א - תקנת חזרת הש"ץ. ב - מי יכול לצאת ידי חובתו בשמיעת חזרת הש"ץ. ג - הנהגת השומעים. ד - האם חובה שיהיו תשעה עונים לחזרת הש"ץ. ה - מתי אין אומרים חזרת הש"ץ. ו - קדושה. ז - מתי יאמר החזן את פסוקי הקדושה. ח - מודים דרבנן ועוד דינים. ט - האם אפשר להשלים חזרת הש"ץ.
א - דילוג, טעות והפסק בתפילה. ב - תוספת מעניינו של יום. ג - תפילות נדבה ודיני ספקות. ד - הזכרת גשמים ושאלתם. ה - דין הטועה בהזכרת גשמים ושאלתם. ו - עצה כנגד טעויות. ז - דין חוץ לארץ.
תפילת תשלומין: ח - סדר השלמת תפילה שנשכחה. ט - אימתי אינו יכול להשלים. י - דינים נוספים וספקות.
טו - מתי מותר להפסיק בתפילת עמידה, טז - הנוסע והגיע זמן תפילה, יז - אין לשבת בתוך ד' אמות של המתפלל, יח - אסור לעבור כנגד המתפללים, יט - הלכה למעשה, כ - המסיים תפילתו, כא - עוד פרטי דינים,
א - תפילת עמידה עיקר התפילה. ב - שלוש פסיעות לקראת התפילה.
ג - לכיוון ירושלים. ד - עמידה ורגליים צמודות. ה - תנוחת הגוף והידיים. ו - הכריעות בתפילה. ז - תפילה בלחש. ח - בכל לשון. ט - כוונה. י - סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה. יא - בקשות אישיות בתפילה. יב - סיום התפילה. יג - שלוש פסיעות לאחריו. יד - עד מתי יעמוד בריחוק מקום.
טו - מתי מותר להפסיק בתפילת עמידה. טז - הנוסע והגיע זמן תפילה.
יז - אין לשבת בתוך ד' אמות של המתפלל. יח - אסור לעבור כנגד המתפללים. יט - הלכה למעשה. כ - המסיים תפילתו. כא - עוד פרטי דינים.
אנו מבקשים מהקב"ה: " סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו"; לגבי החטאים אנו פונים בתואר אבינו ואלו לגבי המחילה אנו פונים בתואר מלכנו; מה פשר ההבדל?
בברכה הרביעית בתפילת עמידה אנו מבקשים: "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך". כשאנו מדברים על תורה אנו משתמשים בתואר אבינו, וכשאנחנו מדברים על העבודה אנו משתמשים בתואר מלכנו. מה פשר ההבדל?
היחס שבין קריאת שמע לבין התפילה בא לידי ביטוי בהלכות הצניעות הנדרשות בשני
הקטעים: בקריאת שמע די שיכסה את ערותו. לעומת זאת בתפילת עמידה צריך שיכסה את לבו.
חז"ל מלמדים אותנו שעל המתפלל לכרוע בתחילת ברכת האבות ובסיומה וכך גם בברכת מודים. אולם אם בא לכרוע בשאר ברכות מלמדים אותו שלא יעשה כן. מדוע במקרה זה כל המוסיף גורע? מה החסרון בתוספת של כריעות?!
