המחבר חלק 6
המחבר לימד שכל מי שמסוגל לאמת היטב בשכלו את מציאות ה' ולהבין כראוי את אמיתת אחדותו מחויב הוא בכך, והוא ייתבע על כך אם יתרשל בדבר. דבריו נאמרו כנגד התפיסה שדי להסתפק בהיסמכות על המסורת בדברים אלו. בשולי דבריו נסינו לבאר את יסודות המחלוקת בדבר בין גדולי רבותינו, וקישרנו אותה אף לדיון במינון הנכון שניתן ללמוד מחוכמותיהם של חכמי אומות העולם.

היחס הנכון בין לימודי חובות הלב ללמודי חובות האברים בתורה
שיעור מס' 7 - הקדמת המחבר חלק 5
תחילה השלמנו כמה דברים ביחס לנלמד לעיל והקבלנו את הדרישה של עיסוק שלם בדעת ה' וחובות הלב באופן מתמיד של המחבר למידת הקדושה במסילת ישרים. אח"כ למדנו את הדרכתו הנחרצת של המחבר להקדים את העיסוק בחובות הלב על פני העיסוק בשאלות הלכתיות נדירות, ודנו מהי ההדרכה המעשית בעניין עבורנו ע"פ המחבר וע"פ שאר רבותינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?







