צריך לברר מהי מערכת הציפיות של בעל מאשתו, ומהן הציפיות של אשה מבעלה. אתה כותב שאשתך אינה מכבדת אותך. זוהי ציפיה שלך, ציפיה מוצדקת. אבל במקביל, הנך חייב לבדוק מה אשתך מצפה ממך.
לאחרונה הוא הביע רצונו ללמוד עד שעות מאוחרות יותר. פעמים רבות הוא חוזר בשעות הקטנות של הלילה. הוא מאד שמח מזה, ואני מאד שמחה איתו. אבל למעשה, אני ממש קורסת.
לפעמים הוא יוצא לעבודה ופתאום מתקשרים לשאול מדוע הוא לא הגיע. מתברר שהוא לקח כמה שעות "חופש" והתבודד. אנו מדברים בטלפון והוא אומר לי שהוא בדרך הביתה, אבל אני שומעת ברקע שהוא בעבודה.
אתה צריך להעריך מאוד את הפתיחות והכנות של אשתך, שהיתה מסוגלת להודות בפניך, שיש לה סנטימנטים לגבר אחר. אך ענין זה צריך לשמש לך כאות אזהרה וכנורה אדומה, המחייבת אותך לבדוק, מהו מעמדך בעיני אשתך
כאשר אתה עומד לפני הקב"ה דע שהקב"ה אוהב אותך, ורואה את הצער שיש לך על המצב. הוא רואה כמה קשה לך מזה שאתה מרגיש כאילו אין אונים, "אין לי כח לשנות". הצער הזה הוא אשר יביא עליך את הטובה, ויגרום לך לא להרפות, ולחפש עוד ועוד דרכים לפרוץ קדימה.
ביום הכיפורים כאשר תעמוד לפני הקב"ה ותבקש סליחה ומחילה, דע שהקב"ה אוהב אותך, ורואה את הצער שיש לך על המצב. הוא רואה כמה קשה לך מזה שאתה מרגיש כאילו אין אונים, "אין לי כח לשנות".
בעל המשתף את אשתו בחולשותיו גם חולשות מהעבר, מאבד את היכולת להיות משענת תומכת לאשתו. עבורה, מי שנפל בעבר אולי גם יפול בעתיד. לכן הינך צריך להזהר שבעתיים, ולא לחשוף נפילות שהיו לך בעבר.
את תשמחי לקנות בגד חדש לבעלך, ובעלך ישמח יותר אם לא תקני לו, אלא תקני לעצמך. כרגיל, הדרך לפתור בעיה היא, ע"י שיחה ברוח זו, של אהבה שאת אוהבת את בעלך, ורוצה בטובתו, ומתוך כך קשה ולא נעים לך כאשר את מתנהגת כאגואיסטית, "דואגת" לעצמך ולא לבעלך.
לכל בעל, חשובה ההרגשה שהוא המלך בביתו. אם תתבונני על ביתכם, תראי שבעלך מפסיד לאורך כל הדרך. בראש ובראשונה, את מורה והוא מכונאי רכב. את מלומדת, בעלת תואר, והוא "אדם פשוט". המתח נגרם, מפני שבעלך נכנס למצב של "מלחמה" נגדך. הואיל ולא הצליח במאבקו, הוא נקט בצעד קיצוני ועזב את הבית.
כיום, אנו מצווים לחזק את המשפחה ואת הזוגיות. אותו ערעור של חיי המשפחה אשר גרמו לו היוונים, מחלחל בחברה הישראלית גם בימינו אלה, וגורם לריבוי מקרים של פירוד וגירושין. בימי החנוכה, חובתנו היא להגביר אהבה בין איש לאשתו, כדי שנוכל להאיר גם על אלה אשר לא זכו להיות מוארים באורה של תורה
גם לאחר ההגדרה, שבעל ואשה שותפים בהחלטות, עדיין אחד מהם הוא האחראי על התקציב הכולל, ובדרך כלל הבעל הוא האחראי לכך. כלומר, הוא מכיר את ההוצאות הקבועות, ולפי זה יודע האם נותר עוד סכום להוצאה נוספת, או האם לקחת הלוואה לצורך כלשהוא. אך כל ההחלטות מתקבלות יחדיו.
מתח בין הורים בגיל הפנסיה היא תופעה ידועה. היא נובעת בעיקר מהקושי לחשוב ולהרגיש ש"אף אחד לא צריך אותי", אדם שאינו מצליח להסיט את המוקד לכיוון חדש הרי הוא מתוסכל ומרגיש מיותר, על רקע זה צף הצורך להתבלט במשהו.
אל תהפכי להיות השוטרת של הבית, המשגיחה ובודקת את בעלך, עוקבת אחריו כדי שחלילה לא ימשיך לגלוש! אמרי לו שאת לרשותו, ותסייעי בכל מה שבכוחך לעשות, אבל הוא חייב לקחת את האחריות למעשיו
כל אישה רואה את בעלה כאדם גדול. גם אם באמת אינו גדול אלא "קטן כנמלה", עבורה הוא אדם גדול. יש נשים המקבלות את הבעל כמו שהוא ושמחות בחלקן. אולם, יש נשים המרגישות שלבעל חסר קצת בהנהגה הזאת שהן זקוקות לה. לכן הן דורשות כל מיני דרישות.
בעבר, היו משפחות חיות וגרות ב"חמולות", ויש בכך יתרונות רבים, אולם זה היה אפשרי כאשר היו גבולות ברורים בין עזרה וסיוע של ההורים, לבין התערבות וכניסה לחיים פרטיים של הבנים.
