א - ימי בין המצרים. ב - ריקודים ומחולות וכלי זמר. ג - נגינה ושירה בסעודות מצווה. ד - שמיעת מוזיקה ממכשירים חשמליים ביתיים בשלושת השבועות. ה - הלכה למעשה. ו - טיולים, בילוי בברכת שחייה, נופש בבית מלון. ז - שהחיינו. ח - באיזה מקרים מותר לברך שהחיינו.
ט - נישואין ואירוסין. י - תספורת. יא - גילוח זקן בשלושת השבועות.
יב - משנכנס אב ממעטים בשמחה. יג - בשר ויין. יד - דיני איסור אכילת בשר ושתיית יין. טו - בשר ויין בשבת חזון ובסעודות מצווה. טז - בנייה ונטיעה בתשעת הימים. יז - דיני בנייה בתשעת הימים. יח - דיני משא ומתן בתשעת הימים. יט - איסור כיבוס. כ - בגדי קטנים ובתי חולים.
כא - רחיצה. כב - שבת חזון. כג - שבוע שחל בו כשתשעה באב נדחה ליום ראשון.
הקב"ה הבטיח ש"מלאך" ו"צרעה" יעזרו בכיבוש הארץ. "מלאך" הוא כוח רוחני, ו"צרעה" מסמלת התלכדות ל"צבא"; ואלו כוחות שהתקבלו מיצחק ומרבקה. יהושע סבור ש"המלאך" התגלה באמצעות "הצרעה"(-צבא). אך הנביא(=מלאך) שבספר שופטים חלוק עליו.
"כל מי ששומע קללתו ושותק נקרא חסיד" -
"ששומע חרפתו ובידו לנקום נקם, ומעביר על מידותיו'"
"שם חסיד מורה שצריך לסבול בושת כדי לקיים התורה, ולא ישגיח בלצים
כי החסידים האמיתיים הם נעלבים ואינם עולבים"
בירושלמי נאמר שהמת בתקופת גוג אין לו חלק לעתיד לבוא. מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה רוחנית פנימית שדורשת התמסרות מוחלטת לעמל התורה. במהלכה שוללים אנשים אחרים שמתאווים לענייני העולם הזה ומגדירים אותם כ"מתים" שאינם זכאים אפילו לחלק לעולם הבא. בסיומה ניתן להתייחס אליהם באופן אחר וחיובי.
פקיעין תשס"ח. המוני פורעים דרוזים מתאספים מסביב לבתי המשפחות היהודיות בכפר. הם מנתקים את החשמל ואת מצלמות האבטחה. רימוני רסס נזרקים לעבר הבתים, והפורעים מאיימים להיכנס לתוך הבתים ולעשות שפטים ביושביהם. מראות חברון תרפ"ט כמעט וחוזרים על עצמם ח"ו בפקיעין תשס"ח (והמשטרה התנהגה אחרת ממשטרת חברון תרפ"ט?). ברגע האחרון נמלטים היהודים והפוגרום בנפש נמנע, אבל הרכוש מוצת ונשרף כליל. והשאלה צפה בחדות - האם עלינו להתייחס לדרוזים כאנשי בריתנו או ששוב - "עשיו שונא ליעקב"?
א - יסוד ההבדלה, ב - סדר ההבדלה על הכוס , ג - מנהגי ההבדלה, ד - משקה מדינה, ה - בשמים, ו - נר, ז - עד מתי אפשר להבדיל, ח - איסור אכילה ועשיית מלאכה לפני הבדלה.