כתבות בנושא דרשה לראש השנה
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
שיעורים בנושא דרשה לראש השנה
דיני מומי השופר
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 10, עניין ז5.
הרמב"ן הביא מן הגמרא את מומי השופר השונים (כגון: נסדק לאורכו או לרחבו ודיבקו, ניקב וסתמו, ציפהו זהב, שופר בתוך שופר ושיעורו) וביארם בקצרה להלכה.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ז אלול התשע"ט
על מה נידונים בראש השנה?
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 5, עניין ה.
הרמב"ן ביאר בהרחבה את מהותם של שלושת דיני האדם הנזכרים בדברי חכמינו ז"ל – בר"ה, בשעת פטירתו ובזמן תחיית המתים – ולימד על מה נידונים בכל אחד מהם. לדבריו מדובר בדינים שונים לגוף, לנפש ולשניהם יחדיו, כך שבר"ה נידונים האדם והעולם בראשית כל שנה על כל ענייני הגוף והעוה"ז, לאחר מותו – נידונת הנפש מה יהיה מצבה בעולם הנשמות, ובזמן תחיית המתים נידונים כל הבריות על מצבם החדש לעולם הבא הניצחי בגוף ונפש יחדיו. אחר דברים אלו, חידש הרמב"ן פיתרון גאוני לשאלה המציאותית העובדתית הקשה על הקביעה ש'בר"ה צדיקים נידונים לאלתר לחיים ורשעים נידונים לאלתר למיתה'.
הרב בן ציון אוריאל | ט אלול התשע"ט
דיני המלכויות, זיכרונות ושופרות, וההוספות בתפילות ראש השנה
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 15, עניין ט1.
תחילה השלמנו וסיכמנו את דיני התקיעות ומניינם לפי הרמב"ן ולפי המנהג הרווח כיום, ואחר למדנו את הלכותיהם של פסוקי ה"מלכויות, זיכרונות ושופרות" (האפשרות להוסיף ולקצר בהם, ומיקום התקיעות אחריהם), ועל ההוספות בברכות התפילה מראש השנה ועד יוה"כ.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ג אלול התשע"ט
מניין שה"תרועה" בשופר?
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 6, עניין ו – עניין ז1.
הרמב"ן לימד שמלבד מסורת התורה שבע"פ שהעתיקו רבותינו איש מאיש עד משה אבינו מפי הגבורה שלימדה שתרועת ר"ה בשופר היא, הרי שניתן להוכיח את הדבר גם מדקדוק הכתובים עצמם וממשמעותם. לאחר מכן, החל הרמב"ן לפרש ולבאר את מהותו ואיכותו של השופר המדובר בתורה המיועד לתרועת ראש השנה, ולהבחינו ולהבדילו מן ה"קרן" שנפסלה לתרועה זו.
הרב בן ציון אוריאל | י אלול התשע"ט
תקיעות ותפילות התעניות
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 9, עניין ז4.
הרמב"ן באר את מחלוקת חכמי צרפת והגאונים על סדר התפילות והברכות של תעניות הציבור. שלפי חכמי צרפת תקיעת התעניות הינה בחצוצרות ולא בשופרות אך אינה נוהגת בחו"ל בזמן הזה כמו גם תוספת הברכות בתפילה ותוספת תפילת הנעילה שאינן נוהגות לדעתם בזמן הזה, ולדעת הגאונים ומנהגם, לעומת זאת, תקיעות התעניות שאינן בכינוס כל ישראל - בשופרות הן, וגם כיום נוהגות תקיעות אלו יחד עם התוספות הנ"ל של הברכות ותפילת הנעילה, וכן נכון להכריע לדעת הרמב"ן הלכה למעשה.
הרב בן ציון אוריאל | ט"ו אלול התשע"ט
היתר התקיעות בשבת בפני בי"ד – האם שייך בימינו?
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 14, עניין ח4.
תחילה השלמנו את ביאורו המחודש של הרמב"ן למנהגינו בסדר התקיעות על סדר הברכות, ואחר למדנו את ביאורו לדין המשנה שלא לתקוע בשבת, ומה היה בעניין זה בזמן שעוד היה המקדש קיים ומה נתחדש בתקנת ר' יוחנן בן זכאי לאחר חורבנו, שלפי זה גם נפסקת ההלכה בזמנינו זה.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ב אלול התשע"ט
תמצית דרשתו המופלאה של הרמב"ן לראש השנה
דרשה לראש השנה, שיעור מס' 18, סיום וסיכום.
תחילה השלמנו את ביאורו של הרמב"ן על עניינה של א"י וגודל מעלתה ועוצם האחריות לשוב בתשובה שלימה בה, ואחר תמצתנו את עשרת העניינים שלימד הרמב"ן בכל הדרשה כולה (א-קריאה להבין עניינו של ר"ה ע"פ הכתוב, ב-אופני מניין החודשים ע"פ התורה, ג-מהות מצוות ה"שבתון", ד-"זכרון תרועה"=יום דין, ה-על מה נידונים בר"ה ובכלל, ו-ה"תרועה" שבתורה – בשופר, ז-מהות השפור ודיניו, ח-מהות התרועה ואיכותה, ט-מדיני תפילת ר"ה, י-התשובה בא"י). בכלל הרצאת הדברים הראינו שציריה המרכזיים הם המקום והזמן, ששניהם התחברו להם באותו ראש השנה מיוחד שזכה הרמב"ן לשהות בו בסוף ימיו בארץ ישראל, מה שהוביל שכל דברי הדרשה נסבו על עניינו של ר"ה ועניינה של ארץ ישראל.
הרב בן ציון אוריאל | כ"ז אלול התשע"ט
