לימוד והעמקה ספר שמואל

נאום שמואל - המשך

שמואל א, פרק יב, ו-יב

אחרי ששמואל מצדיק את עצמו ומוכיח את נקיון כפיו הוא עובר להוכיח את העם. בתחילת דבריו שמואל מנכיח את ה' במעמד. בהמשך שמואל מתאר את הצלת עם ישראל פעם אחר פעם בספר שופטים, ולעומת זאת את בקשת המלך על ידי עם ישראל. שאלנו על תיאורו כמה שאלות וענינו עליהם.

חידוש המלוכה ונאום שמואל - חזרה והמשך

שמואל א, פרק יא, יד-טו; פרק יב, א-ה

השיעור חזרנו על מה שראינו בשיעור הקודם והרחבנו את הדברים. הקבלנו בין שלוש ההמלכות וביררנו את הצורך בשלושתן. בנוסף הסברנו את פשר הצטדקות שמואל לגבי נקיון כפיו.

חידוש המלוכה ותחילת נאום שמואל

שמואל א, פרק יא, יב-טו; פרק יב, א-ה

פתחנו בסיום הנושא הקודם. ראינו ששאול לא הורג את בני הבליעל, אבל הפעם הוא לא "כמחריש", אלא עושה זאת מסיבה אחרת. אחרי הסיפור הזה שמואל יוזם המלכה מחודשת של שאול. עמדנו על פרטי ההמלכה ועל ההבדלים בינה לבין ההמלכות הקודמות. פתחנו את נאום שמואל לעם על המלוכה, וראינו עליו כמה שאלות.

נחש העמוני ויבש גלעד - המשך(3)

שמואל א, פרק יא, ז-יג

השיעור התקדמנו בפסוקים וראינו את מעשה שאול לעומת אמירת העם, חוסר קבלת בני הבליעל את מלכות שאול ואי הריגתם בגלל השמחה.

נחש העמוני ויבש גלעד - המשך (2)

שמואל א, פרק יא, א-ז

עלייתו של נחש על יבש גלעד מגיעה לאחר הפלגתו של שאול על שביזוהו, האויב מגיע כאשר הוא מזהה חולשה במלכות ישראל. מה פשר עלייתו של נחש העמוני על עם ישראל ורצונו לנקר את עיניהם? לעמון יש ויכוח עם עם ישראל, וכדי לעמוד על פשרו ראינו מפגשים נוספים של עמון עם עם ישראל. אנשי יביש מבקשים ומקבלים שהות לחפש ישועה, ומתחילה להתעורר תגובת העם.

נחש העמוני ויבש גלעד (1)

שמואל א פרק י', כז; פרק יא, א-ג

בתחילת השיעור עדיין עסקנו בבני הבליעל המופיעים בסוף פרק י' וראינו מהי המשמעות של המנחה. בפרק יא נחש העמוני עולה על יבש גלעד. אנשי יבש נמצאים בעמדת נחיתות ומבקשים כריתת ברית. מה נחש רוצה להשיג? נחש מבקש להביא "חרפה על כל ישראל".

מעמד המלכת שאול - המשך

שמואל א, פרק י, יז-כד

בפסוק כב יש תופעה מעניינת שבאמצע הפסוק יש פרשייה סתומה, עמדנו על התופעה הזאת פה ובמקום נוסף וראינו שהיא מבטאת השתהות, במקרה שלנו, חוסר הידיעה מה לעשות. המשכנו לעיין בפסוקים הבאים וראינו עוד כמה וכמה פרטים שהשתלבו במהלך הכולל של סיפור המלכת שאול.

מעמד המלכת שאול

שמואל א, פרק י, יז-כד

שמואל מקהיל את העם וממליך את את שאול. לפני ששמואל ממליך את שאול הוא נושא נאום קצר בו הוא חוזר על תוכן תוכחת ה' אבל בשינויים מזעריים שבאים להמתיק את התוכחה. הבחירה בשאול באה על ידי גורל לשבטים ולמשפחות שמגדיר את זהות המלך והרקע הרוחני ממנו הוא מגיע. שאול נבחר, אבל הוא נחבא אל הכלים, מלבד הענוה הנגלית פה, המעשה הזה מבטא את אישיותו של שאול. בהתבטאות נוספת, שמואל מגלה את הסכמתו הגוברת לבחירה בשאול.

חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול

שמואל א, פרק י', יז-יט

תחילת השיעור הוקדש להבנת היחס בין פרשת המלך לבין בקשת המלך בספר שמואל. בשביל להבין את היחס הנכון צריך להבין שמפגש של אובייקט עם מציאויות שונות ייתן תוצאות שונות, ולכן גם מפגש של המציאות האלוקית הנצחית עם מציאות מסוימת בזמן מסויים ייבחן לפי המציאות והזמן. בהמשך השיעור התחלנו ללמוד את פרשת מעמד המלכת שאול. שמואל מכנס את העם פעם נוספת ונואם בפניו נאום נוסף. התחלנו לנסות להבין מה תוכן הנאום ומה ההבדל בינו לבין נאום שמואל בפרק ח.

פרשת המלך - סיום - בין חזון לבין מעשה

דברים יז יד-כ

לאחר שהקב"ה מצווה על בחירת המלך הוא מטיל עליו כמה הגבלות ומצווה עליו מצווה לכתוב ספר תורה. דרך התבוננות בהגבלות ובמצווה ניתן ללמוד על המלכות הרצויה על פי התורה. לאחר שסיימנו את ההתבוננות בפרשת המלך, ערכנו השוואה בין בקשת המלך הרצויה בתורה לבין מינוי המלך בספר שמואל וראינו את הפערים.

עיון בפרשת המלך - המשך

דברים יז יד-כ

כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי הפרשייה פותחת בביאת עם ישראל לארץ ישראל. יש פה גם תוספת שמדובר אחרי שעם ישראל יירשו את הארץ ויתיישבו בה. לאחר מכן מגיעה בקשה מהעם כעם שיש לו תביעה פנימית למלך. המלך שהוא מבקש הוא "ככל העמים אשר סביבתי". התהליך שהעם עובר הוא כמו התבגרות של ילד שרוצה לקבל את העצמאות מההורים, ולעשות את מה שליבו חפץ. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. בעקבות בקשת העם נוצרת מצווה למנות מלך. המשך הפסוק מהווה סתירה. מצד אחד "אשר יבחר ה' א-להיך בו" ומצד שני רואים שהעם ממנה את המלך, שהרי ה' מגביל את בחירת העם ליהודי, משמע שהעם בוחר. אפשר לראות תופעה דומה בבחירת ירושלים. ההסבר הוא שה' סומך את ידו על בחירת העם.

פתיחה לשנת תשפ"ד ופרשת המלך

השנה בעז"ה נמשיך בפרקי שאול, כהקדמה לשנה הרב עסק בדרכי הלימוד בלימוד התנ"ך. בנוסף, כהקדמה לנושא המלוכה שנעסוק בו הרבה השנה, התחלנו ל ללמוד את פרשת מלך המופיעה בתורה.

שיעור סיכום לשנת תשפ"ג

השיעור הוקדש לשאלות ותשובות על דרך הלימוד. איך ניתן לדעת האם מכוונים לפשוטו של מקרא? מה היחס בין דרך הלימוד של הרב לדרך הלימוד של הראשונים? האם דרך הלימוד מתאימה רק ללימוד שמואל או גם ללימוד ספרים אחרים בתנ"ך ומחוצה לו?

מפגש שאול ודודו והמלכת שאול

שמואל א', י, יג-כ

אחרי ששאול חוזר מהתנבאותו מתרחש מפגש מעניין עם דודו. הדוד שואל את שאול ונערו "אן הלכתם". נראה כי שאלת הדוד אינה שאלת תם אלא באה על רקע התנבאותו ובואו אל הבמה. שאול מתחמק ולא מספר על המלכתו. הסיפור מראה לנו את צניעותו של שאול, והמדרש משבח את המידה הזו. אחרי שקורה כל מה שקרה לשאול, שמואל מכנס את עם ישראל וממליך את שאול. האופן שבו שמואל בוחר בשאול, על ידי גורל, מייצג את המימד הא-לוהי בבחירתו, שאליו שואף שמואל.

סיפור האותות - המשך

שמואל פרק י', ז - יב

אחרי ששמואל מודיע לשאול על האותות שיקרו לו הוא מצווה אותו לרדת לגלגל ולחכות לו, ובכך מעמיד אותו בנסיון האם ישמע בקול הנביא. מהי מטרת המבחן? אפשר לומר ששמואל נסוג מרצונו למלך, ואפשר לומר שכחלק מההמלכה נצרך גם הבוחן. בהמשך, מסופר על התממשות האותות וניתן לזהות כמה הבדלים בין הציווי למה שקרה בפועל. ההבדלים מראים ששאול היה בפועל יותר קשור לעם. כששאול מתנבא העם מביע כלפיו ביקורת שמלמדת על יחסם כלפי הנבואה.

סיפור האותות

שמואל א' - פרק י'

כחלק מתהליך המלכת שאול, שמואל מעביר את שאול תהליך שבסופו הוא יתנבא. התהליך הזה הוא תוספת של שאול על פי תפיסתו שהמלך צריך להיות מנהיג רוחני. את התהליך ניתן לראות בשורה של דיוקים בהבדלים בין שלושת המפגשים ששמואל מייעד לשאול.

'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח'

שלוש פעמים ביום אנו מתפללים 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח'. על מה אנו מתפללים? למה אנו מייחלים?

דוד מקים עולה של תשובה

שמואל ב' פרק י"ב

תשובת דוד מורכבת משני מרכיבים: האחד- יציאה מתוך הבוץ, וחזרה לקשר אל ה'. והשני- נתינת התייחסות כלפי כל אלה שנפגעו, ולקיחת אחריות על השלכות מעשיו.

ספר שמואל פרקים א-ד

פרקים א-ד

יחידת לימוד קצרה על פרקים א-ד

מעשה דוד ובת שבע

שמואל ב' פרק י' - י"א

הרקע שבתוכו נתון החטא ומשמעותו. דוד מקים עולה של תורה. אוריה כרודף למלכות.

המלכת שאול למלך

עיון בפרק ח- יא

בקשת העם למלך, הזקנים ועמי הארץ. מרכזיות הייחוס בזהותו של שאול. ההקבלה בין סיפור האתונות לבקשת העם למלך, שיחתן של הנערות והמלכת שאול, שלושת האתונות וסיפור של נחש העמוני.

גורן ארוונה היבוסי - מקום מזבח ה'

שמואל ב' פרקים כ"ב - כ"ד

*שירת דוד - קשר מיוחד בו ה' יתברך מכיל את דוד ומקים אותו עד שדוד בעצמו "מושיע" את ה' יתברך. * חטא ספירת העם - ה' יתברך מחוץ לתמונת ישראל ומלכותם.

ענייני מלכות שאול אל מול מלכות דוד

סיום תקופת שאול והתחלת מלכות דוד

מלכויות דוד ושאול- יש ביניהם הרבה הבדלים, אך אלו מלכויות המשלימות זו את זו. מלכות שאול היא מלכות אידיאלית, אבל אינה חוברת מספיק למציאות. במלכותו של דוד אכן יש יותר חיבור בין הנהגתו של דוד ובין העם. וכן באשר לחטאיו של שאול- הם חטאים של אופן ההנהגה, אך אישיותו היא נקיה מכל רבב. לעומתם, חטאי דוד הם פרטיים, אך הנהגתו את העם היתה שלמה.

ממשיך דרכו של שמואל הרמתי

בני שמואל לא הלכו בדרכיו , ותשובתו הרמתה כי שם ביתו , הנהגת שמואל והנהגת בניו , הרב אלישע ידע להרגיש את הדופק של האומה , הרב אלישע לא ביקש שכר , הרב אלישע היה 'גברא בגוברין' , מחבורת המצוינים לפשוטי העם , מה יותר חזק - ה'דתי' או ה'לאומי'? , חזיונו של המהרח"ו

מבוא לספר שמואל חלק ב'

מה בין שופטים למלכים?

מדוע ספר שמואל נמצא בין שופטים למלכים? מהו התהליך שהעם עובר בין ספר שופטים לספר מלכים?

אמנון ותמר- ערעור בית משפחת דוד!

שמואל ב' פרק י"ג - י"ד

חכמת יונדב -הפללת דוד במעשה האונס של תמר ורצח אבשלום.

הוקעת בני שאול ביד הגבעונים

שמואל ב' פרקים כ- כ"א

מרד שבע בן בכרי - מסוגל לשבור את כל איחוד ישראל תחת מלוכה. יותר מסוכן מאבשלום. דברי חז"ל על חטא הגבעונים.

מות אבנר ואיש בושת

שמואל ב', ג'-ה'

טעמי החזרת מיכל בת שאול לדוד- 1. הודאה שדוד אינו מורד במלכות, (למורד אין אישות). 2. פיוס ואיחוד בתי שאול ודוד, ומכך לאחד את העם. בני צוריה מכירים במלכות איש בשת כקבוצה הבוגדת בדוד, שכן יואב טוען שאבנר מרגל ועלול לבגוד, וכן שמותו של עשהאל לא נתפס כחלל במלחמה בין שני צבאות, אלא כרצח. ד'- מי שגדל על הלך חשיבה, שמי שמפריע, מסלקים הצידה- מסוגל לעשות זאת אפילו ליהודים כשרים. תפיסת בית שאול - ממלכה מתנהלת ע"י פוליטיקה. תפיסת בית דוד- ממלכה מתנהלת ע"י מתן אמון.

מבוא לספר שמואל חלק א'

מהי המיוחדות של ספר שמואל? מדוע ייחדו ספר נפרד לדמותו של שמואל הרי הדמויות המופעית בו שייכות אף לספרים התוחמים אותו (שופטים ומלכים)?

יחסי שמואל ושאול

שמואל א' ט, כב-כז

עסקנו במתח בין דרישתו של שמואל ששאול "יעלה" אליו לבין רצונו של שאול "לרדת" אל העם. המתח מתבטא בשני עניינים: האם שאול אוכל מזבח העםאו מהמנה ששמואל שמר לו? מקום המלכת שאול - על הגג או ברחוב?

התבססותה של מלכות דוד

שמואל ב', ה'-ח'

אחרי משיחתו בידי העם, מתחיל דוד להביא לעולם מערכת מושגים חדשה- בהעלאות הארון, ברצון לבנות את המקדש וגם במלחמותיו, המיוסדות על בסיס מוסרי.

דף ההנחיות לפרקים יז - כ

דף ההנחיות ללימוד עצמי

לפני שמיעת שיעור הסיכום - מומלץ ללמוד את הפרקים בעזרת השאלות המנחות.

דף ההנחיות לפרקים כא - כד

דף ההנחיות ללימוד עצמי

לפני שמיעת שיעור הסיכום - מומלץ ללמוד את הפרקים בעזרת השאלות המנחות.

חטא בני עלי

המשך פרק ב'

חטאם של בני עלי והיחס של עלי לכך. מה ההשפעה שהיתה לזה על שמואל?

מזרח תיכון חדש- יש סיכוי?

שמואל ב' פרק י' - י"א

*בפרק הקודם דוד מראה כוחניות על העמים מסביב, ע"מ להראות עליונות. מעכשיו דוד מתחיל לבנות מזרח תיכון חדש. אצלו בבית ובינו לשכנים. *דוד שולח יד לשלום לשארית בית שאול. *דוד מנסה לקשור קשרים עם בני עמון, אך בני עמון לא בשלים לכך. נגררת מלחמה אך דוד מקפיד לשמור על אפשרות לחיבור. *חטא בת שבע: ללמוד את הפרשיה רק לפי הפסוקים? לפי מדרשי חז"ל? או אולי לפי שניהם?

דף ההנחיות לפרקים יג- טז

דף ההנחיות ללימוד עצמי

לפני שמיעת שיעור הסיכום - מומלץ ללמוד את הפרקים בעזרת השאלות המנחות.

הלך לבקש אתונות ומצא מלוכה

שמואל א', ט, א-ח

שמואל א', ט, א-ח

הניגודיות בין תפיסת ישראל לתפיסת הפלישתים

פרק ד'

הפער בין יריחו לבין המלחמה כאן. פלישתים הם אנושיים וטבעיים לעומת עם ישראל שהם פונים לה' בעת צרה.

המפגש בין איש האלוקים לעלי

סיום פרק ב'

שני עניינים בדברי איש האלוקים. תיאור העונש על בית עלי.

סיום תהליך ההתכללות של הפלישתים

פרק ה פס' יא-יב ופרק ו פס' א-ג

העקרונים מבינים את חשיבות הארון, עוברים לתפיסה יותר כללית ופועלים בניסיון להחזיר את הארון לישראל. מתחיל דיאלוג בין העקרונים לסרנים ולאנשי הדת.