
- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
ספר ישעיהו
כתבות בנושא ספר ישעיהו

פרשנות המקרא
האם הזכות לפרש את המקרא שמורה לדורות מסוימים? האם יש מקום לפרשנות המקרא על ידי בני דורנו? הרב שמעון קליין מתייחס לשאלות.

דמויות בתנ"ך - משל?
האם יש להתייחס לדמויות בתנ"ך רק בתור אידיאות, או שהם גם היו בשר ודם? מה לגבי אדם הראשון? הרב רפאל וסרטיל בתשובה חד משמעית.

על לימוד תנ"ך
לדאבוננו, יש חוקרים ומפרשים מבני ישראל שרחקו מאמונה והם עוסקים בתנ"ך כספר שנכתב על ידי בשר ודם, שאין בו קדושה, שאינו דבר ה'.

תכנית התנ"ך של ישיבת בית אל
בישיבת בית אל מתקיימת תכנית ללימוד תנ"ך, הכוללת לימוד עצמי ובסוף שבוע מתקיים שיעור סיכום והעמקה. מוזמנים להצטרף!
סדרות בנושא ספר ישעיהו
סדרה בנושא ספר ישעיהו

לפני מקדש- תיקון עצמי
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים ס"ד- ס"ו
ס"ה - העם בפרקים הקודמים מתפלל לה' שישיבם אליו, שהתרחק מאיתם. כאן ה' משיב להם שהם בעצמם התרחקו ממנו, ומעכשיו ה' מעניש לאותם שהתרחקו, ומצ'פר לאותם שנשארו קרובים אליו. ס"ו - ה' מזכיר לכל מי ששכח, שבאמת אין לו צורך במקדש, אלא לנו יש צורך, ולכן יש לנו לשנות את עצמנו שנהיה ראויים למקדש, במהרה בימינו!

איזהו צום יבחרהו?
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים נ"ח- ס'
נ"ח- העם אינו מבין כרגע את הסיבה למה ה' אינו מתייחס למעשיו. הנביא נדרש להסביר את המושג, שכל עוד יש רמת מוסר נמוכה, אין התקשרות אל הקב"ה. ס'- בניגוד לשאר הנבואות, אפילו הגאוליות שהיו עד כה, כאן מתוארת הגאולה כדבר שאינו פוסק אלא הולך ומתמשך, (אפילו ללא מאמץ מצידנו)

כלי הקודש- סימן לגאולה!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים נ"ב- נ"ד
נ"ב- תיאורי הגאולה מבבל נצפים מכמה כיוונים: מהנביא, מהמבשר ומהצופה, וכל אחד רואה דברים אחרים. הנביא נותן סימן לגאולה, שהוא גם מסמל את המטרה של גאולת בבל: כלי הקודש. החזרת העבודה הדתית לעם ישראל, שביטלנו אותה בחטאינו. נ"ג- לאחר הגאולה ניכר שהעם שהיה הכי לא ראוי להשתקמות, דוקא הוא ישתקם הכי טוב, ובלעדיו גם השאר היו קורסים.

שינוי- נחמה ישירה מה'!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו פרקים מ"ט-נ"א
נ'- הקב"ה מונע מישראל את ה'גט' שהיו אמורים לקבל בשל חטאיהם, אבל בכך יש לנו אפשרות לחזור אליו ולא נשבר בינו לבינינו. נ"א- בניגוד לפרק מ', בו הקב"ה קורא לנחמה אבל הוא נסתר, כאן הקב"ה בעצמו מנחם את ישראל. מכאן הנבואות עבור שינוי לנחמה כמעט מוחלטת מאשר נחמות וויכוחים.

"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"
תוכנית תנ"ך - ישעיהו פרקים -מ"ג- מ"ה
מ"ג- הנביא מספר לעם, שה' יגאלם בודאי ולא בגלל מעשיהם, שכן הקשר בין ה' לישראל אינו תלוי בבחירתם אלא בבחירתו של הקב"ה. ולכן אינם יכולים לשנות את זה במעשים רעים. מ"ד- הנביא מדגיש בצורה תיאורית את האבסורד של האלילות, שהאנשים בדורו כ"כ שקעו בזה, עד שזרקו את שכלם. - ה' מדגיש לאורך כל הפרקים הללו שאין עוד מבלעדיו, כנגד התפיסה הרווחת שאמנם הוא עיקר והאלילים טפלים לו, אבל גם להם יש יכולת.

המהפך בנבואות ישעיהו!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים ל"ח-מ'
ל"ח- ל"ט- הנביא מתאר את האות כעניין בפני עצמו, ולא כבקשת המלך חזקיהו, וכן הנביא מזכיר את ענין האות שהיה בתקופת המלך אחז, ע"מ לשדר למלך שיש צורך באות ובחיבור חדש של העם לאלוקיו. מ'- הנביא ישעיהו הופך את סגנון נבואותיו לנוכח המצב. כאשר החורבן כבר בפתח, יש לדאוג לעם שלא ישברו באמונתם ויעזבו את דרך ה'. הנביא מודיע להם על גאולה באופק, וה' עימם גם בעת חורבן.

חיי האמונה באחרית הימים ומפלת אשור ואדום
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים לב-לד
בפרקים אלו הנביא קורא לעם ישראל לא ליצור בעצמם את מציאות הגאולה והשלום שמתוארות בפרקי הגאולה-"שאננות" בשפתו, אלא לעבוד את ה' על פי אמות המידה של אמת ושקר, ולאחר מכן ה' בעצמו יוריד מציאות גאולית מתוקנת יותר ונעלה יותר לעולם. בהמשך(פרק לג) מתואר ההרס שיעשה אשור בישראל ומפלתו הפתאומית ביד ה' והתממשות נבואת אחרית הימים בצורת ה"שאננות הטובה" בפרק שלפני. לאחר מכן(פרק לד) מתאר הנביא את הנקמה שיעשה ה' בגויים על כל פשעיהם כלפי עם ישראל ובמיוחד אדום שתהיה הפורענות הקשה ביותר בדמות חזרה לימי "תקופת האבן"- "אבני תוהו ואבני בוהו"

סיבת תחילת החורבן- שהחטא הופך לאידיאל
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים א'- ג'
הקדמה: ישעיהו הנביא הינו האדם מוכיח ומקרב בעת ובעונה אחת. א'- ישעיהו מוכיח את העם, בכך שמכנם כסדום ועמורה, להדגיש שאינם חוטאים כמקרה אלא כשיטה אידיאולוגית של מוסר מקולקל. ב'- ג'- ניכר לאורכן של הפרקים, שחטא ע"ז מוצף שם כל הזמן, שהגאווה מלווה אליו כל הזמן, ובשביל לתקן זאת יש לדאוג לכילוי גמור של כל הגורמים לגאווה.

כיסא, היכל, עשן
פרק ו'
כדי לגשת לפרק ו' ולנסות להבין את שפתו של הנביא, אנו ניגשים לסמלים, אובייקטים, בפרק, מחפשים להם איזכורים בתנ"ך ומציירים את הפרק. פרק ו' מגיע על רקע הפסגה הרוחנית והגשמית במלכות עוזיהו שנשברת עם רצונו של עוזיהו להקטיר קטורת. ישעיהו רואה לראשונה בחייו את הפרדוכס שאיתו רק הנביא יכול להיפגש, מצד אחד ה' הוא 'קדוש קדוש קדוש' -מובדל, ומצד שני 'מלוא כל הארץ כבודו'. איך מורידים את דבר ה' המרומם לעולם החומר. השיעור מכניס אותנו לתוך הפרק ומפשט אותו להבנה פשוטה שלנו.

איך ניגשים לספר ישעיהו?
הקדמה לספר ופרק ו'
ספר ישעיהו - מוגדר בגמרא כ'כולו נחמה', האמנם? ישעיהו לא כתב את ספרו, קבוצה של דמויות קיבצו את נבואותיו, מה זה אומר? כדי להבין נבואה צריך להבין את השפה של הנביא, את הנביא עצמו ואת התקופה של הנבואה. מה הרקע לנבואתו הראשונה של ישעיהו ואיך בכלל מתחילים להבין אותה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.

תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות

מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.

מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.

אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו מעמד בתי הדין בדיני ממונות
הרב מנתח את השלכות החוק החדש המשיב לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון בדיני ממונות כבוררים, ומשווה את מעמדם הרשמי לזה של בתי הדין הפרטיים. דרך בחינת מושגים הלכתיים ומשפטיים כגון "בית דין קבוע" ויכולת האכיפה של פסקי הדין, מוסבר כיצד פניית הציבור לבתי הדין השונים היא הדרך האמיתית להצמחת משפט התורה בישראל מלמטה למעלה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו אחריות הדיינים ודין אמת לאמיתו
השיעור עוסק באחריותם הכבדה של הדיינים ובתפקידם להשכין את השכינה בישראל על ידי פסיקת "דין אמת לאמיתו". הרב מדגיש כי על פסיקת ההלכה להתאים למציאות המשתנה ולהתיישב עם השכל הישר והסברה, בפרט בתחום דיני הממונות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו דיני בוררות ומעמד בתי הדין
השיעור עוסק בדיני בוררות ובסוגיית "זה בורר לו אחד" (זבל"א), תוך בחינת ההבדל ההלכתי בין פנייה לבורר מוסכם לבין התדיינות בפני בית דין קבוע. המרצה מציג את שיטותיהם של גדולי הפוסקים בנושא, ומדגיש את מעמדם הייחודי של בתי הדין הרבניים הממלכתיים כבתי דין קבועים המייצגים את כלל הציבור. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת סמכות בתי הדין לממונות
השיעור עוסק במאבק ההיסטורי והמשפטי להשבת סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים מוסכמים, תוך סקירת פסקי דין ותהליכי חקיקה מרכזיים בהיסטוריה של מדינת ישראל. הרב מדגיש את תפקידו הקריטי של בית המדרש בפיתוח משפט התורה והתאמתו למציאות המודרנית, לצד קריאה לציבור הרחב לבחור להתדיין על פי דין תורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת דיני ממונות לבתי הדין
בשיעור זה עומד הרב על חשיבותו המכרעת של משפט התורה לזהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומתאר את המאמצים ההיסטוריים להקמת בתי דין לדיני ממונות בארץ ובתפוצות. בהמשך לכך, הרב קורא לנציגי הציבור לפעול להענקת סמכות ותוקף חוקי עצמאי לבתי דין אלו, במטרה להנגיש את משפט התורה לכלל הציבור ולחזק את מעמדו העצמאי במדינה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו תפקידם של בתי הדין בתיקון המציאות
לימוד דיני ממונות אינו נועד רק לפתרון סכסוכים אקראיים בקודש, אלא מהווה כלי מהותי להדרכת הכלל ולתיקון החברה. תפקידו של בית הדין הרבני הוא ליזום ולפעול בשיתוף עם המחוקקים לתיקון המציאות מראש, ובכך להביא לחברה מתוקנת וערכית יותר המונעת מחלוקות. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו השבת משפט התורה: מאבק של אמת מול שקר
במהלך שיעורו, מציג חה"כ שמחה רוטמן את מאחורי הקלעים של הליכי החקיקה להשבת סמכויות בתי הדין הרבניים, תוך חשיפת הפער בין הטיעונים המשפטיים הרשמיים לבין המניעים האמיתיים שעמדו מאחורי פסק הדין ששלל סמכויות אלו. בדבריו הוא מדגיש את החשיבות ההיסטורית והערכית של חיזוק משפט התורה במדינת ישראל כחלק מתהליך שיבת המשפט העברי למקומו הראוי. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.

יסודות התורה והאמונה חזרת עשרת השבטים והשותפות עם הציונות החילונית
בהמשך וכהשלמה לשיעורים הקודמים על משיח בן יוסף וסגולת ישראל בא השיעור הנוכחי. בהמשך להבנה שמשיח בן יוסף הוא מנהיגם של עשרת השבטים עסקנו גם בסוגיית חזרתם לעתיד לבוא. וכמו כן, בהמשך ובדומה לדברינו על משיח בן יוסף גם בדברינו על חזרת עשרת השבטים הבחנו בין העניינים העיקריים לבין הדקדוקים המשניים שבסוגייה. עוד עסקנו בקשיים שהיו בשותפות עם הציונות החילונית, וביארנו את דרכם של רבותינו שהדריכו להשתתף עימהם מתוך הכרעותיהם בסוגיית נקיטת היוזמה המעשית לקידום הגאולה בידינו, ובסוגיות מהות סגולת ישראל והיחס לכופרים מישראל בדורותינו.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן השגות רוח הקודש
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ז'
השיעור עומד על הפער שבין השגות החול המפוצלות, המפעילות את כוחות האדם (כמו שכל, רגש ודמיון) בנפרד, לבין השגות הקודש – המאחדות את כלל הכוחות לחוויה רוחנית שלמה שנובעת ממקור אלוקי עליון. לאור הבדל זה מסביר הדובר כי בימי "בין המצרים", האבלות העמוקה על חורבן המקדש היא למעשה על אובדן אותה מדרגת תפיסה רוחנית ואחדותית, שרק מתוך הבנת חסרונה נוכל באמת להצטער ולשאוף לתיקון.

כללי מלאכות האם מותר ליהנות מאיסור שבת בשוגג או במזיד?
הלכה למעשה
האם מותר לנו ליהנות ממאכל שבושל בשבת באיסור? מה הדין אם פתחנו את המקרר בשוגג והדלקנו את האור או המאוורר, והאם יש הבדל בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן? בשיעור זה צולל הרב משה בר ציון לתוך סוגיית "הנאה ממעשה שבת" במסכת חולין (טו ע"א), ומבאר את מחלוקות התנאים (רבי מאיר ורבי יהודה) והראשונים שנפסקו להלכה. במהלך השיעור נלמד: מהו זמן צאת הכוכבים המדויק ומדוע חשיבות תלמוד התורה ברבים משפיעה על קביעת זמני התפילות? ההבדל ההלכתי בדין מעשה שבת בין שוגג למזיד לדעת השולחן ערוך והגר"א. מהן שלוש הגדרות השונות ל"שוגג" בהלכה וכיצד הן מיושמות בחיי היום-יום? מעשה שבת במחלוקת הפוסקים (כמו חימום מרק לח שהצטנן) והאם ספק דרבנן לקולא במעשה שבת?

הלכות שלושת השבועות מדריך הלכתי לתשעת הימים: כל מה שמותר ואסור לעשות
הלכה למעשה
בשיעור זה, הרב משה בר ציון עושה סדר בהלכות תשעת הימים הלכה למעשה, ומסביר את היסוד הרוחני של האבלות על חורבן בית המקדש ואת הגבולות ההלכתיים שבין הרווחה לבין צורך הכרחי. בין הנושאים בשיעור: מהו היסוד של האבלות ואיך הרצון שלנו בונה את ירושלים? מיעוט משא ומתן וקניות (מתי מותר לקנות דירה, רכב או מכשירי חשמל?). הלכות בנייה ושיפוצים בתשעת הימים (קבלן יהודי לעומת נוכרי). דיני בשר ויין בסעודות מצווה ובחיי היום-יום. הלכות כיבוס ובגדים מכובסים (איך מכינים בגדים ללבישה?). הלכות רחיצה ומקלחות במזג האוויר החם בארץ.

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

