א - משנכנס אדר מרבים בשמחה. ב - ארבע פרשיות. ג - שנה מעוברת ואדר הראשון. ד - שלוש מצוות הקשורות למחיית עמלק. ה - מצוות מחיית עמלק. ו - פרשת 'זכור'. ז - האם נשים חייבות לשמוע פרשת 'זכור'. ח - האם עמלקי היה יכול להציל עצמו או להתגייר. ט - תענית אסתר. י - זכר למחצית השקל.
עיון במחלוקת הר"ן והרמב"ם האם עיר שהיא ספק מוקפת חומה מימות יהושע תקרא יומיים או רק בי"ד. חיבור של המחלוקת למחלוקת האם חיוב מגילה מדאורייתא או מדרבנן. מחלוקת האם קריאת מגילה דוחה מצוות מדאורייתא. פורים לא יתבטל לעתיד לבוא.
*הקשר שבין חודש אדר לחודש ניסן.
*קבלת התורה בע"פ בפורים.
*אסתר כמשל לתורה וחסד.
*פורים בהופעה בתוך החשיכה.
*הביטוי של האהבה של נעשה ונשמע.
*דברי חיזוק בכתיבת חיבורים וחידושים בתורה.
גאולת אדר מתקיימת מתוך המפגש עם הרע - בגלות ובעבדות אחשורוש- וההתמודדות איתו כעיקר עבודת העולם הזה.
ענין פורים כחיזוק הצימאון וההשתוקקות לקב"ה הנובעת מתוך קדושת המקדש ומכינה אליו.
משמעות כפיית הר כגיגית היא שלא יכול להיות אחרת, התורה כללית יותר מבחירה, אלוקית ולא אנושית, והיא עצם האדם וטבעו. ומדרגת הבחירה נוספה בפורים ע"י הוספת מצוות מקרא מגילה, צימאון לריבוי מצוות.
ביאור שיטת התוס' בכפיית ההר כגיגית כחלק מוכרח מעצם המפגש האלוקי במתן תורה וביאר "הדור קיבלוה" שנוצר בימי פורים שיש תורה בחירות וזה מתקשר עם תחילת ההתקדות של עמ"י לאחר נס פורים.
* השמחה האמיתית - שמחה של מצוה *השמחה באה מתוך אמונה שלימה. *השמחה - ענף מאהבת ה'.
*השמחה העקרית - פנימית ומתבטאת גם באופנים חיצוניים.
* התורה והשמחה - אחד הן.
* השמחה באדר: סיום שנה, ושנעשו בו ניסים. הניסים שייכים גם היום.
