מבט מעמיק על ההבדל בין התלמוד הבבלי לירושלמי מגלה שחכמי ארץ ישראל עסקו יותר באתגרים הציבוריים של עם ישראל, לעומת חכמי בבל שהתמקדו בעבודת הפרט. עיון בפירושים השונים לעקידת יצחק מדגים את הדברים באופן בולט
החיים בדור של גאולה תובעים מאיתנו לגלות כוחות של יצירה לא רק בצד התורני, ולהפנות את הכוחות הללו גם לאפיק התורני. הלימוד וההעמקה בתלמוד הירושלמי פותחים פתח לעולם תורני יצירתי מאוד, שיכול וצריך להוות בסיס למענה לאתגרים המתחדשים בדורות אלו
התלמוד הירושלמי הוא המקור היותר חי ועמוק של תורת ארץ ישראל, התורה הגואלת. מסכת שקלים עוסקת בעיקר בעניין המקדש המהווה את המשמעות של מפעל התחייה הלאומי בארץ ישראל ומתבטא בתרבות ישראל הייחודית בתלמוד הירושלמי.