האישה מתרשלת, הבעל מעיר, האישה נעלבת, הבעל לא מבין, האישה מתאמצת, לבעל זה נראה קל, האישה מתלוננת, הבעל מזלזל, האישה נעלבת (שוב), הבעל חסר אונים. איך יוצאים ממעגל אי ההבנה ההדדית?
השאלות הקטנות מטרידות אותנו הרבה יותר מהשאלות הגדולות - מי שוטף כלים ומי לוקח את הילד לרופא, מדוע הסעודה מתעכבת או המרק קר, ומדוע הבעל תמיד מאחר לשוב הביתה.
אני נשוי ובעל משפחה. ביני לבין אשתי יש קשר מצוין, אבל במסגרת עבודתי אני פוגש בנשים אחרות, ובלי לרצות אני חושב עליהן. חשבתי לשתף את אשתי במחשבות אלו, אולי היא תצליח לעזור לי להתגבר עליהן. האם זה נכון או שיש דרך אחרת?
במשך ימות השבוע אני עובד קשה, כדי לפרנס את משפחתנו, וביום שישי אני משתדל ללמוד. יוצא מכך שאני מגיע לשבת מאד עייף, עד כדי כך שלפעמים אני כמעט נרדם תוך כדי סעודת שבת. אשתי מתלוננת על כך שאני לא לומד עם הילדים ובבית אין אוירה רוחנית. אני מסביר לה שאני עייף אבל היא לא מקבלת.
אני לומד בכולל, בעל משפחה עם ילדים כן ירבו. אשתי משחררת אותי מעבודות הבית כמעט לגמרי, אני מתלבט בשאלה, כמה להקדיש ללימוד וכמה להקדיש לבית. כמה ומתי לעזור, להיות שותף וכדו'.
אני נשוי כבר מספר שנים, בעל משפחה. מידי פעם, במיוחד כאשר אינני שבע רצון מהתפקוד של אשתי, עולות בי מחשבות שאולי בעצם התחתנתי עם האשה הלא נכונה. אולי אם הייתי מחפש עוד קצת הייתי מוצא יותר מתאימה. האם זוהי מחשבה נכונה?
לצערי, כמה פעמים נכנסתי למקומות אסורים באינטרנט. לפני שבוע אשתי גילתה את הדבר והיא הגיבה בצורה מאד קשה. ניסיתי לדבר איתה ולהסביר, אבל היא לא מוכנה לשמוע. היא אפילו פלטה מפיה את האפשרות של גירושין. יש לנו שני ילדים ואני אובד עצות.
אני נשואה כמה שנים, עם ילדים, ומידי פעם אני מאוכזבת מבעלי, כי אני רואה שהוא לא מספיק מקפיד בכמה דברים. אני חושבת שהוא יכול ללמוד יותר, וגם להתפלל בעוצמה יותר גדולה. לפעמים הוא חוזר מהתפילה מאד מהר ואני שואלת אותו איך הספיק את כל התפילה, הוא מתחמק. איך אפשר לגרום לו שיתקן יותר את דרכיו?
