לאחר תהליך שעבר העולם הוסכם הדבר שכוחות מנוגדים בעולם החומר יוצרים "כוח חיובי מחודש" כאשר הם נפגשים.
אך עוד לא התפתחה הבנה כזו בעולם הרוח, עקב חוסר הערכה לדברים מופשטים.
דווקא המפגש בין שני דרכים סותרות בעולם הרוח - הא זה שמוצא אור חדש ומביא להפרייה, וכפי שהגמרא אומרת "הללו מטמאים והללו מטהרים, הללו אוסרים והללו מתירים... אל אחד אמרן, פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ברוך הוא.."
אמנם היו מן הראשונים ובעלי המוסר שכתבו ספרי מחשבה למינהם, אך הלשון של הספרים הללו סתומה לנוער הצמא, והם עוסקים בדברים שנגעו יתר בזמנם, לכן הרב מעורר את הצורך לסדר ולכתוב את אמונתינו העמוקה ולהנגישה לדור.
הרב מתאר לאדר"ת בעלותו לארץ את הצורך בהרחבת והעמקת לימודי האמונה וחובת הלבבות.
הצורך הזה נבע ממחסור בהתעסקות בתחום הזה בתורה. כיון שעיקר המיקוד בתקופת הגלות היה בצדדים המעשיים של התורה.
