הוא הפתגם המפורסם ביותר של רבי מנחם מנדל מקוצק, האדמו"ר המהפכן, שהיום כב' שבט יום פטירתו. נותרה לנו ממנו ירושה יקרה מפז בדמות משפטים קצרים אך חדים כתער המטלטלים את לב שומעם.
