כתבות בנושא ארץ אגדה
סדרות בנושא ארץ אגדה
סדרה בנושא ארץ אגדה

ארץ אגדה: עיון חדש בשירת מרים
לאחר הרוממות שמעמד הגדול של שירת הים בני ישראל נפלו בני ישראל להרהורי עצבות, ולכן מרים יצאה בשירה נוספת. פעולה זו קשורה לשמות 'מרים' ו'אהרון', ולכן היא מתוארת כ'אחות אהרן'.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשפ"ה

ארץ אגדה: יוסף והחמושים שעלו ממצרים
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשפ"ה

זכריה הנביא והתגייסות בני הישיבות
התנא זכריה בן הקצב הוא דמות שמסמלת את זכריה הנביא, ובאמצעותו מרמזים חז"ל לפרשנות נבואתו, ולפיה בזמן הגאולה תהיה מחלוקת בדבר התגייסות בני הישיבות למלחמה
הרב מרדכי הוכמן | ט"ז כסליו תשפ"ה

ארץ אגדה: הורי שמואל ומצוות המלוכה
הורי שמואל ציפו לביאת 'מלך המשיח', והדבר מסייע לשיטה שיש מצוות למנות מלך על ישראל, ושמואל התנגד לבקשת ישראל מסיבה אחרת. תפקיד המלך לחזק את משפט התורה, וממילא יהיה ניצחון על אויבי ישראל.
הרב מרדכי הוכמן

ארץ אגדה: מזבח הזהב של שלמה
שלמה הוסיף לוחות ארז למזבח הזהב כדי להסתיר את הטבעות שלו ולסמל שזהו מקום הקבע שלו. שלמה ודויד התייחסו למזבח הזהב כאילו הוא בתוך קדש הקדשים משום שזהו מקומו העקרוני.
הרב מרדכי הוכמן | ג' חשוון תשפ"ה

משמעות וכתיבת השם פינחס
השם פינחס משמעותו בקשה מה' שיפנה ויחוס עלינו. בתורה שמו נכתב באופן מלא, אך חז"ל כתבו את שמו באופן חסר, ונטלו את האות יו"ד משמו כערבון לכך שילמד זכות על ישראל, ותגיע הגאולה השלמה ואז יחזירו אותה לשמו.
הרב מרדכי הוכמן | יב תשרי תשפ"ה

מזבח הנחושת של שלמה
שלמה בנה את המזבח שבמקדש מאבנים, והעביר אליו את צפוי הנחושת שנעשה ממחתות השרופים, כדי להזכיר שרק לכהנים מותר להקריב במזבח שבמקדש. ספר מלכים מזכיר את המזבח רק בדרך אגב, משום שהמזבח לא הגשים את התקוות והאנשים המשיכו להקריב בעצמם בבמות.
הרב מרדכי הוכמן | ח' אלול תשפ"ד

אליהו בבית הקברות
רבה בר אבוה פגש באליהו בבית הקברות, ובגדו ספג 'ריח עלים של גן עדן', האגדה מרמזת שרבה בר אבוה קיבל במקצת את שיטת אליהו הנביא, והסכים לקבל מתנה מעשיר כדי שיוכל לחתן את בנותיו עם חתנים העמלים רק בתורה.
הרב מרדכי הוכמן | כו תמוז תשפ"ד

מי מריבה - תפילה מתוך מרירות
ה' תכנן שהמים יצאו מן הסלע בנס באמצעות דבור של משה, ותמוה מדוע הסכים ה' לעשות את הנס גם באמצעות הכאה. צריך להבין ש'הכאה' פירושה תפילה מתוך מרירות ומתוך תביעה.
הרב מרדכי הוכמן | סיון תשפ"ד

דויד המלך והאבלות על תלמידי רבי עקיבא
המסורת על תלמידי רבי עקיבא שמתו בספירת העומר שורשה בהספד שתיקן דויד על מות שאול ויונתן, שהוא בעצם 'הספד' על משיח בן יוסף. ושורשה במתח שקיים בין 'תופשי התורה'; לבין 'יוצאי הצבא' המסורת שהם פסקו מלמות בל"ג בעומר ויציאת התלמידים לירות בקשת משמעותה 'תחיית' משיח בן יוסף
הרב מרדכי הוכמן | איר תשפ"ד

המעשה שהיו מסובין בבני ברק – ורס"ג
המעשה בחכמים שהיו מסובים בבני ברק וסיפרו ביציאת מצרים כל ליל הסדר מושמט בהגדה של רס"ג,לשיטתו לאחר העיסוק בספור יציאת מצרים עדיף לעסוק בהלכות (קרבן) פסח כמו המעשה שבתוספתא.
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשפ"ד

כמה 'מה נשתנה'? ולמה?
בנוסח הקדום של ההגדה יש רק 3 קושיות 'מה נשתנה' בדורות המאוחרים קבעו הגאונים לשאול 4 קושיות והוסיפו את המדרש בענין 4 בנים. מטרת הדגשת המספר 4 היא להביא את הגאולה ברחמים בזכות עמל התורה
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשפ"ד

מסירות נפש שרה על מערת המכפלה
שרה ידעה על חשיבות מערת המכפלה וביקשה מה' שייקח את נפשה בשדה הסמוכה למערה, ואז יוכל אברהם לבקש לקנות את מערת המכפלה לאחוזת קבר, בלא שבני חת יחשדו בדבר.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשפ"ד

יוסף ותורת המספרים
יוסף מדגיש בפעולות שהוא עושה במצרים את המספר חמש ואת המספר עשר, והדבר נועד כדי לבטל את גזירת הרעב שנגזרה על המצרים ועל העולם.
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשפ"ד

רבקה גורפת חוטמה
בפרשת תולדות האות ה והאות ק מופיעות באופן יוצא דופן, הדבר קשור למשמעויות שהתלמוד דורש בענין האותיות האלו, והוא קשור למדרש בענין רבקה שגרפה את חוטמה.
הרב מרדכי הוכמן | א כסליו תשפ"ד

הרמב"ם – ודין "הקדיחה תבשילו"
בית הלל הורו שבעל רשאי לגרש את אשתו אם היא הקדיחה את תבשילו, הרמב"ם פסק שלא כך בהתבססו על דברי הנביא מלאכי, שלפיהם מוכרחים להבין את דברי בית הלל במשמעות סמלית.
הרב מרדכי הוכמן | חשון תשפ"ד

דוד ובת שבע - הספור שלא שמעתם
הרמב"ם סבור שאוריה החתי היה גוי; וממילא ה"נשואים" שלו עם בת שבע היו אסורים וחסרי תוקף. צריך להבין את כל השתלשלות העניינים סביב הפרשיה באופן אחר; ויש לכך סימוכין בכתוב ובמדרש.
הרב מרדכי הוכמן | אב תש"ע

מלחמת בית הלל ובית שמאי
חז"ל מספרים שתלמידי שמאי גזרו על י"ח דברים, ותלמידי שמאי היו הורגים את תלמידי בית הלל שהתנגדו להם. הרמב"ם סבור שזהו משל שמרמז שהתקבלה שיטת בית שמאי שצריך לצאת לעולם המעשה כדי להביא את הגאולה, ומי שנשאר בבית המדרש נחשב ל"הרוג". ואילו בית הלל סבורים שזו חזרה על חטא העגל.
הרב מרדכי הוכמן | אייר תשס"ז

צִרְעָה! - או מלאך!?
הקב"ה הבטיח ש"מלאך" ו"צרעה" יעזרו בכיבוש הארץ. "מלאך" הוא כוח רוחני, ו"צרעה" מסמלת התלכדות ל"צבא"; ואלו כוחות שהתקבלו מיצחק ומרבקה. יהושע סבור ש"המלאך" התגלה באמצעות "הצרעה"(-צבא). אך הנביא(=מלאך) שבספר שופטים חלוק עליו.
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תש"ע

הרמב"ם והאשה הכושית
הרמב"ם כותב שמשה פירש מן האשה ומן "הדומה לו" ומבאר שהכוונה לעיסוק בשאר צרכי הגוף. הרמב"ם מתבסס על תרגום יונתן. התורה כותבת שמשה רבנו נשא "אשה כושית", והתרגום מספר שמשה ברח אל הכושים והם השיאו לו את המלכה שלהם. הרמב"ם הבין את דברי התרגום כמשל לחיבור לצרכי הגוף.
הרב מרדכי הוכמן | ח' תמוז תשס"ט

הנביאה - והדבורה
דבורה הנביאה היא ממשיכת דרכה של "דבורה מינקת רבקה". שתיהן קרויות על שם בעל החיים הדבורה. הדבורה מסמלת כוח מלוכני וצבאי, עם ישראל צריך את הכוח הזה כדי להתקיים כעם עצמאי ולנצח את אויביו. הכוח חוזר ומופיע גם בהמלכת שאול המלך.
הרב מרדכי הוכמן | אדר תש"ע

בני משה שמעבר לסמבטיון
האגדות מספרות על בני משה שנמצאים מעבר לנהר הסמבטיון הפלאי שזורמים בו במשך ששה ימים רק חול ואבנים ובשבת הוא שובת. זהו משל שמרמז שגם מי שעזב את לימוד התורה ויצא לעמול במלאכות הוא צדיק, ושמירת השבת שומרת עליו מלהתבולל בין הגויים.
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשס"ז

משמעות ייסורי גוג ומגוג
יחזקאל מנבא שלאחר שישראל יתקבצו לארצם, תתקיים בם הנבואה הקדמונית; וגוג ומגוג ינסו לכבוש אותם, והקב"ה ילחם בהם באש. נבואת יחזקאל מתבססת על נבואת אלדד ומידד שהיתה במדבר - בעת שהשליו חזר והגיע לבני ישראל.
הרב מרדכי הוכמן | כ"ח אב תשס"ט

עשרת השבטים שמעבר לסמבטיון
עשרת השבטים כלואים מעבר לסמבטיון שזורמים בו חול ואבנים ובשבת הוא נח ויורד עליו ענן. זהו משל ששמירת השבת מונעת מבני העם שאינם עוסקים בתורה מלהתבולל בגלות. יהודה ובנימין מסמלים את מי שקשור לתורה, והם יהיו שליחים שיוציאו את עשרת השבטים ממאסרם בגלות ויזכו אותם לימות המשיח.
הרב מרדכי הוכמן | טבת תשס"ז

העפר של נחום איש גם זו
חלק ג'
נחום הוליך ארגז עם אבנים טובות לקיסר, גנבים מילאו את ארגזו בעפר, כשהמלך ראה את העפר רצה להורגו ונחום אמר 'גם זו לטובה'. אליהו אמר שבעפר הזה אברהם ניצח במלחמותיו, המלך בדק והצליח ונתן לו אבנים טובות. זהו משל ולימוד זכות שמחשיב את עמל המלאכות כעיסוק בתורה.
הרב מרדכי הוכמן | אלול תשס"ו

לוּז – עיר האמת
יש אגדות פלאיות על לוז שבארץ ישראל, וגם על לוז שבארץ החיתים; ומסופר שמלאך המות לא שולט שם. לוז מופיעה באגדות גם כעיר ה"אמת". האגדות מרמזות על מחלוקת בתנ"ך - על החלק לעולם הבא שיש לאדם פשוט מישראל.
הרב מרדכי הוכמן | אלול תשע"א

המכוער וספר הגאולה
חלק א'
ר' שמעון בן אלעזר יצא מבית רבו ופגש במישהו וקרא לו "ריקה" ו"מכוער", מתברר שהיה זה אליהו שגילה לו ש"הריקן" מתורה שרודף אחר המלאכות יביא מרפא למצבו של עם ישראל והוא ה"קנה" שבאמצעותו נכתב ספר גאולת ישראל. חסיד אחד חולק ומגלה שמי שרודף אחר המלאכות נחשב לקבור ב"מחצלת של קנים" ואינו נכנס לפנים מן הפרגוד. ר' מאיר מנסה לפשר בין הצורך להישאר בבית המדרש לבין הצורך לעמול במלאכות, אך פשרתו אינה מתקבלת.
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשס"ו

המעגל של חוני
חלק א'
חוני סובב עצמו במעגל והוריד גשמים מרובים שגרמו להצפה וליציאת האנשים מירושלים להר הבית, הצפה כזו לא תיתכן, והספור הוא משל. חוני מודיע שלדעתו כולם צריכים לעזוב את "ירושלים" וה"אבן" שמסמלים את הבאת הגאולה דרך עמל התורה; ולצאת אל ה"מעגל" וה"הר" שמסמלים את הבאת הגאולה דרך עמל המלאכות.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ו

צרת-הבת ובכור-השטן
בירושלמי מסופר שיונתן-בְּכוֹר-שָׂטָן אחיו של ר' דוסא בן הרכינס התיר את צָרַת-הַבָּת, שבית הילל אסרו. ור' דוסא בן הרכינס נוהג באופן כפול מצד אחד הוא מסייע לאחיו ומצד שני הוא מתנגד לו.
הרב מרדכי הוכמן | כסליו תשס"ח

מי שעלה שלא ברשות ירד
רבן גמליאל ביקש ש'ישכימו' לו 'שבעה' לעלית הגג ל'עיבור השנה', והשכימו לו 'שמונה'; ושמואל הקטן אמר שהוא זה שעלה שלא ברשות. המעשה לא יתכן כפשוטו, והוא משתמש בסמלים בהמלכת שאול בספר שמואל, ומרמז למחלוקת בדרך להבאת גאולת ישראל.
הרב מרדכי הוכמן | כה' כסלו תשס"ט

הנביאה שהחיתה את בעלה
לפי מסורת חז"ל, האיש שהושלך לקבר אלישע וחזר לחיים - היה בעלה של חולדה הנביאה. המסורת מרמזת למחלוקת בין הנביאים, האם מי שמסייע למלך שיש עליו ביקורת - נחשב ל"מת".
הרב מרדכי הוכמן | אדר תשע"א

שלחני כי עלה השחר
חלק ג'
כאשר יעקב היה בדרכו לארץ ישראל נאבק עמו איש. המדרש מפרש את המאבק כמלחמה פנימית בתוך עם ישראל בין הצד המלאכי-רוחני לבין הצד האנושי-גשמי. כאשר הצד הגשמי יתייחס אל עצמו כחלק מת ובטל, הצד הרוחני יחייה אותו, ואז יעלה השחר ושניהם יזכו לגאולה.
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשס"ו

רבי יוחנן הנפח
הרב מרדכי הוכמן | תשע"ז

בזכות מה הקדימו נעשה לנשמע
ארץ אגדה
ישראל אמרו "נעשה ונשמע" רק לאחר שמשה נתן להם להקריב קורבנות שזו דרך העבודה שהייתה מוכרת להם
הרב מרדכי הוכמן | כ"א שבט תשפ"א

המערה של חוני
חלק ב'
בירושלמי מסופר שחוני המעגל הוא נכדו של חוני המעגל ושהוא נרדם במערה למשך שבעים שנה, ובינתיים חרב המקדש ונבנה בשנית וחוני נכנס לתוכו. הדבר לא יתכן מפני שהמקדש חרב 350 שנה לפני כן. הספור הוא משל על חוני שעוזב את בית המדרש וחוזר אליו ב"גלגול" בתור נכדו.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ו

ימות המשיח – והתקיפות בעירק ובאירן
המפלגות שבכנסת שמקימות ממשלה שמפעילה צבא כנגד עירק ואירן - מבטאות את "שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" שבנבואת מיכה. כאשר יכבדו את התורה יתגלה המשיח בתור אדם פרטי.
הרב מרדכי הוכמן | א' אייר תשפ"א

ה"מהפך" של בבא בן בוטא
הילל הביא בהמה ממין זכר לעוֹלָה, והטעה את בית שמאי שהבהמה היא נקיבה לשְׁלָמִים ושהוא נכנע לשיטתם. בית שמאי רצו לקבוע הלכה כמותם, ואז בבא בן בוטא תלמידם הביא שלשת אלפים טלאים זכרים והתיר להקריבם לעולה. זו מחלוקת סמלית ביחס לעזיבת בית המדרש והיא קשורה למשמעות הסמלית של ה"שלשת אלפים" שנפלו בעגל.
הרב מרדכי הוכמן | כסלו התשס"ח

היאוש של גיחזי
אלישע בחר להעסיק את גיחזי כמשרתו למרות שהוא ידע שהוא מרדן. אלישע רצה לעורר בכך רחמי שמים, וגם לעורר את יהורם מלך ישראל ואת כלל ישראל בתשובה.
הרב מרדכי הוכמן | אדר א' תשע"א

גרשום – "הגבר" שבחבורה
הרב מרדכי הוכמן | איר תשע"א
