דרשה לראש השנה

ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?

איך תקיעת השופר ממליכה את הקב"ה בכל שנה, מה קורה בשנה שאין בה תקיעות? איך ייתכן שחכמים ביטלו את תקיעת השופר בשבת בגלל חשש רחוק של חילול שבת? הרב ינון גרוסברג מסביר על מהות תקיעת השופר ועל הכנסת הרוח בראש השנה בתוך החומריות של העולם הזה, ובייחוד בתקופת הקורונה.

תמצית דרשתו המופלאה של הרמב"ן לראש השנה

דרשה לראש השנה, שיעור מס' 18, סיום וסיכום.

תחילה השלמנו את ביאורו של הרמב"ן על עניינה של א"י וגודל מעלתה ועוצם האחריות לשוב בתשובה שלימה בה, ואחר תמצתנו את עשרת העניינים שלימד הרמב"ן בכל הדרשה כולה (א-קריאה להבין עניינו של ר"ה ע"פ הכתוב, ב-אופני מניין החודשים ע"פ התורה, ג-מהות מצוות ה"שבתון", ד-"זכרון תרועה"=יום דין, ה-על מה נידונים בר"ה ובכלל, ו-ה"תרועה" שבתורה – בשופר, ז-מהות השפור ודיניו, ח-מהות התרועה ואיכותה, ט-מדיני תפילת ר"ה, י-התשובה בא"י). בכלל הרצאת הדברים הראינו שציריה המרכזיים הם המקום והזמן, ששניהם התחברו להם באותו ראש השנה מיוחד שזכה הרמב"ן לשהות בו בסוף ימיו בארץ ישראל, מה שהוביל שכל דברי הדרשה נסבו על עניינו של ר"ה ועניינה של ארץ ישראל.

התשובה העליונה הנדרשת בארץ ה'

דרשה לראש השנה, שיעור מס' 17, עניין י1.

הרמב"ן ביאר את עוצם מעלתה של התשובה, ותשובת ימי הדין והרחמים בפרט ובארץ ישראל שהיא "ארץ ה" באופן מיוחד, ומתוך הבנה זו של גודל התשובה וגודל החסד האלוקי שבנתינתה – לימד הרמב"ן את כובד האחריות והצורך "לנצל" את אפשרות התשובה הזו ועל החומרא הרבה שיש בהתרשלות ממנה. בהקשר זה הרמב"ן מרחיב ללמד על עניינה ומעלתה של ארץ ישראל שבה ההשגחה האלוקית ישירה לעומת השגחתו בשאר הארצות ולשאר האומות שאותה מנהל הקב"ה דרך שרים, מלאכים מזלות וכוחות הטבע.

תפקיד תפילת הש"צ ומשמעות תפילת הציבור

דרשה לראש השנה, שיעור מס' 16, עניין ט2.

הרמב"ן הציג את מחלוקת רבן גמליאל וחכמים על אודות תפקידה של תפילת השליח ציבור אחר תפילת הלחש של הציבור בראש השנה ובשאר השנה כולה, ולאחריה ביאר את מנהגם הייחודי של הגאונים בעניין מתוך הבהרת חשיבות מנהגם ותוקפו כממשיכי ישיבות האמוראים היושבים במקומותם והנוהגים במנהגיהם במסורת רציפה חיה.

דיני המלכויות, זיכרונות ושופרות, וההוספות בתפילות ראש השנה

דרשה לראש השנה, שיעור מס' 15, עניין ט1.

תחילה השלמנו וסיכמנו את דיני התקיעות ומניינם לפי הרמב"ן ולפי המנהג הרווח כיום, ואחר למדנו את הלכותיהם של פסוקי ה"מלכויות, זיכרונות ושופרות" (האפשרות להוסיף ולקצר בהם, ומיקום התקיעות אחריהם), ועל ההוספות בברכות התפילה מראש השנה ועד יוה"כ.

היתר התקיעות בשבת בפני בי"ד – האם שייך בימינו?

דרשה לראש השנה, שיעור מס' 14, עניין ח4.

תחילה השלמנו את ביאורו המחודש של הרמב"ן למנהגינו בסדר התקיעות על סדר הברכות, ואחר למדנו את ביאורו לדין המשנה שלא לתקוע בשבת, ומה היה בעניין זה בזמן שעוד היה המקדש קיים ומה נתחדש בתקנת ר' יוחנן בן זכאי לאחר חורבנו, שלפי זה גם נפסקת ההלכה בזמנינו זה.

מקור המנהג לתקוע מיושב ועל סדר הברכות

דרשה לראש השנה, שיעור מס' 13, עניין ח3.

הרמב"ן חידש שיסוד המנהג לתקוע מיושב לפני מוסף מלבד התקיעות דמעומד על סדר ברכות דמוסף נתייסד ע"י האמוראים, והוא ביאר את מקורו בתלמוד ואת טעמו (וכל זה אחר שהקשה תחילה על המנהג ועל ניסיונות הנמקתו וביאורו ע"י קודמיו).

מהות ואיכות התרועה והתקיעות בראש השנה

דרשה לראש השנה, שיעור מס' 12, עניין ח2.

אחר הדרמה שהתרחשה בזמן התקיעות בבית מדרשם של בעלי התוספות, והויכוח שהיה על כשרות התקיעות והעברת התוקע, מוסיף הרמב"ן להפתיע שלדעתו כל הצדדים והטענות שנאמרו שם ע"י כולם לא היו מדויקות, והוא מברר בראיות מהם גדרי ההפסקות הפוסלות באמת בתקיעות, ומהם צלילי התקיעות ושיעוריהם המדויקים לפי דעתו.