- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- מורה נבוכים
- חלק א - דעת ה' א-ל עולם
פרקי הכלאם עא-עו
כתבות בנושא פרקי הכלאם עא-עו
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא פרקי הכלאם עא-עו
קריאה אחת ארוכה בשם ה' א-ל עולם
שיעור 98 - ח"א, השלמת פרק עו[2], ועימו השלמת ח"א וסיכומו
תחילה, למדנו את דרכם השלישית של ה"מדברים" לשלילת הגשמות ואת חתימתו של הרמב"ם לפרקי ה"מדברים" ולאגרתו הראשונה מספר המורה. אחר, עם השלמת פרק עו וח"א כולו, סיכמנו את החלק בכללו, ואת חטיבת "פרקי דרך ההוכחה" בפרט(פרקים סז-עו), ועיינו בתכניו המרכזיים של ח"א ובמבנהו ובמקומו ביחס לכלל ספר המורה כולו.
אחדות ה' וכל יכולתו
שיעור 96 - ח"א, פרק עה
למדנו את חמשת הדרכים שהביא הרמב"ם בשם ה"מדברים" להוכחת אחדות ה', ומדוע לדעתו דרכים אלו כולן הן אינן מוכרחות (א. המניעה ההדדית, ב. השונות, ג. הרצון הא-להי, ד. הכרח לפועל אחד ואפשריות השאר, ה. מוגבלות היכולת הא-לוהית). מתוך דיון זה הגענו לדיון עמוק יותר בעניין תפיסת מוחלטות היכולת הא-לוקית, והצגנו בעניין הבדל בין שיטת הרמב"ם ורוב הראשונים לבין שיטת המהר"ל, הרמח"ל ורבינו הראי"ה.
שלילת הגשמות ל"מדברים"
שיעור 97 - ח"א, פרק עו[1], פסקאות 1-8
למדנו את שתי הדרכים הראשונות (מתוך השלוש) שלפיהן ביססו ה"מדברים" את שלילת הגשמות מהבורא, ואת דחיית הכרחיותן על ידי הרמב"ם (דרכיהן שלמדנו הן: א. מחמת היות הגוף מורכב מאטומים רבים, בעוד כבר הוכחה אחדות הבורא. ב. נמעות הדומות בין הבורא לבריאה).
אינסוף נפשות ואינסוף בזה אחר זה
שיעור 95 - ח"א, השלמת פרק עד[3], פסקאות 18-25
למדנו על הדרך השביעית של ה"מדברים" לאישוש חידוש העולם, סיימנו את הפרק, וסיכמנו את 7 ראיותיהם לחידוש שנתבארו בו. בכלל הדברים נגענו בנושא העמוק של הגדרת מהות הנפש הנשארת לאחר מות הגוף, שהרמב"ם הוצרך להתייחס לזה מעט, וכן בויכוח העמוק על אפשרות המצאות אינסוף בזה אחר זה ל"מדברים", לרס"ג וחוה"ל ולרמב"ם.
אפשריות הטבע והכרעתו על ידי הבורא
שיעור 94 - ח"א, פרק עד[2], פסקאות 10-17
למדנו את הדרכים החמישית והשישית של ה"מדברים" להוכחת חידוש העולם. בדרך החמישית - דרך הייחוד - למדנו כיצד מציאות הבחנות שונות בטבע שלא ניתן לתת להם סיבה טבעית כל שהיא מדוע נעשו כפי שהן ולא אחרת - מלמדת על "מייחד"-"בורא" חיצוני לבריאה שגרם שיהיו כפי שהן. למדנו גם כיצד השתמש הרמב"ם בעיקרון זה לביסוס חידוש העולם אך בלא הכחשת הסיבתיות הטבעית, שלא כ"מדברים''. ובדרך השישית דחה הרמב"ם יומרה להמצאת דרך חדשה והראה שיסודה אינו אלא הדרך החמישית הידועה, והראה גם כשלים נוספים שנכללו בה.
סוגי אינסוף
שיעור 92 - ח"א, השלמת פרק עג[6], פסקאות 55-64
למדנו את ההנחות האחת עשרה והשתיים עשרה של ה"מדברים" ועימם סיימנו וסיכמנו את עיקרי הפרק. בהנחה האחד עשר למדנו על סוגי האינסוף ואלו מהם אפשריים במציאות לפי הפילוסופים ולפי ה"מדברים". ובהנחה השתיים עשר למדנו על גבולות החושים ותעתועיהם וכיצד השתמשו ה"מדברים" בעובדה זו להעמדת שיטתם.
שכל ודמיון, אפשרות והכרח, חופש א-לוהי וטבע
שיעור 91 - ח"א, המשך עג[5], פסקאות 47-54
השלמנו את עיוננו בהנחה העשירית של ה"מדברים" ש"כל מדומה אפשר". הרמב"ם האריך להבחין בין שכל לדמיון, האריך להוכיח שאין לסמוך על הדמיון בהכרת המציאות לאשורה והסיק מכך על הצורך לבחון ולהכיר את המציאות ע"י השכל בדווקא. לאחר בירור יסודי זה הוא חדר לעומקו של הויכוח בין הפילוסוף ל"מדבר" ולמורכבות שיש בהכרעה באותו ויכוח. ובסיום דבריו, רמז הרמב"ם לדעתו שלו הממצעת בעניין, שאינה לא כדברי זה ולא כדברי זה, ואנו השתדלנו לבארה יחד עם השוואה לדברי חכמים נוספים מחכמי ישראל שעסקו בסוגיה עמוקה זו.
''כל מדומה – אפשר''
שיעור 90 - ח"א, המשך פרק עג[4], פסקאות 37-46
הרמב"ם מלמד כי ההנחה העשירית של ה"מדברים" ש"כל מדומה אפשר" הטוענת כי אין בעולם כל חוקיות טבעית כלל - היא התכלית שאליה כיוונו ה"מדברים" בכל תפיסת העולם שאותה ציירו בתשע הנחותיהם הקודמות. בכלל הנחה זו, התחלנו לעסוק גם בדברי הרמב"ם ובשיטתו עצמו ביחס לאפשריות ולחוקיות שבטבע, וביחס בין הנס והטבע ובין השכל והדמיון לשיטתו. הבחנות יסודיות אלו יתבררו בע"ה בשיעור הבא.
מוחלטות פועל ה' המעדירה את פועל האדם
שיעור 89 - ח"א, המשך פרק עג[3], פסקאות 27-36
השלמנו את לימוד הנחת היסוד השישית של ה"מדברים" והנובע ממנה, והמשכנו ולמדנו את הנחותיהם השביעית, השמינית והתשיעית. בהנחות אלו פגשנו בצורה יותר מעמיקה את השקפת עולמם של ה"מדברים" וקיצוניותה בעניין ביטול הבחירה החופשית, וביטול הטבע והסיבתיות לחלוטין, בעניין מציאותם של ההעדרים ובשלילת המהות והייחוד מכלל הנבראים. יחד עם הדברים דיברנו על היחס בין דעת חוה"ל ואחדים מחכמי ישראל שאימצו חלק מיסודות ה"המדברים" ועל ההבדלים שעדיין נשמרו ביניהם.
בריאה מתמדת ושלילת הסיבתיות
שיעור 88 - ח"א, המשך פרק עג[2], פסקאות 15-26
המשכנו בלימוד הנחות היסוד של ה"מדברים" והנובע מהן, ולמדנו את ההנחות הרביעית, החמישית והשישית שעל ידן הוצגה בפנינו תפיסת עולם המרוקנת מסיבתיות לחלוטין. לדעתם העולם כולו, על כל כלליו ופרטיו - נברא בכל רגע מחדש ע"י הבורא בלבד (בלא אמצעים ובלא שום חוקיות) מאטומים זהים בעלי חומר אחיד ובעלי מקרים שונים, ומיד הכל בטל ושב לאפיסה והעדר, ושוב נברא ברגע הבא לפי רצון הבורא. במבט זה הגיעו ה"מדברים" למבוקשם - לומר שהבורא הינו הפועל היחידי, שאין שום סיבה ושום גורם לשום דבר זולת רצונו.
האטומיזציה של ה''מדברים''
שיעור 87 - ח"א, תחילת עג[1], פסקאות 1-14
תחילה הוספנו הערה על חשיבותה של ההכרה שנתבארה בפרק הקודם (עב) על דימוי היחס של הבורא לעולם כיחס הנשמה אל הגוף ועל מקורו ברס"ג בברכות דף י, והדגשתו אצל הראי"ה קוק (ב''אורות התחיה'', א). אחר, ניגשנו ללימוד פרק עג המבאר את 12 הנחות היסוד של המדברים שבאמצעותם הם מוכיחים את חידוש העולם, מציאות הא-ל, אחדותו ושלילת גשמותו. הספקנו ללמוד על שלושת ההנחות הראשונות שלהם, על הנובע מהן ועל ההשגות של הרמב"ם עליהן.
א-ל עולם חי העולם
שיעור 86 - ח"א, השלמת פרק עב[3], פסקאות 16-27
תחילה השלמנו את דברי הרמב"ם על ההקבלה בין מבנה העולם למבנה האדם. אחר, למדנו מדוע דווקא האדם שנחן בכח שכלי המנהיג את כל פעולותיו זכה לתואר "עולם קטן" לפיו שיכלו המנהיג את נפשו וגופו מקביל להנהגת העולם וכל חלקיו על ידי הא-לוה, ולבסוף עמד הרמב"ם על דיוקה של ההשוואה - במה הדימוי מדויק ובמה לא. עם סיום הפרק עמדנו על חשיבותו ומשמעותו לתפיסה עמוקה בדעת ה' והשלמנו עימו את חמשת פרקי המבוא לדרך ההוכחה.
גלגל בעולם ולב באדם
שיעור 85 - ח"א, המשך פרק עב[2], פסקאות 10-15
הרמב"ם למד ולימד על מבנהו האורגני של העולם כ"אדם גדול" מתוך השוואת הגלגלים בעולם ללב באדם. וערך השוואה ולמידה על היחס האורגני שבין הגלגלים ליסודות מתוך הכרת היחס האורגני שבין הלב לשאר אברי האדם. (הספקנו ללמוד בשיעור זה שש מתוך שבע השוואות שערך הרמב"ם בין הנ"ל).
המבנה האורגני של הגלגלים והיסודות
שיעור 84 - ח"א, תחילת פרק עב[1], פסקאות 1-9
בראש פרק עב טוען הרמב"ם כי היקום כולו הוא מערכת אורגנית אחת עם יחסי גומלין והשלמה בין פרטיה, והוא הולך ומבאר את טענתו ע"י תיאור מפורט של מהות הברואים לסוגיהם השונים, את חוקי הטבע שלהם ותכונותיהם ואת ההשפעה ההדדית שלהם אלו על אלו. באופן מיוחד מתמקד הרמב"ם בתיאור מערכת ה"גלגלים" השמימיים וחוקיהם לעומת "ארבעת היסודות" וטבעיהם, ובהשפעת הראשונים על האחרונים.
על מקומו של המדע העתיק, ועל סודות הסתרים האמיתיים במשנת הרמב"ם
שיעור 83 - ח"א, מבוא לפרקים עב-עו
לפני כניסתנו ללימוד פרק עב שבחלק ראשון של מו"נ - עצרנו והרחבנו במבוא חשוב והכרחי על התועלות בלימוד כל תיאור המדע העתיק ודרכי הראיות הכלולות בו, שעוסק בו הרמב"ם בפרקים הבאים באופן אינטנסיבי, על אף שבזמנינו כבר עבר תוקפו מבחינות רבות. מנינו חמש תועלות גדולות שיש לנו מתוך לימוד פרקים ועניינים אלו ברמב"ם (א. הבנת הרמב"ם בצורה שיטתית ומעמיקה. ב. לימוד עקרונות מחשבתיים יסודיים שעדיין שרירים וקיימים. ג. מסקנות אמוניות יסודיות העומדות גם כשדרך הוכחתן פגה. ד. לימוד דרכי הבירור והויכוח הרצויים. ה. כלים יסודיים להתמודדות ודרכי יישוב בין תורה למדע). כמו כן, בתוך הדברים העמקנו התבוננות במבנה "פרקי דרך ההוכחה" והראינו כי מלבד המסגרת והמסר הגלוי שבהם - שהוא להוכיח את מציאות ה' ואחדותו - בא הרמב"ם לרמוז ולפתוח לנו צוהר לסתרי "מעשה בראשית" ו"מעשה מרכבה" החבויים בכתבי הקודש ובספרי רבותינו.
דרך ההוכחה של הרמב''ם לעיקרי האמונה
שיעור 82 - ח"א, השלמת פרק עא[3], פסקאות 10-24
הרמב''ם לימד על דרכם של ה''מדברים'' להסביר את המציאות כך שתתאים לדעותיהם, וטוען כי השקפת עולמם בנויה על ''היפוך עולם'' ו''שינוי סדרי בראשית'' וע''כ הוא מסתייג מדרך ההוכחה הרעועה שלהם הבנויה על הנחות עולם הפוך. בניגוד אליהם רוצה הרמב''ם להגיע להוכחה מוחלטת ושלימה למציאות ה' ולכן הוא רוצה להוכיחה גם בלא תלות בעניין חידוש העולם וגם בהנחה שמקבלים את טבע העולם לפי מדע הפילוסופיה של ימיהם. בהמשך לזה מסרטט הרמב''ם בפנינו את מהלך הדברים שהוא הולך להסביר בכל הפרקים הבאים וכיצד יבסס ויוכיח את האמונה ועיקריה לפי דרכו.
גרגירי ליבה של סוד המתפוצצים לכמה דרכים
שיעור 81 - ח"א, המשך פרק עא[2], פסקאות 4-9
תחילה דיברנו על מסורות הסוד שהילכו ונודעו בישראל בתקופת הראשונים ועל דרכו של הרמב"ם בעניין ומה לדעתו יש לרחק ומה לקרב. אחר, לימדנו הרמב"ם על ארבעת השלבים שבהם התפתחה תורת ה"כלאם" ובהם ניכר עד כמה יצירת אסכולה זו מגמתית מיסודה ולא אובייקטיבית. ובכלל הדברים מצאנו התייחסות נדירה של הרמב"ם עצמו על היחס והקרבה שישנם בין דבריו במו"נ לדברי ריה"ל בכוזרי וכמו לשאר חכמי ספרד בענייני אמונה ומדע שהיו באותם הימים.
"וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו, וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר"
שיעור 80 - ח"א, תחילת פרק עא[1] וקבוצת ''פרקי הכלאם''
תחילה דיברנו על טעם מיקומם והקשרם של פרקים סח-ע לפי הבנתנו כחלק ממבוא "פרקי דרך ההוכחה" (ולא כחלק מ''פרקי התארים''). אחר, החלנו בלימוד פרק עא בו החל הרמב"ם ללמד על חוכמות אומתנו הקדומות בסיתרי התורה ודרכי אימות האמונה שאבדו בגלותנו ושהוא נדרש לבארם מחדש בזמנו כפי כוחו (והראינו שכדברי הרמב"ם בדיוק כתבו גם ריה"ל לפניו והרמב"ן אחריו). כמו כן, לימד על הרמב"ם, בדרך אגב, על הטעם שלא נכתבה התושבע"פ בדורות ראשונים, ולמד בק"ו ממנה על הבעיה בלכתוב את סתרי התורה, מה שגרם (היינו העובדה שהדברים לא נכתבו), גם לקיום הצרה שכבר יועדה מראש ע"י הנביא לאובדנם בגלות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
