רביבים |
  • בית המדרש
  • מדורים

רביבים

    1 רבנים
    807 שיעורים

כתבות בנושא רביבים

סדרות בנושא רביבים

סדרות שיעורים
סינון
רביבים (807)
רביבים (807)

סדרה בנושא רביבים

  • undefined

    העבודה - תפקיד האדם בעולם

    חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

  • undefined

    בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה

    גם לפני חטא אדם הראשון, האדם נועד להיות עובד ושותף ביישובו של עולם | המעבירים את זמנם בבטלה, כגון במשחקי קובייה, פסולים לעדות | גם אדם עשיר שאינו נזקק לעבוד לפרנסתו - צריך לעבוד | בדורות האחרונים, בעקבות ריבוי תוכן הלימוד, הרבנים נצרכים להשקיע את כל ימיהם בלימוד | התנאים והאמוראים התפרנסו ממלאכתם, ועשו תורתם קבע ומלאכתם עראי | שתיהן התקיימו בידם | מי שאינו נדרש לתפקידי רבנות וחינוך, אינו נוהג כפי הדרכת התורה כאשר הוא משתמט מהאחריות לפרנסתו ולומד תורה ב'כולל'

  • undefined

    גדול הנהנה מיגיע כפיו

    גדולי התנאים והאמוראים התפרנסו ממלאכתם, ועשו תורתם קבע ומלאכתם עראי | שתיהן התקיימו בידם | יש הכרח לפרנס את הלומדים על מנת לשמש כרבנים ומורים, שאם לא כן לא יהיו רבנים ומורים בישראל | כאשר הלומד אינו מקבל צדקה, אין חילול השם בכך שהוא לומד כל היום ולא עובד | מעלתו של תלמיד חכם שמתפרנס מעבודתו גדולה ממעלתו של תלמיד חכם שאחרים מפרנסים אותו

  • undefined

    'חפצי קודש' לתשתית חיינו

    השבוע יצא לאור ספרי 'חפצי קודש' במסגרת 'פניני הלכה' | הלכות ציצית, תפילין, מזוזה, ספר תורה, כתיבת סת"ם, כבוד בית כנסת ובנייתו, גניזה וקריאת התורה | הנושאים המבוארים בספר הם התשתית לחיי הדת, למימוש הקשר שבין אדם לבוראו כיחיד, כמשפחה וכקהילה | בנוסף לכך, השתדלתי להטעים את תוכני המצוות העיקריים במשמעויותיהן הרוחניות | עם סיום ספר זה סיימתי לכלול את כל הנושאים של חלק 'אורח חיים' בשולחן ערוך במסגרת 'פניני הלכה'

  • undefined

    כשקדושת החג פוגשת את השבת

    מצווה להניח בערב יום טוב עירוב תבשילין | כך מותר לבשל ולאפות לשבת ביום טוב | גם מי שאינו מתכוון לבשל לשבת בחג, מצווה שיניח עירוב תבשילין | תבשיל העירוב צריך להיות מאכל שראוי לאוכלו עם פת | רבים נוהגים לאכול את תבשיל העירוב באחת מסעודות השבת | מצווה על גדול העיר להניח עירוב תבשילין בשביל כל בני המקום | מי שהיה יכול להניח עירוב ועבר ולא הניח, אינו יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר

  • undefined

    גבולות הקודש והחול בבית הכנסת

    בית כנסת הוא מקום קדוש, ויש להתנהג בתוכו ביראה | הוא מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה | כל המשתמש בו לצורכי חול או נוהג בו מנהג חול, מבזה את קדושתו | אסור לקרוא עיתונים או לגלוש באתרי חדשות באינטרנט, ובכלל זה גם בעיתונים ובאתרים דתיים | כאשר אדם נכנס לתפילה עליו להשתיק את מכשיר הטלפון כדי שלא יצלצל או ירטוט | עדיף להתפלל בבית הכנסת בעזרת סידור ולא מתוך הטלפון

  • undefined

    חובת הגניזה בעידן המיחזור

    אין צריך לגנוז את מאמרי 'רביבים' | אפשר להניח את העיתון במכלי מיחזור או בפח | אסור מן התורה למחוק אחד מהשמות שה' נקרא בהם |אין צריך לגנוז את דפי ספרי הקודש שנדפסו לשם הגהת הדפוס | בספרי קודש שאין בהם שמות קדושים, לכל הדעות איסור איבודם מדברי חכמים | לכתחילה יש לגנוז דפי מקורות ועלונים שתכליתם לשם לימוד תורה | עלוני שבת שנשארו בבית הכנסת ולא נפתחו כלל, דינם כדין דפי ההגהה שאינם צריכים גניזה

  • undefined

    מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה

    כל פתחי הבית וחדריו חייבים במזוזה | חדרי רחצה פטורים מפני שהם חדרים שכל ייעודם לתשמיש שאינו מכובד | מקלט חייב במזוזה, הואיל ויש בו רהיטים והוא נועד למגורים בעת מלחמה | נכון לקבוע בבית מדרש מזוזה בלא ברכה | בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים ליהודים חייבים במזוזה | דירת ארעי, כגון סוכה בחג הסוכות, פטורה ממזוזה, מפני שחובת המזוזה היא בדירת קבע

  • undefined

    שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול

    הרוצה להטעין טלפון או לקרוא לחברו מבית הכנסת, ילמד מעט או ישהה בדרך כבוד | אין לדבר בבית הכנסת דיבורי חול או לקיים בו הרצאות שאינן עוסקות בדברי תורה | אסור לאכול בבית הכנסת גם תוך כדי לימוד תורה, אלא אם כן ייגרם ביטול תורה | נחלקו הפוסקים לגבי סעודות מצווה בבית הכנסת, והמקל יש לו על מי לסמוך | "כה גיירו רבותינו" – פודקאסט חדש המסביר באופן יסודי ועמוק את סוגיית הגיור

  • undefined

    מצוות מזוזה במעלית

    בעבר לא נהגו לקבוע מזוזה בפתח המעלית, אם מפני שהייתה חידוש ואם מכיוון שחדרי המדרגות היו קטנים מד' על ד' אמות | בימינו, כשהמעלית הפכה לדרך המקובלת לכניסה לבתים, ראוי לקבוע בה מזוזה | יש אומרים שתא המעלית חייב במזוזה, ויש אומרים לקבוע אותה ביציאה אל המבואה | ואף שהמקל יש לו על מי לסמוך, נכון לנהוג כדעת המחייבים ולקבוע מזוזה בפתחי מעליות

  • undefined

    גבולות הקדושה של בית התפילה

    בית הכנסת הוא בית שקהילה מישראל קבעה אותו כמקום תפילה לה' | לבית הכנסת הייתה זכות גדולה בשמירת הזהות היהודית לאורך שנות הגלות הארוכות | זאת מכיוון שבית הכנסת משמש כעין שלוחה רוחנית שנמשכת מבית המקדש ומארץ ישראל | מרגע שהחלו להתפלל בתוכו - חלים על המבנה כל דיני בית הכנסת | בית הכנסת מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה | כל המשתמש בו לצורכי חול או נוהג בו מנהג חול, מבזה את קדושתו

  • undefined

    תנו כבוד לתורה

    כאשר מוליכים את ספר התורה, וכן כאשר מגביהים אותו, כל הרואה אותו צריך לקום עד שיניחו את הספר במקומו בארון או על הבימה | כאשר פותחים את ארון הקודש בעת אמירת תפילות מיוחדות, מצד הדין אין חובה לעמוד | כאשר נמצא פסול בספר התורה, צריכים להשתדל לתקנו במהרה | בעת קריאת התורה מותר לשבת עם הגב כלפי ספר התורה, שכן הבימה גבוהה מעשרה טפחים | מותר להפנות את הגב אל ארון הקודש, כיוון שספרי התורה נמצאים בארון הקודש שהוא רשות בפני עצמה

  • undefined

    מצוות המזוזה: סגולת השמירה ודיני הקביעה

    מצוות מזוזה מעניקה שמירה ואריכות ימים לבעלי הבית וילדיהם | יש לקבוע את המזוזה בפתח הבית | קובעים את המזוזה באופן שהשורה הראשונה כלפי מעלה | נוהגים להניחה בבית מזוזה, כדי שלא תיפול, וכדי להגן עליה מלחלוחית הכותל | הקובע כמה מזוזות בבת אחת, מברך ברכה אחת על כולן | הקונים או שוכרים דירה, מתחייבים במזוזה בעת שיתחילו לגור בה

  • undefined

    משנכנס אדר: מרבים בשמחה, באחדות ובניצחון

    מכיוון שסגולתו של חודש אדר היא להפוך את הרע לטוב, משנכנס אדר מרבים בשמחה | על ישראל לזכור שאסור להם להיות רחמנים מדי לאויביהם | נוהגים לתת צדקה בחודש אדר זכר ל"מחצית השקל" | הזמן הטוב לכך הוא לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, כדי שהצדקה תצטרף לתענית לכפר | נוהגים כיום לתת לפחות חצי שקל בעבור כל אחד מבני הבית | ראוי להמשיך את הארת הפורים וקירוב הלבבות לכל השנה

  • undefined

    קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת

    כאשר יש מקום בבית הכנסת לכל המתפללים, ואין סיבה ערכית משמעותית להקים בית כנסת נוסף, אסור לחלק את הקהילה | התורם להקמת בית כנסת כזה אין בידו מצווה אלא עבירה | הניסיון מוכיח שאנשים שקשורים לקהילה גדולה, מקבלים ממנה יותר תמיכה וחיזוק בימי שמחה וצער | לעיתים, כאשר יצר המחלוקת גובר, הקמת בית כנסת נוסף היא הרע במיעוטו | כאשר רבו המתפללים המשתייכים לעדות שונות ומעדיפים להתפלל את כל התפילה בנוסח אבותיהם, יהיה זה טעם מוצדק להקמת מניין נוסף

  • undefined

    כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת

    בהושבת הזקנים בקדמת בית הכנסת הציבור כולו נתן כבוד לתורה ולחכמיה | אף שמצינו קהילות שונות שבהן נהגו שלא להושיב את הרבנים ב'מזרח', נכון לחזור למנהג המקורי | זאת כדי לכבד את התורה ולהגדיל את השפעתה | יש להיענות לדרישת אדם שתרם סכום גבוה לבניין בית הכנסת, שיקבעו שלט שבו תונצח תרומתו | כשם שמקבלים מנוכרי, ואפילו עובד עבודה זרה, קורבן עולה בבית המקדש - כך מותר לקבל ממנו תרומה לבית כנסת

  • undefined

    ספריית קודש ביתית - חובה הלכתית

    התורה ציוותה על כל יהודי לכתוב לו ספר תורה | מעת שהותר לכתוב את התורה שבעל פה, המצווה מתקיימת על ידי קניית הספרים שבהם לומדים בפועל את התורה | חובה על כל יהודי להקדיש בביתו מקום לספריית קודש, ולמלאה בספרים שעל ידם יוכל ללמוד את התורה שנתן ה' לישראל | על כל יהודי מוטלת האחריות לקנות לעצמו את הספרים שעל ידם יוכל ללמוד את כל יסודות התורה, באמונה ובהלכה | אין מקיימים את המצווה במאגרים ממוחשבים

  • undefined

    קשר של קדושה: התפילין כאות וכמהות

    התפילין הן אות לישראל, היינו סמל וסימן שמבטא את מהותם | פרשיות התפילין מבטאות את יסודות האמונה | אחד מהיסודות הללו הוא עניינה של ארץ ישראל, שנזכר פעמים רבות בתפילין | כמו מצוות יישוב הארץ, גם מצוות התפילין קושרת את הקדושה אל המציאות הגשמית | המצווה לקשור את התפילין על היד ועל הראש מבטאת את הקשר המוחלט שבין עם ישראל לה' ולתורתו | אפילו גידל אדם את שערו כנזיר עולם, אין שערו חוצץ

  • undefined

    נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

    ככלל, אסור להשתתף בחתונה שאינה על פי ההלכה | בלא חתונה כדת משה וישראל אסור לאיש ולאישה לקיים יחסי אישות | מצווה מהתורה למחות כנגד העובר עבירה | בד בבד צריך לשקוד על שמירת היחסים הטובים עם כל בני המשפחה | במצב שבו עלול להיווצר קרע במשפחה, עדיף להשתתף באירוע כפי מידת ההכרח | צעיף פטור מציצית, הואיל ונועד לכיסוי הצוואר | מי שיכול עדיף שיקיים את מצוות הציצית בטלית מצמר

  • undefined

    גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה

    נישואי תערובת הם אירוע אסור, ואין להשתתף בו | התורה מצווה למחות נגד העובר עבירה ולהוכיח אותו | במצב של שעת הדחק, כדי למנוע נישואי תערובת, יש לנהוג כפי ההלכה שכל שלושה תלמידי חכמים רשאים לגייר לכתחילה | עובד זר יכול להניח תפילין לאדם משותק | המצווה אינה לקשור את התפילין אלא שיהיו התפילין קשורות על ידו וראשו | משום כבודן של התפילין, אסור להיכנס עימהן לבית הכיסא או לבית המרחץ

  • undefined

    לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי

    מצוות הציצית מבטאת באופן מיוחד את האמונה ואת הייעוד המיוחד של ישראל | הבגד מסתיר את הפגמים שבאדם ומעניק לו בכך כבוד, אך אפשר שיהיה זה כבוד מזויף | הבגד המכובד ביותר הוא הטלית המצויצת, שכן הטלית המרובעת מבטאת את כל הכוחות הגנוזים באדם ובעולם | אף שאין חובה לכסות את הראש בטלית, מעלה יש בזה, שכיסוי הראש מבטא כניעה לפני ה'

  • undefined

    תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס

    הלוויים היו השוטרים הממונים על קיום מצוות המלחמה | מכאן שאין לפטור בחורים שלומדים בישיבה משירות בצבא בטענה שהם כלוויים | קדושתו של צבא ההגנה לישראל נובעת מכך שעל ידו אנו מקיימים שתי מצוות גדולות מהתורה: הצלת ישראל מיד אויביהם ויישוב הארץ | המצווה הגדולה להגן על העם והארץ לא התבטלה כאשר המלכים ורבים מהעם חטאו בחטאים חמורים

  • undefined

    הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל

    תפקידם הראשון של בני שבט לוי הוא להוביל את הצבא מבחינה רוחנית ומשמעתית | מלבד חיזוק רוחם של הלוחמים לקראת הקרב, הכהן משוח המלחמה היה שותף בהחלטות המטכ"ל | בנוסף לכך, היו הכהנים נושאים את הארון שליווה את ישראל במלחמותיהם | תפקידם של השוטרים היה לדרבן את הלוחמים ולהעניש את הבורחים | החשמונאים המשיכו את משה רבנו, שלאחר חטא העגל, כשהיו ישראל בסכנה עצומה, קרא "מי לה' אליי"

  • undefined

    חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות

    רבים מאוד מבני הכוהנים והלוויים היו שותפים במלחמות ישראל | עוד לפני שהשתתפו במלחמות כלוחמים רגילים, הם הובילו את חיילי ישראל במלחמתם | בכיבוש הארץ, כיוון שבני שבט לוי לא קיבלו נחלה, הם היו פטורים מלהשתתף כלוחמים רגילים | בני הציבור החרדי אינם לוויים וכוהנים | במלחמת מצווה כעזרת ישראל מיד צר, חייבים כולם

  • undefined

    מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?

    לדעת רבים חובת המצווה לגברים מהתורה להניח תפילין בכל יום למשך רגע אחד | מנגד, יש אומרים שחובה להניח תפילין כל היום, כפי שהיה נהוג בימי המשנה והגמרא | מתקופת המשנה ועד הראשונים היו רבים שלא הניחו תפילין כלל | למעשה מנהג רוב ככל ישראל, מתקופת הראשונים ועד ימינו, להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד | על ידי מצוות תפילין נוכל להתקשר אל יסוד האמונה

  • undefined

    רשמי מסע לארצות הברית: חולמים על עלייה!

    עם עברית בלבד נסעתי לארצות הברית | מטרת הנסיעה ללמד תורה ולהיפגש עם אחינו היהודים ולהכירם על מעלותיהם והאתגרים שניצבים לפתחם | השיעורים והמפגשים היו בעיקר עם קהילות ובתי ספר של הציבור הנקרא "מודרן אורתודוקס" | פגשתי ציבור ציוני שארץ ישראל חשובה לו מאוד | אנשים רבים חושבים על עלייה ברצינות | בכל הקהילות אמרו בסוף התפילה תהילים להצלחת חיילי צה"ל | רבני בתי הכנסת דואגים לגיבוש הקהילה ולקשר של כל חבר לקהילה וליהדות | מצאתי את עצמי נצרך לתאר את טובה של הארץ, שכן כלי התקשורת מטבעם עוסקים בבעיות ובמתחים

  • undefined

    מצוות כתיבת ספר תורה: המצווה, המימון והשותפות

    מצווה על כל איש מישראל שיכתוב לעצמו את ספר התורה | קיום מצווה זו אינו יכול להיעשות מתוך מעשר כספים | גם מי שירש מאבותיו ספר תורה, מצווה שיכתוב את התורה בעצמו | חכמי ישראל ראו שכדי לקיים את התורה בישראל יש הכרח להתיר את כתיבת התורה שבעל פה | כיום נוהגים לקיים את מצוות כתיבת ספר התורה בשותפות | גם אישה יכולה ללמוד בספר התורה המקודש

  • undefined

    ועל המדינות בו ייאמר

    הדין הבין־לאומי מתיר למדינה לנהל מלחמה כדי להגן על עצמה ולהכניע את האויב שקם עליה | רבים מהאוכלוסייה האזרחית בקרב האויב הערבי שותפים מלאים למלחמה בנו | מדורי דורות המערב טבול באנטישמיות | הטענה שאנחנו מבצעים "רצח עם" ו"פשעי מלחמה" היא טענה אנטישמית מובהקת | תופעת האוטו־אנטישמיות – שנאה עצמית יהודית, היא תוצאה של גלות ארוכה מאוד | לצערנו גם המערכות הציבוריות שלנו נגועות בתפיסות נפסדות אלה | בסופו של דבר החוטאים בשנאת ישראל נענשים | ככל שנתחזק יותר, ובלא לסמוך על הנס נכריע את אויבינו, כך יכבדו אותנו יותר, ונסבול מפחות אנטישמיות

  • undefined

    כלבי נחייה בבית הכנסת

    ככלל, אסור להכניס בעלי חיים לבית הכנסת, זאת מפני פגיעה בכבוד המקום והסחת דעת המתפללים | הרב פיינשטיין התיר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת | רבנים נוספים הצטרפו לדעתו מפני הצורך הגדול, ורבנים אחרים נטו לאסור מפני שיש בהכנסת כלב לבית הכנסת ביזוי גדול | עיקר המחלוקת היא על היחס הכללי לכלבים | מכיוון שמאות מיליוני בני אדם מגדלים כלבים בתוך בתיהם, לא ניתן להחשיב הכנסת כלב לבית כנסת כביזיון גדול | בשעת הדחק, כדי לסייע לעיוור או לסובל מפוסט־טראומה להתפלל במניין, יש לקבלו בבית הכנסת

  • undefined

    מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - 90 שנה לפטירתו

    בדורות האחרונים התפתחה התודעה האנושית והתרחבה מאוד | בד בבד עם הפיתוחים המדעיים, התגבשה במערב אירופה תנועת הנאורות וההשכלה | רבים מאנשי הדת ראו ביומרה של תנועת ההשכלה והנאורות לשנות את העולם, התרסה כלפי שמיים | הרב קוק ביאר במאמר 'הדור' כי עוזבי התורה של הדור החדש מאמינים בערכי האמת והטוב | לכן צריך לפנות אל בני הדור החדש מתוך הערכה לשאיפותיהם ורצונותיהם | דווקא על ידי הדרכת התורה, ניתן להעצים את כל הרעיונות החדשים, לזקקם מהסיגים ולהגשימם באופן הנכון והטוב ביותר | כדי להחזיר את ישראל והעולם בתשובה, לימוד התורה בדורות אלו צריך להיות מתוך מודעות לחזון הכללי של תיקון העולם שבתורה

  • undefined

    ציצית ותפילין לנשים

    מצוות ציצית נוהגת ביום בלבד, ממילא נשים פטורות ממנו | מתרגום יונתן בן עוזיאל משמע שיש איסור לנשים להתעטף בטלית משום "לא ילבש" | נשים פטורות גם ממצוות תפילין, מכיוון שגם היא מצוות עשה שהזמן גרמא | רוב האחרונים כתבו שיש למחות בנשים שרוצות להניח תפילין | למעשה, נשים שרוצות להתעטף בטלית בצנעה, רשאיות לעשות כן | לא נכון למחות כלפי נשים שמזלזלות במצוות שונות ומתעטפות בטלית ומניחות תפילין בפרהסיה בהפגנתיות, אלא לבקר באופן מועיל

  • undefined

    שכר אנשי מערכת הביטחון

    למרות תקציבי העתק וכוח האדם האיכותי שעמדו לרשותה, מערכת הביטחון כשלה בהבנת האויב | במשך שנים הרמטכ"לים עברו על החוק והוסיפו כ־17 אחוזים על תשלום הפנסיות הניתנות כחוק | רק 20 אחוזים ממקבלי הפנסיה הצבאית שירתו כלוחמים | חובתם של חברי הכנסת לעצור מיד את התשלומים הנוספים שלא כחוק | רק לאחר שנזכה בעזרת ה' לניצחון מובהק, יהיה מקום לדון ברצינות בכל מערכת הפיקוד והשכר הצה"לית | צריך להכפיל את משכורתם של כל המשרתים בחזית מתחילת המלחמה ועד היום | איטר צריך להניח תפילין על ידו הימנית כי היא ידו החלשה

  • undefined

    מקום הנחת התפילין

    מצוות עשה מהתורה לקשור בכל יום תפילין של יד על הזרוע | מצווה נוספת לקשור תפילין של ראש על הראש כנגד בין העיניים | מקום תפילין של יד הוא על השריר התפוח שביד בהטיה קלה פנימה לכיוון הלב | מקום הנחת תפילין של ראש הוא מתחילת המקום ששערות הראש גדלות בו מעל המצח ועד למקום שמוחו של תינוק רופס | צריך לכוון את התפילין שיהיו באמצע הראש כנגד בין העיניים | מי שברבות השנים הקריח, יכול להניחן על המקום ששערותיו גדלו בהיותו צעיר

  • undefined

    דיני תשעה באב שחל במוצאי שבת

    משקיעת החמה ועד זמן צאת השבת הוא זמן משותף לשבת ולצום | לפני השקיעה מפסיקים לאכול ולשתות | המנהג הרווח לחלוץ את הנעליים לאחר צאת השבת | כאשר מחליפים את בגדי השבת בבגדי חול, יש ללבוש בגדים שכבר לבשום | ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום הצום | מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין | חולה שצריך לאכול, חובה עליו להבדיל על הכוס לפני שיאכל | אסור ללכת בתשעה באב בנעליים וסנדלים שרגילים ללכת בהם כל השנה, אף אם אינם עשויים מעור

  • undefined

    מנהגי תשעת הימים

    כבר בימי הראשונים נהגו בקהילות ישראל להימנע מאכילת בשר ושתיית יין בימי האבלות על החורבן | משקאות אלכוהוליים מותרים בתשעת הימים | במוצאי שבת שבתוך תשעת הימים מותר למבדיל לשתות מהיין | מותר לבנות בתים, אבל אסור להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה בכך צורך חיוני | לצורך מצווה, מותר אף לסייד ולצבוע, ולהתקין וילונות ותריסים | אין קונים דברי מותרות כתכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית | אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז נוהגים להחמיר באיסור כיבוס מראש חודש אב

  • undefined

    תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם

    מחלוקת גדולה ישנה אודות סדר ארבע פרשיות התפילין | לרש"י, סדר הפרשיות הוא כסדרן בתורה | לרבנו תם הפרשייה השלישית היא "והיה אם שמוע" והרביעית היא "שמע" | המקובלים ביארו שיש ערך לשתי השיטות, ולכתחילה יש מקום להניח את שני זוגות התפילין | בשולחן ערוך נפסק שהמנהג כרש"י, וירא שמיים יניח את שני הזוגות | רוב הנוהגים כיום על פי הקבלה להניח גם תפילין של רבנו תם הם חסידים יוצאי אשכנז

  • undefined

    בנימין זאב הרצל

    קשה להפריז בערך פועלו של הרצל למען העם היהודי והגשמת חזון הגאולה | עוד מנעוריו צער האומה וסבלותיה נגעו לליבו, ומאז שנתפס בחזון הציוני, הקריב את עצמו למען קוממיות העם היהודי | מבין המתנגדים לציונות, היו שטענו שמטרת הרצל הייתה לחלן את העם היהודי | כל מי שחפץ להכיר באמת את אישיותו נוכח שמגמתו הייתה טהורה - הצלת העם היהודי והחזרת כבודו ומורשתו | בתגובה למי שהוקיע את הרצל כאפיקורס, חש הרב צבי יהודה חובה קדושה להגן על מעמדו ועל כבוד ישראל

  • undefined

    תכלת להלכה

    יש סוברים שהואיל והתברר שהפיקו את התכלת מהארגמון קהה הקוצים, חובה לצבוע בו פתילי תכלת לציצית | מנגד יש סוברים שקיימים ספקות גדולים על זיהוי התכלת, ועל כן אין מצווה להטילו בציצית | בעקבות אובדן מסורת הטלת התכלת בציצית ישנם מחלוקות וספקות שאין בידינו אפשרות להכריע בהם | למעשה, בלא הוראה מוסכמת של רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל, אין חובה לשלב פתילי תכלת בציצית | אומנם מכיוון שמסתבר שזו התכלת שבה הלכו אבותינו, יש מעלה בהטלת פתילי תכלת בציצית | נכון למי שמהדר להטיל תכלת שידגיש שהוא עושה זאת בלי נדר

  • undefined

    בנס או בדרך הטבע

    האם ראוי לברך על ההצלחה הצבאית באיראן | האם נכון להגדיר את מה שאירע שם כנס | הדיוק של הר"ן על הפסוק "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" | כיצד שומרים על ענווה, ומאידך לא מתנכרים לכוח שנתן לנו ה' | ומה היה מיוחד בדוד המלך, שדווקא הוא זכה לניצחונות הגדולים ביותר – ובלי ניסים

  • undefined

    יישוב הארץ

    כבר יותר משנה שניתן היה להכפיל ולשלש את קצב הבנייה ביהודה ובשומרון | בעקבות החלטות של יישובים רבים לא להעסיק פועלים ערבים, קצב הבנייה הואט | ברור שהיינו רוצים שכל הפועלים יהיו אוהבי ישראל | בפועל, צריך לבנות עם מי שמוכן לעבוד | בנייה רחבת היקף ביהודה ושומרון תשפיע לטובה על כל המדינה | מצווה שהציצית תיראה, כדי להזכיר למקיים אותה את כל המצוות ולחזקו מול פיתויי היצר

807 שיעורים בנושא רביבים

רבנים בנושא רביבים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il