שער הגמול – סיום וסיכום א.
תחילה השלמנו את לימוד השער בדברי הסיכום של הרמב"ן של שיטתו במהות העוה"ב לעומת דעת הרמב"ם בו ולמדנו על הכרעתו הברורה של הרמב"ן מכח ראיותיו, ואחר סקרנו את תוכן שער הגמול כולו ומהלך ענייניו על פי סדרם.
שער הגמול - המחלוקת עם הרמב"ם ב.
הרמב"ן תמה על הרמב"ם - הסובר שהעוה"ב הינו עולם הנפשות הבא לאדם מיד עם פטירתו - מדוע א"כ הוצרך להאריך להוכיח שאין בו גוף, שהרי דבר פשוט הוא שאין לגוף המונח בקבר חלק בעולם זה, ואחר יישב זאת וביאר את הסיבות שהרמב"ם הוצרך לזה, והתאמץ להציג כראוי את סברת הרמב"ם אף שהוא חלוק עליה למעשה.
שער הגמול – המחלוקת עם הרמב"ם א.
לאחר השלמת הצגת שיטתו במהות העוה"ב עם מקורותיה מדברי החכמים נפנה הרמב"ן להציג את דעת הרמב"ם בעניין ולחלוק עליה. תוך כדי הצגת השיטות הרחבנו לבאר את המקורות לכל שיטה ומהו שורש המחלוקת היסודי שבו נחלקו וממנו נבעה המחלוקת כולה על כל השלכותיה ופרטיה.
שער הגמול – סיום עניין העוה"ב ומעבר למחלוקת עם הרמב"ם בעניין.
הרמב"ן סיים את ביאורו למהות העוה"ב ביאור כמה מדרשים מספר הבהיר ודברי חז"ל על עניינו של העוה"ב ומעלת ההשגה העליונה שתהיה בו, ומתוך כך עבר לדון בדעת הרמב"ם בעוה"ב, ולפני נקודת המחלוקת ביניהם הוא פתח בתיאור הדבקות הנשגבת של הנבראים בהשגת ה' לעוה"ב שנתבארה ע"י הרמב"ם, והרמב"ן התפעל מהדברים, שיבח אותם והראה להם מקורות מדברי חכמינו.
שער הגמול – עניין העוה"ב ח.
הרמב"ן אצלנו ובפירושו לתורה הרחיב להשוות את קורות ההיסטוריה (על ששת אלפיה והאלף השביעי של העוה"ב) לששת ימי בראשית עם השבת שאחריהם, ולששת שנות השמיטה עם השמיטה והיובל שאחריהם. הרחבנו מעט במשמעויות הדברים ובמחלוקות שנפלו בהבנת דברי הרמב"ן הללו.
שער הגמול – עניין העוה"ב ז.
הרמב"ן לימד על אפשרות זיכוך הגוף ע"י הראות כח הנפש עליו, וקיומו לנצח על אף ביטול גשמיות היסודות, והשיב לטענות הפילוסופיה והמדע שאינם מכירים מעיקרם אלא את מציאות הגוף הנמוכה שהינה תולדה של חטא אדם הראשון, שבלעדיו ולאחר תיקונו יחיה האדם ויתקיים עם נפשו וגופו לנצח.
שער הגמול – עניין העוה"ב ו.
הרמב"ן ביאר את מהות המזון וסיבת הקיום של הגופות הזכים והנפשות לעוה"ב, שעניינם כעין מהות המן שהינו מתולדות האור העליון, ואור זיו השכינה שהוא יסודו ועיקרו המקיים את בני העוה"ב ברצון ה'. והשיב לשאלת הרמב"ם מדוע הימצאות הגוף בעוה"ב בלא אכילה ושתייה אינה לבטלה, שכן מועילה היא לסוד גדול שיש בצלמו ובדמותו שחפץ בה ה'.
שער הגמול – עניין העוה"ב ה.
הרמב"ן עבר להוכיח ולבאר שבעוה"ב הנפשות נמצאות בגוף, אומנם זך, אך אינו עולם נפשות בלבד. הרמב"ן ביאר את אפשרות קיום הנפשות עם הגופות ברצון ה' המקיימם, ואת שביעתם הרוחנית מזיו השכינה, כמו שנאמר "אשבעה בהקיץ תמונתך" ו"באור פני מלך חיים", ולמד על עניינם של אנשי העוה"ב בעולם התחייה ממשה בהר ומאליהו הנביא. השתדלנו לבאר גם את דעת הרמב"ם בעניינים אלו, כדרכנו.
שער הגמול – עניין העוה"ב ד.
בתוך ראיותיו של הרמב"ן מדברי חז"ל לעניין העוה"ב כעולם התחייה העתיד להתחדש הוא מלמדנו פירוש מופלא לעניין הנגינה בכינורות במקדש (של שבעה נימין, של שמונה ושל עשרה) בעוה"ז ולימות המשיח ולעוה"ב, שהיה בכח קולה להביא לרוח הקודש ולמדרגות השגה עליונות. למדנו את דבריו, והשתדלנו להוסיף להם פנים מסבירות גם לפי דרכו של הרמב"ם.
שער הגמול – עניין העוה"ב ב.
הרמב"ן הוכיח ממקורות שונים מדברי חכמינו ז"ל שדעתם מהות העוה"ב שהוא עולם פלאי שעתיד להתחדש בימות המשית עם תחיית המתים, ושאינו עולם הנשמות (לאפוקי מהבנת הרמב"ם). בצד כל ראיה וכל מקור שהביא הרמב"ן – השתדלנו כפי היכולת לבארו ולהבינו אף לפי דעת הרמב"ם, ע"פ העקרונות שהקדמנו בשיעור הקודם.
שער הגמול – עניין העוה"ב א.
הרמב"ן פתח בראיות מדברי חכמים לכך שעיקר השכר ותכליתו הוא העוה"ב, ואחר ניגש לברר את מהותו ולהוכיח שהוא עולם העתיד להתחדש לאחר תחיית המתים ושאינו עולם שכר הנפשות המצוי אף עתה. לצד דבריו ביארנו גם את דעת הרמב"ם, שממנה בא הרמב"ן להוציא, וביארנו את העקרונות שעל פיהם ניתן יהיה ליישב ולהבין את דברי חכמים וראיותיו של הרמב"ן גם לפי שיטת הרמב"ם.
שער הגמול – עניין גן עדן ד.
הרמב"ן הוסיף לבאר שלבי התעלותה של הנפש למקום שכרה הסופי בגן עדן העליון מאז עוזבה את הגוף, והסביר את מהות שכר הנפש הניתן לה תחילה בגן עדן התחתון, וכיצד המושג "מקום" הולם ושייך גם לנפש בשלב זה. עם השלמת הדברים – השלמנו בסייעתא דשמיא את ביאור הרמב"ן לעניין גן עדן ומהותו.
שער הגמול – עניין גן עדן ג.
הרמב"ן הוסיף והרחיב בביאור משמעותו הכפולה של גן עדן – הגשמי והרוחני, הביא לעניין ראיות מדברי חז"ל, וביאר כיצד הוא שהנפשות מתענגות ב"מקום" זה.
שער הגמול – עניין גן עדן ב.
הרמב"ן לימד על מהותו של גן עדן כמקום פיזי מופלא (כנזכר במקראות התורה שאין להוציאם מפשוטם) מלבד מהותו ומשמעותו הרוחנית כמקום השכר לנפש לאחר הפטירה. הרמב"ן הרחיב במעלתו וסודו של מקום זה, שכל העליונים נרמזים בתבניתו הגשמית, ועל יכולת ההשגות העליונות והמיוחדות שניתן להשיג שם (וכעין מה שזכה לו אדם הראשון בהיותו שם).
שער הגמול – פתיחה לביאור מהות השכר, עניין גן עדן א.
אחר שלמדנו על מהות העונש לפי רבותינו לדעת הרמב"ן [ולרמב"ם], עברנו ללימוד ביאורו למהות השכר ב"גן עדן" ובעוה"ב. ותחילה הרחבנו מהו עיקר השכר הרוחני ועיקר תכלית התורה שהינו מוסכם על הרמב"ם והרמב"ן כאחד, ואחר, החל הרמב"ן לבאר בראיות את שיטתו במהות "גן עדן".
שער הגמול – העונש לרמב"ם ג.
השלמנו את דברי הרמב"ן בעניין הבנת מהות העונש לנפש לדעת רבותינו, ואת השגתו בעניין על דרכו של הרמב"ם, ובסיום הדברים ביארנו כיצד כשם שלפי הרמב"ן כל דברי חכמים עלו כולם לעניין וסגנון אחד שאין מחלוקת בעיקריו – כן הוא גם לפי הרמב"ם על פי דרכו (והארכנו מעט ליישב את השגותיו של הרמב"ן על מהות הגהינום לדעת הרמב"ם, ולבארו ע"פ דעתו).
שער הגמול – העונש לרמב"ם ב.
הרמב"ן הביא את דברי הרמב"ם בעניין מהות הגהינום מפירושו למשנה בפרק חלק, והתקשה בהם מאוד, ומצאם כאילו אינם מתאימים לקבלת חז"ל בעניין מהות הגהינום והדין העתידי שלאחר התחייה. לעומתו, הרמב"ן ביאר ע"פ דרכו את המקור – מימרות דריש לקיש ור"י בר עילאי – שעליו הסתמך הרמב"ם, בהתאם לכלל קבלת חכמים. בשולי דבריו ניסינו ליישב ולבאר את דברי הרמב"ם, ולדייק להבין במה בדיוק הרמב"ן והרמב"ם נחלקו.
שער הגמול – העונש לרמב"ם א.
לאחר שהשלמנו את לימוד שיטת הרמב"ן במהות העונש הוא מביא לשונות מהלכות תשובה להרמב"ם בעניין עונש הגיהינום לנפש לאחר המיתה הנראים קשים להולמם ולהעלותם בסגנון אחד עם דברי רבותינו, והרמב"ן מלמד עליהם זכות ומיישבם לפי דרכו. בשולי דבריו הוספנו לדברי הרמב"ם ביאור אף לפי דרכינו.
