אנו מבקשים מהקב"ה: " סלח לנו אבינו כי חטאנו, מחל לנו מלכנו כי פשענו"; לגבי החטאים אנו פונים בתואר אבינו ואלו לגבי המחילה אנו פונים בתואר מלכנו; מה פשר ההבדל?
בברכה הרביעית בתפילת עמידה אנו מבקשים: "השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך". כשאנו מדברים על תורה אנו משתמשים בתואר אבינו, וכשאנחנו מדברים על העבודה אנו משתמשים בתואר מלכנו. מה פשר ההבדל?
היחס שבין קריאת שמע לבין התפילה בא לידי ביטוי בהלכות הצניעות הנדרשות בשני
הקטעים: בקריאת שמע די שיכסה את ערותו. לעומת זאת בתפילת עמידה צריך שיכסה את לבו.
חז"ל מלמדים אותנו שעל המתפלל לכרוע בתחילת ברכת האבות ובסיומה וכך גם בברכת מודים. אולם אם בא לכרוע בשאר ברכות מלמדים אותו שלא יעשה כן. מדוע במקרה זה כל המוסיף גורע? מה החסרון בתוספת של כריעות?!
אנחנו משבחים את הקב"ה שהוא "גומל חסדים טובים".מה פשר הביטוי הזה וכי יש חסדים טובים ויש חסדים רעים?! כמו כן יש להבין את הצירוף "גומל חסדים" הלא הם לכאורה תרתי דסתרי, שכן גמול הוא נתינה למי שמגיע ואלו חסד הוא נתינה למי שלא מגיע?!
בתחילת תפילת העמידה אנו משבחים את הקב"ה: גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות... מדוע אנו מוספים את הקביעה קונה הכל עם הזכרות שבח החסד? ומדוע הקב"ה גומל חסדים טובים ואדם לא כך?!
