
- בית המדרש
- מדורים
רביבים
כתבות בנושא רביבים

חזון התורה בישראל
הרב אליעזר מלמד מציג ומסביר את החזון לקיום התורה בישראל: מעשר מהתמ"ג שיוקדש לתורה ולחינוך יפתור בעיות רבות ואף יעלה את התמ"ג * תלמידי חכמים צריכים להיות מפוזרים ברחבי הארץ ולהשתייך לקהילות תורניות חזקות * יש לחזק את הקשר בין לומדי התורה לעולם המעשה

תפקידו של רב בימינו
הסיבות לירידת מעמדו ואי הבהירות לגבי מהות תפקידו של המרא דאתרא בדורנו, הציפיות מהרב משתנות מקהילה לקהילה, תפקידו העיקרי של הרב: לחזק את לימוד התורה בקהילה, להקים מערכת מגוונת של שיעורי תורה, ללמוד וללמד.

שו"ת מראש ההר המושלג
כשהפלטה לא עובדת: דיני השהייה והחזרה של אוכל מבושל על כירת גז * במצב של פיקוח נפש יש לפעול ולא להרבות בשאלות * כשעצים וגגות קורסים ומאה תינוקות נותרו בלי חימום, עבודות להחזרת זרם החשמל ולפילוס כביש גישה לעת חירום הן בגדר פיקוח נפש * שעתם הגדולה של האומנים וגילויים מיוחדים של חסד ועזרה לזולת.

כשהרב אליהו לימד הלכה
בתוך לימודי שמעתי שיעורים של הרב אליהו זצ"ל מאתר 'ישיבה'. דמותו נשקפה לנגד עיניי וגעגועים הציפו את לבי. זכרתי איך היה מעביר שיעורים בהדרת כבוד ובמלוא תחושת האחריות והשליחות ללמד תורה והלכה לישראל.
סדרות בנושא רביבים
סדרה בנושא רביבים

העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה
גם לפני חטא אדם הראשון, האדם נועד להיות עובד ושותף ביישובו של עולם | המעבירים את זמנם בבטלה, כגון במשחקי קובייה, פסולים לעדות | גם אדם עשיר שאינו נזקק לעבוד לפרנסתו - צריך לעבוד | בדורות האחרונים, בעקבות ריבוי תוכן הלימוד, הרבנים נצרכים להשקיע את כל ימיהם בלימוד | התנאים והאמוראים התפרנסו ממלאכתם, ועשו תורתם קבע ומלאכתם עראי | שתיהן התקיימו בידם | מי שאינו נדרש לתפקידי רבנות וחינוך, אינו נוהג כפי הדרכת התורה כאשר הוא משתמט מהאחריות לפרנסתו ולומד תורה ב'כולל'

גדול הנהנה מיגיע כפיו
גדולי התנאים והאמוראים התפרנסו ממלאכתם, ועשו תורתם קבע ומלאכתם עראי | שתיהן התקיימו בידם | יש הכרח לפרנס את הלומדים על מנת לשמש כרבנים ומורים, שאם לא כן לא יהיו רבנים ומורים בישראל | כאשר הלומד אינו מקבל צדקה, אין חילול השם בכך שהוא לומד כל היום ולא עובד | מעלתו של תלמיד חכם שמתפרנס מעבודתו גדולה ממעלתו של תלמיד חכם שאחרים מפרנסים אותו

'חפצי קודש' לתשתית חיינו
השבוע יצא לאור ספרי 'חפצי קודש' במסגרת 'פניני הלכה' | הלכות ציצית, תפילין, מזוזה, ספר תורה, כתיבת סת"ם, כבוד בית כנסת ובנייתו, גניזה וקריאת התורה | הנושאים המבוארים בספר הם התשתית לחיי הדת, למימוש הקשר שבין אדם לבוראו כיחיד, כמשפחה וכקהילה | בנוסף לכך, השתדלתי להטעים את תוכני המצוות העיקריים במשמעויותיהן הרוחניות | עם סיום ספר זה סיימתי לכלול את כל הנושאים של חלק 'אורח חיים' בשולחן ערוך במסגרת 'פניני הלכה'

כשקדושת החג פוגשת את השבת
מצווה להניח בערב יום טוב עירוב תבשילין | כך מותר לבשל ולאפות לשבת ביום טוב | גם מי שאינו מתכוון לבשל לשבת בחג, מצווה שיניח עירוב תבשילין | תבשיל העירוב צריך להיות מאכל שראוי לאוכלו עם פת | רבים נוהגים לאכול את תבשיל העירוב באחת מסעודות השבת | מצווה על גדול העיר להניח עירוב תבשילין בשביל כל בני המקום | מי שהיה יכול להניח עירוב ועבר ולא הניח, אינו יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר

גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
בית כנסת הוא מקום קדוש, ויש להתנהג בתוכו ביראה | הוא מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה | כל המשתמש בו לצורכי חול או נוהג בו מנהג חול, מבזה את קדושתו | אסור לקרוא עיתונים או לגלוש באתרי חדשות באינטרנט, ובכלל זה גם בעיתונים ובאתרים דתיים | כאשר אדם נכנס לתפילה עליו להשתיק את מכשיר הטלפון כדי שלא יצלצל או ירטוט | עדיף להתפלל בבית הכנסת בעזרת סידור ולא מתוך הטלפון

חובת הגניזה בעידן המיחזור
אין צריך לגנוז את מאמרי 'רביבים' | אפשר להניח את העיתון במכלי מיחזור או בפח | אסור מן התורה למחוק אחד מהשמות שה' נקרא בהם |אין צריך לגנוז את דפי ספרי הקודש שנדפסו לשם הגהת הדפוס | בספרי קודש שאין בהם שמות קדושים, לכל הדעות איסור איבודם מדברי חכמים | לכתחילה יש לגנוז דפי מקורות ועלונים שתכליתם לשם לימוד תורה | עלוני שבת שנשארו בבית הכנסת ולא נפתחו כלל, דינם כדין דפי ההגהה שאינם צריכים גניזה

מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
כל פתחי הבית וחדריו חייבים במזוזה | חדרי רחצה פטורים מפני שהם חדרים שכל ייעודם לתשמיש שאינו מכובד | מקלט חייב במזוזה, הואיל ויש בו רהיטים והוא נועד למגורים בעת מלחמה | נכון לקבוע בבית מדרש מזוזה בלא ברכה | בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים ליהודים חייבים במזוזה | דירת ארעי, כגון סוכה בחג הסוכות, פטורה ממזוזה, מפני שחובת המזוזה היא בדירת קבע

שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
הרוצה להטעין טלפון או לקרוא לחברו מבית הכנסת, ילמד מעט או ישהה בדרך כבוד | אין לדבר בבית הכנסת דיבורי חול או לקיים בו הרצאות שאינן עוסקות בדברי תורה | אסור לאכול בבית הכנסת גם תוך כדי לימוד תורה, אלא אם כן ייגרם ביטול תורה | נחלקו הפוסקים לגבי סעודות מצווה בבית הכנסת, והמקל יש לו על מי לסמוך | "כה גיירו רבותינו" – פודקאסט חדש המסביר באופן יסודי ועמוק את סוגיית הגיור

מצוות מזוזה במעלית
בעבר לא נהגו לקבוע מזוזה בפתח המעלית, אם מפני שהייתה חידוש ואם מכיוון שחדרי המדרגות היו קטנים מד' על ד' אמות | בימינו, כשהמעלית הפכה לדרך המקובלת לכניסה לבתים, ראוי לקבוע בה מזוזה | יש אומרים שתא המעלית חייב במזוזה, ויש אומרים לקבוע אותה ביציאה אל המבואה | ואף שהמקל יש לו על מי לסמוך, נכון לנהוג כדעת המחייבים ולקבוע מזוזה בפתחי מעליות

גבולות הקדושה של בית התפילה
בית הכנסת הוא בית שקהילה מישראל קבעה אותו כמקום תפילה לה' | לבית הכנסת הייתה זכות גדולה בשמירת הזהות היהודית לאורך שנות הגלות הארוכות | זאת מכיוון שבית הכנסת משמש כעין שלוחה רוחנית שנמשכת מבית המקדש ומארץ ישראל | מרגע שהחלו להתפלל בתוכו - חלים על המבנה כל דיני בית הכנסת | בית הכנסת מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה | כל המשתמש בו לצורכי חול או נוהג בו מנהג חול, מבזה את קדושתו

תנו כבוד לתורה
כאשר מוליכים את ספר התורה, וכן כאשר מגביהים אותו, כל הרואה אותו צריך לקום עד שיניחו את הספר במקומו בארון או על הבימה | כאשר פותחים את ארון הקודש בעת אמירת תפילות מיוחדות, מצד הדין אין חובה לעמוד | כאשר נמצא פסול בספר התורה, צריכים להשתדל לתקנו במהרה | בעת קריאת התורה מותר לשבת עם הגב כלפי ספר התורה, שכן הבימה גבוהה מעשרה טפחים | מותר להפנות את הגב אל ארון הקודש, כיוון שספרי התורה נמצאים בארון הקודש שהוא רשות בפני עצמה

מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה
מצוות מזוזה מעניקה שמירה ואריכות ימים לבעלי הבית וילדיהם | יש לקבוע את המזוזה בפתח הבית | קובעים את המזוזה באופן שהשורה הראשונה כלפי מעלה | נוהגים להניחה בבית מזוזה, כדי שלא תיפול, וכדי להגן עליה מלחלוחית הכותל | הקובע כמה מזוזות בבת אחת, מברך ברכה אחת על כולן | הקונים או שוכרים דירה, מתחייבים במזוזה בעת שיתחילו לגור בה

משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון
מכיוון שסגולתו של חודש אדר היא להפוך את הרע לטוב, משנכנס אדר מרבים בשמחה | על ישראל לזכור שאסור להם להיות רחמנים מדי לאויביהם | נוהגים לתת צדקה בחודש אדר זכר ל"מחצית השקל" | הזמן הטוב לכך הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר | נוהגים כיום לתת לפחות חצי שקל בעבור כל אחד מבני הבית | ראוי להמשיך את הארת הפורים וקירוב הלבבות לכל השנה

קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
כאשר יש מקום בבית הכנסת לכל המתפללים, ואין סיבה ערכית משמעותית להקים בית כנסת נוסף, אסור לחלק את הקהילה | התורם להקמת בית כנסת כזה אין בידו מצווה אלא עבירה | הניסיון מוכיח שאנשים שקשורים לקהילה גדולה, מקבלים ממנה יותר תמיכה וחיזוק בימי שמחה וצער | לעיתים, כאשר יצר המחלוקת גובר, הקמת בית כנסת נוסף היא הרע במיעוטו | כאשר רבו המתפללים המשתייכים לעדות שונות ומעדיפים להתפלל את כל התפילה בנוסח אבותיהם, יהיה זה טעם מוצדק להקמת מניין נוסף

כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
בהושבת הזקנים בקדמת בית הכנסת הציבור כולו נתן כבוד לתורה ולחכמיה | אף שמצינו קהילות שונות שבהן נהגו שלא להושיב את הרבנים ב'מזרח', נכון לחזור למנהג המקורי | זאת כדי לכבד את התורה ולהגדיל את השפעתה | יש להיענות לדרישת אדם שתרם סכום גבוה לבניין בית הכנסת, שיקבעו שלט שבו תונצח תרומתו | כשם שמקבלים מנוכרי, ואפילו עובד עבודה זרה, קורבן עולה בבית המקדש - כך מותר לקבל ממנו תרומה לבית כנסת

ספריית קודש ביתית - חובה הלכתית
התורה ציוותה על כל יהודי לכתוב לו ספר תורה | מעת שהותר לכתוב את התורה שבעל פה, המצווה מתקיימת על ידי קניית הספרים שבהם לומדים בפועל את התורה | חובה על כל יהודי להקדיש בביתו מקום לספריית קודש, ולמלאה בספרים שעל ידם יוכל ללמוד את התורה שנתן ה' לישראל | על כל יהודי מוטלת האחריות לקנות לעצמו את הספרים שעל ידם יוכל ללמוד את כל יסודות התורה, באמונה ובהלכה | אין מקיימים את המצווה במאגרים ממוחשבים

קשר של קדושה: התפילין כאות וכמהות
התפילין הן אות לישראל, היינו סמל וסימן שמבטא את מהותם | פרשיות התפילין מבטאות את יסודות האמונה | אחד מהיסודות הללו הוא עניינה של ארץ ישראל, שנזכר פעמים רבות בתפילין | כמו מצוות יישוב הארץ, גם מצוות התפילין קושרת את הקדושה אל המציאות הגשמית | המצווה לקשור את התפילין על היד ועל הראש מבטאת את הקשר המוחלט שבין עם ישראל לה' ולתורתו | אפילו גידל אדם את שערו כנזיר עולם, אין שערו חוצץ

נאמנות לתורה, רגישות למשפחה
ככלל, אסור להשתתף בחתונה שאינה על פי ההלכה | בלא חתונה כדת משה וישראל אסור לאיש ולאישה לקיים יחסי אישות | מצווה מהתורה למחות כנגד העובר עבירה | בד בבד צריך לשקוד על שמירת היחסים הטובים עם כל בני המשפחה | במצב שבו עלול להיווצר קרע במשפחה, עדיף להשתתף באירוע כפי מידת ההכרח | צעיף פטור מציצית, הואיל ונועד לכיסוי הצוואר | מי שיכול עדיף שיקיים את מצוות הציצית בטלית מצמר

גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה
נישואי תערובת הם אירוע אסור, ואין להשתתף בו | התורה מצווה למחות נגד העובר עבירה ולהוכיח אותו | במצב של שעת הדחק, כדי למנוע נישואי תערובת, יש לנהוג כפי ההלכה שכל שלושה תלמידי חכמים רשאים לגייר לכתחילה | עובד זר יכול להניח תפילין לאדם משותק | המצווה אינה לקשור את התפילין אלא שיהיו התפילין קשורות על ידו וראשו | משום כבודן של התפילין, אסור להיכנס עימהן לבית הכיסא או לבית המרחץ

לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי
מצוות הציצית מבטאת באופן מיוחד את האמונה ואת הייעוד המיוחד של ישראל | הבגד מסתיר את הפגמים שבאדם ומעניק לו בכך כבוד, אך אפשר שיהיה זה כבוד מזויף | הבגד המכובד ביותר הוא הטלית המצויצת, שכן הטלית המרובעת מבטאת את כל הכוחות הגנוזים באדם ובעולם | אף שאין חובה לכסות את הראש בטלית, מעלה יש בזה, שכיסוי הראש מבטא כניעה לפני ה'

תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
הלוויים היו השוטרים הממונים על קיום מצוות המלחמה | מכאן שאין לפטור בחורים שלומדים בישיבה משירות בצבא בטענה שהם כלוויים | קדושתו של צבא ההגנה לישראל נובעת מכך שעל ידו אנו מקיימים שתי מצוות גדולות מהתורה: הצלת ישראל מיד אויביהם ויישוב הארץ | המצווה הגדולה להגן על העם והארץ לא התבטלה כאשר המלכים ורבים מהעם חטאו בחטאים חמורים

הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
תפקידם הראשון של בני שבט לוי הוא להוביל את הצבא מבחינה רוחנית ומשמעתית | מלבד חיזוק רוחם של הלוחמים לקראת הקרב, הכהן משוח המלחמה היה שותף בהחלטות המטכ"ל | בנוסף לכך, היו הכהנים נושאים את הארון שליווה את ישראל במלחמותיהם | תפקידם של השוטרים היה לדרבן את הלוחמים ולהעניש את הבורחים | החשמונאים המשיכו את משה רבנו, שלאחר חטא העגל, כשהיו ישראל בסכנה עצומה, קרא "מי לה' אליי"

חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות
רבים מאוד מבני הכוהנים והלוויים היו שותפים במלחמות ישראל | עוד לפני שהשתתפו במלחמות כלוחמים רגילים, הם הובילו את חיילי ישראל במלחמתם | בכיבוש הארץ, כיוון שבני שבט לוי לא קיבלו נחלה, הם היו פטורים מלהשתתף כלוחמים רגילים | בני הציבור החרדי אינם לוויים וכוהנים | במלחמת מצווה כעזרת ישראל מיד צר, חייבים כולם

מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?
לדעת רבים חובת המצווה לגברים מהתורה להניח תפילין בכל יום למשך רגע אחד | מנגד, יש אומרים שחובה להניח תפילין כל היום, כפי שהיה נהוג בימי המשנה והגמרא | מתקופת המשנה ועד הראשונים היו רבים שלא הניחו תפילין כלל | למעשה מנהג רוב ככל ישראל, מתקופת הראשונים ועד ימינו, להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד | על ידי מצוות תפילין נוכל להתקשר אל יסוד האמונה

רשמי מסע לארצות הברית: חולמים על עלייה!
עם עברית בלבד נסעתי לארצות הברית | מטרת הנסיעה ללמד תורה ולהיפגש עם אחינו היהודים ולהכירם על מעלותיהם והאתגרים שניצבים לפתחם | השיעורים והמפגשים היו בעיקר עם קהילות ובתי ספר של הציבור הנקרא "מודרן אורתודוקס" | פגשתי ציבור ציוני שארץ ישראל חשובה לו מאוד | אנשים רבים חושבים על עלייה ברצינות | בכל הקהילות אמרו בסוף התפילה תהילים להצלחת חיילי צה"ל | רבני בתי הכנסת דואגים לגיבוש הקהילה ולקשר של כל חבר לקהילה וליהדות | מצאתי את עצמי נצרך לתאר את טובה של הארץ, שכן כלי התקשורת מטבעם עוסקים בבעיות ובמתחים

מצוות כתיבת ספר תורה: המצווה, המימון והשותפות
מצווה על כל איש מישראל שיכתוב לעצמו את ספר התורה | קיום מצווה זו אינו יכול להיעשות מתוך מעשר כספים | גם מי שירש מאבותיו ספר תורה, מצווה שיכתוב את התורה בעצמו | חכמי ישראל ראו שכדי לקיים את התורה בישראל יש הכרח להתיר את כתיבת התורה שבעל פה | כיום נוהגים לקיים את מצוות כתיבת ספר התורה בשותפות | גם אישה יכולה ללמוד בספר התורה המקודש

ועל המדינות בו ייאמר
הדין הבין־לאומי מתיר למדינה לנהל מלחמה כדי להגן על עצמה ולהכניע את האויב שקם עליה | רבים מהאוכלוסייה האזרחית בקרב האויב הערבי שותפים מלאים למלחמה בנו | מדורי דורות המערב טבול באנטישמיות | הטענה שאנחנו מבצעים "רצח עם" ו"פשעי מלחמה" היא טענה אנטישמית מובהקת | תופעת האוטו־אנטישמיות – שנאה עצמית יהודית, היא תוצאה של גלות ארוכה מאוד | לצערנו גם המערכות הציבוריות שלנו נגועות בתפיסות נפסדות אלה | בסופו של דבר החוטאים בשנאת ישראל נענשים | ככל שנתחזק יותר, ובלא לסמוך על הנס נכריע את אויבינו, כך יכבדו אותנו יותר, ונסבול מפחות אנטישמיות

כלבי נחייה בבית הכנסת
ככלל, אסור להכניס בעלי חיים לבית הכנסת, זאת מפני פגיעה בכבוד המקום והסחת דעת המתפללים | הרב פיינשטיין התיר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת | רבנים נוספים הצטרפו לדעתו מפני הצורך הגדול, ורבנים אחרים נטו לאסור מפני שיש בהכנסת כלב לבית הכנסת ביזוי גדול | עיקר המחלוקת היא על היחס הכללי לכלבים | מכיוון שמאות מיליוני בני אדם מגדלים כלבים בתוך בתיהם, לא ניתן להחשיב הכנסת כלב לבית כנסת כביזיון גדול | בשעת הדחק, כדי לסייע לעיוור או לסובל מפוסט־טראומה להתפלל במניין, יש לקבלו בבית הכנסת

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - 90 שנה לפטירתו
בדורות האחרונים התפתחה התודעה האנושית והתרחבה מאוד | בד בבד עם הפיתוחים המדעיים, התגבשה במערב אירופה תנועת הנאורות וההשכלה | רבים מאנשי הדת ראו ביומרה של תנועת ההשכלה והנאורות לשנות את העולם, התרסה כלפי שמיים | הרב קוק ביאר במאמר 'הדור' כי עוזבי התורה של הדור החדש מאמינים בערכי האמת והטוב | לכן צריך לפנות אל בני הדור החדש מתוך הערכה לשאיפותיהם ורצונותיהם | דווקא על ידי הדרכת התורה, ניתן להעצים את כל הרעיונות החדשים, לזקקם מהסיגים ולהגשימם באופן הנכון והטוב ביותר | כדי להחזיר את ישראל והעולם בתשובה, לימוד התורה בדורות אלו צריך להיות מתוך מודעות לחזון הכללי של תיקון העולם שבתורה

ציצית ותפילין לנשים
מצוות ציצית נוהגת ביום בלבד, ממילא נשים פטורות ממנו | מתרגום יונתן בן עוזיאל משמע שיש איסור לנשים להתעטף בטלית משום "לא ילבש" | נשים פטורות גם ממצוות תפילין, מכיוון שגם היא מצוות עשה שהזמן גרמא | רוב האחרונים כתבו שיש למחות בנשים שרוצות להניח תפילין | למעשה, נשים שרוצות להתעטף בטלית בצנעה, רשאיות לעשות כן | לא נכון למחות כלפי נשים שמזלזלות במצוות שונות ומתעטפות בטלית ומניחות תפילין בפרהסיה בהפגנתיות, אלא לבקר באופן מועיל

שכר אנשי מערכת הביטחון
למרות תקציבי העתק וכוח האדם האיכותי שעמדו לרשותה, מערכת הביטחון כשלה בהבנת האויב | במשך שנים הרמטכ"לים עברו על החוק והוסיפו כ־17 אחוזים על תשלום הפנסיות הניתנות כחוק | רק 20 אחוזים ממקבלי הפנסיה הצבאית שירתו כלוחמים | חובתם של חברי הכנסת לעצור מיד את התשלומים הנוספים שלא כחוק | רק לאחר שנזכה בעזרת ה' לניצחון מובהק, יהיה מקום לדון ברצינות בכל מערכת הפיקוד והשכר הצה"לית | צריך להכפיל את משכורתם של כל המשרתים בחזית מתחילת המלחמה ועד היום | איטר צריך להניח תפילין על ידו הימנית כי היא ידו החלשה

מקום הנחת התפילין
מצוות עשה מהתורה לקשור בכל יום תפילין של יד על הזרוע | מצווה נוספת לקשור תפילין של ראש על הראש כנגד בין העיניים | מקום תפילין של יד הוא על השריר התפוח שביד בהטיה קלה פנימה לכיוון הלב | מקום הנחת תפילין של ראש הוא מתחילת המקום ששערות הראש גדלות בו מעל המצח ועד למקום שמוחו של תינוק רופס | צריך לכוון את התפילין שיהיו באמצע הראש כנגד בין העיניים | מי שברבות השנים הקריח, יכול להניחן על המקום ששערותיו גדלו בהיותו צעיר

דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת
משקיעת החמה ועד זמן צאת השבת הוא זמן משותף לשבת ולצום | לפני השקיעה מפסיקים לאכול ולשתות | המנהג הרווח לחלוץ את הנעליים לאחר צאת השבת | כאשר מחליפים את בגדי השבת בבגדי חול, יש ללבוש בגדים שכבר לבשום | ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום הצום | מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין | חולה שצריך לאכול, חובה עליו להבדיל על הכוס לפני שיאכל | אסור ללכת בתשעה באב בנעליים וסנדלים שרגילים ללכת בהם כל השנה, אף אם אינם עשויים מעור

מנהגי תשעת הימים
כבר בימי הראשונים נהגו בקהילות ישראל להימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימי האבלות על החורבן | משקאות אלכוהוליים מותרים בתשעת הימים | במוצאי שבת שבתוך תשעת הימים מותר למבדיל לשתות מהיין | מותר לבנות בתים, אבל אסור להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה בכך צורך חיוני | לצורך מצווה, מותר אף לסייד ולצבוע, ולהתקין וילונות ותריסים | אין קונים דברי מותרות כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית | אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז נוהגים להחמיר באיסור כיבוס מראש חודש אב

תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם
מחלוקת גדולה ישנה אודות סדר ארבע פרשיות התפילין | לרש"י, סדר הפרשיות הוא כסדרן בתורה | לרבנו תם הפרשייה השלישית היא "והיה אם שמוע" והרביעית היא "שמע" | המקובלים ביארו שיש ערך לשתי השיטות, ולכתחילה יש מקום להניח את שני זוגות התפילין | בשולחן ערוך נפסק שהמנהג כרש"י, וירא שמיים יניח את שני הזוגות | רוב הנוהגים כיום על פי הקבלה להניח גם תפילין של רבנו תם הם חסידים יוצאי אשכנז

בנימין זאב הרצל
קשה להפריז בערך פועלו של הרצל למען העם היהודי והגשמת חזון הגאולה | עוד מנעוריו צער האומה וסבלותיה נגעו לליבו, ומאז שנתפס בחזון הציוני, הקריב את עצמו למען קוממיות העם היהודי | מבין המתנגדים לציונות, היו שטענו שמטרת הרצל הייתה לחלן את העם היהודי | כל מי שחפץ להכיר באמת את אישיותו נוכח שמגמתו הייתה טהורה - הצלת העם היהודי והחזרת כבודו ומורשתו | בתגובה למי שהוקיע את הרצל כאפיקורס, חש הרב צבי יהודה חובה קדושה להגן על מעמדו ועל כבוד ישראל

תכלת להלכה
יש סוברים שהואיל והתברר שהפיקו את התכלת מהארגמון קהה הקוצים, חובה לצבוע בו פתילי תכלת לציצית | מנגד יש סוברים שקיימים ספקות גדולים על זיהוי התכלת, ועל כן אין מצווה להטילו בציצית | בעקבות אובדן מסורת הטלת התכלת בציצית ישנם מחלוקות וספקות שאין בידינו אפשרות להכריע בהם | למעשה, בלא הוראה מוסכמת של רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל, אין חובה לשלב פתילי תכלת בציצית | אומנם מכיוון שמסתבר שזו התכלת שבה הלכו אבותינו, יש מעלה בהטלת פתילי תכלת בציצית | נכון למי שמהדר להטיל תכלת שידגיש שהוא עושה זאת בלי נדר

בנס או בדרך הטבע
האם ראוי לברך על ההצלחה הצבאית באיראן | האם נכון להגדיר את מה שאירע שם כנס | הדיוק של הר"ן על הפסוק "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" | כיצד שומרים על ענווה, ומאידך לא מתנכרים לכוח שנתן לנו ה' | ומה היה מיוחד בדוד המלך, שדווקא הוא זכה לניצחונות הגדולים ביותר – ובלי ניסים

יישוב הארץ
כבר יותר משנה שניתן היה להכפיל ולשלש את קצב הבנייה ביהודה ובשומרון | בעקבות החלטות של יישובים רבים לא להעסיק פועלים ערבים, קצב הבנייה הואט | ברור שהיינו רוצים שכל הפועלים יהיו אוהבי ישראל | בפועל, צריך לבנות עם מי שמוכן לעבוד | בנייה רחבת היקף ביהודה ושומרון תשפיע לטובה על כל המדינה | מצווה שהציצית תיראה, כדי להזכיר למקיים אותה את כל המצוות ולחזקו מול פיתויי היצר
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.












