הנושא של הורדת שירים מהאינטרנט הוא אקטואלי מאוד. האם הורדת השירים מותרת? האם מותר להעתיק או להוריד דיסקים שכבר לא מוכרים אותם? האם מותר להעתיק דיסק שהיה לאדם ונהרס? האם יש 'היתר מדין אבידה ששטפה נהר'? האם מותר לשכפל דיסק שיש לי כבר?

הרב דב ליאור סובר שאין שליטה על חומר שעלה לאינטרנט, ולכן מדין 'אבידה ששטפה נהר' מותר להוריד שירים מהאינטרנט, ודין אבידה ששטפה נהר הוא אפילו אם הבעלים עומד וצועק שהוא לא מתייאש. גם אם המציאות היא שאם האדם היה קונה את הדיסק אם הוא לא היה מוריד - גם אז מותר להוריד.

הרב כתב שהראשון שהעלה לאינטרנט ודאי עשה איסור, אך מותר להוריד מהאינטרנט אחרי שהראשון העלה. הרב הוסיף וכתב שבמקום שבעלי הזכויות יכולים לתבוע מאתרי האינטרנט שלא לפרסם את השירים שלהם - יש חובה להודיע לבעלים, כדי שהם יוכלו להתלונן.

הרב סייג את ההיתר הזה פעמיים, שימוש מסחרי אסור - כשאדם מקבל כסף על ידי שימוש בשירים האלו (דבר האסור גם אם הוא קנה את הדיסק), ובנוסף הרב הדגיש שזו לא מידת חסידות, אי אפשר לומר שמי שמוריד שירים הוא גזלן, אך מי שרוצה להיות חסיד שלא יוריד שירים.

הרב יעקב אריאל כתב שאם בעלי הזכויות לא מתירים להוריד את השירים שלהם - אסור להוריד אותם מהאינטרנט. הרב נשאל האם יש צד להתיר מדין אבדה ששטפה נהר, והוא השיב שבאבדה ששטפה נהר ייאוש הבעלים נובע מגורם אובייקטיבי, הנהר, ואילו בגזלה הבעלים מתייאשים בגלל הגזלן, ולכן הגזלן לא יכול להנות מהגזלה. הרב ציין שגם אם מדובר של העתקת חומר שבעלי הזכויות עליו הם גויים אסור, משום שגם גזל הגוי אסור, וגם אם כאן זה יותר דומה להפקעת הלוואתו - על כל פנים זה נזק, ויש איסור להזיק.

הרב נשאל האם מותר להעתיק סרט שכבר לא מקרינים אותו בקולנוע, והרב השיב שאם הסרט כשר ולא מקרינים או מוכרים אותו כבר - מותר להעתיק אותו. בתשובה דומה הרב השיב שמותר להעתיק רק אם לא ייגרם לחברה נזק.

הרב נשאל האם מותר לאדם להעתיק תוכנה שהוא בכל מקרה לא היה קונה, והרב השיב שבצריבה יש גם בעיה של מזיק, וגם בעיה של גניבה. אמנם אדם שבכל מקרה לא היה קונה לא גורם לבעלים נזק, אך עדיין קיימת הבעיה של הגניבה, משום שהאדם נוטל דבר ללא רשות של בעלי הדבר.

בקשר לדיסק שהיה לאדם ונהרס- הרב השיב שמותר להעתיק את התוכן שלו, משום שמשלמים על התוכן שיש בתוך הדיסק ולא על הדיסק עצמו.

גם הרב זלמן מלמד כתב בצורה דומה, שרק אם יודעים בוודאות שבעלי הזכויות התייאשו ואינם מקפידים מותר לצרוב.

הרב אליעזר מלמד כתב, שחוק המדינה מחייב ומכיוון שהחוק אוסר אסור להעתיק שירים שנמכרים בשוק. הרב כתב שלדעתו אין היתר גם לא למי שלא היה קונה את הדיסקים בכל מקרה - משום שהחוק אוסר גם מצב כזה. לצורך אישי בלבד מותר לאדם לשכפל דיסק שיש לו, אך צריך להיזהר שההעתקה תהיה אך ורק לצורך אישי.

דיסק שכבר אינו נמכר, והבעלים שלו כבר התייאשו מלהרוויח עליו עוד - מותר להעתיק.

הרב יאיר וסרטייל השיב תשובות רבות באתר, ויש באתר גם שיעור שהרב העביר על השאלה הזאת, ונצטט כאן את הסיכום של הרב לשאלה:

לדעת פוסקים רבים, ונראה שכן דעת רוב הפוסקים, יש בעלות על יצירה ולפיכך המשתמש ביצירה של חברו ללא רשות עובר באיסור גזל. גם לדעת המתירים במקרה שהיוצר שייר בתוכנה, המעתיקה עובר בגזל, אולם במקרה זה האיסור קיים רק לרוכש עצמו ולא למעתיק מהמעתיק או למוריד מהאינטרנט.

יש הסוברים שגם אם אינו עובר משום גזל חייב לשלם על הנאתו מדין "נהנה". חיוב זה אינו קיים במקרה שברור לו באופן מוחלט שלא היה רוכש את התוכנה גם אילו לא היתה אפשרות להעתיקה בחינם, משום שבכך "זה נהנה וזה לא חסר". לסוברים שיש בעלות על יצירה אין חילוק בכך. המחייבים רק מדין נהנה אינם מחייבים בהעתקה מגוי, ואילו לסוברים שיש בעלות כתבו הפוסקים שאסור אף מגוי.

יש מי שסובר שיצירה שגזלוה והכניסוה לאינטרנט יש לה דין "זוטו של ים" ושוב אין איסור להורידה, אך פוסקים רבים חלוקים על כך ואף למי שמתיר ודאי אין זה ראוי.

החוק מתיר העתקת שירים לקלטת ולכן הדבר מותר, אמנם לגבי דיסקים ושאר אופני העתקה הדבר אסור הואיל ולעת עתה היוצרים אינם מקבלים על כך פיצויים. גם לסוברים שאין בעלות, יש לאסור ברוב המקרים אף מגוי ואף כשלא היה רוכש ואף מהאינטרנט – מצד דינא דמלכותא, מצד חילול השם וכן מצד "ועשית הישר והטוב".

גם הרב ניר אביב התעסק בנושא הזה בהרחבה, ואף האריך על כך בספרים שהוא הוציא לאור. גם בדבריו, נצטט את הדברים העיקריים הנוגעים לשאלה:

תוכנה בגירסה ישנה: אם הבעלים מוכר עדיין את הגירסה בשוק פשוט שאסור להעתיקה, ואף אם אינו מוכרה יש סברא לאסור ולומר שאינו מוחל ואינו מרשה להעתיקה כדי שירכשו ממנו את הגירסה החדשה שעמל ויגע להוציא.

הורדת סרט שלם יש לאסור, אך יש המתירים להוריד קטע מסרט.

אלבום מוסיקה שלם יש לאסור, ויש מתירים להוריד שיר אחד ואומרים שבזה אין הקפדה של הבעלים, וגם אין פגיעה בפרנסתו משום שממילא המעתיק לא היה רוכש את כל האלבום בשביל שיר אחד. ויש האוסרים משום שלעיתים האומן מקליט שיר אחד להיט או שניים ושאר השירים אינן טובים כל כך, והצבור רוכש את כל האלבום בגלל אותו השיר וכך האומן מרוויח, ואם כן אין כאן מחילה מצידו. גם הטענה שממילא לא היה קונה אל האלבום אינה מתקבלת משום שמי שנצרך בסופו של דבר נאלץ לרכוש או לשאול מאחר.

מי שבוודאות יודע שלא היה קונה אף אם לא יתאפשר לו להעתיק (וה' יראה ללבב), עדיין יש לאסור לכתחילה להעתיק משום שאדם יכול לכתחילה לאסור את השימוש בשלו אף כשלא חסר (כל שכן לפוס' הסוברים שיש איסור גזל). אמנם אם כבר עבר והעתיק ספק אם נית� לחייבו בתשלומים ויכול לסמוך על הדעות המקילות.

לצפות בסרטים באינטרנט או לשמוע מוסיקה ללא הורדה או צריבה: אם מדובר באתר מסודר שומר חוק מותר להאזין ולצפות משום שוודאי הם פועלים על פי חוק (כגון ערוץ שבע), אך אם מדובר באתר שיתוף קבצים וכדומה הצפיה ללא רשות היא אסורה וצריך לשלם על ההנאה.

מי שהשתמש בתוכנה לא חוקית ואחר כך רכש אותה באופן חוקי אינו צריך לשלם על הזמן שהשתמש בה ללא רשות, כי ישנה מחילה מצד הבעלים.

המוכר מוכר לקונה דיסק עם זכות שימוש אחת אך משייר לעצמו את זכויות השימוש האחרות. לכן, מי שרכש דיסק עם מוסיקה או סרט וכדומה ורוצה לעשות לעצמו עותק למקרה שהמקור יפגם רשאי לעשות כן, כיון שרכש זכות שימוש פרטית ביצירה הזאת. להשאיל לחבר את העותק בזמן שהמשאיל משתמש במקור אסור אך מותר להשאיל לו את הדיסק שהקונה בעצמו משתמש כיוון שרכש רק זכות שימוש אחת ביצירה.

כהמשך לסעיף הקודם, אם החבר על דעת עצמו לקח את העותק וממנו עשה עותק נוסף אין בעיה של גזל מצד השיור כי ההעתקה הלא חוקית לא נעשתה מן המקור, אך עדיין המעתיק צריך לשלם מדין נהנה.

כל התשובות נלקחו מהקטגוריה זכויות יוצרים שבאתר, וכמובן שיש עוד תשובות רבות בנושאים דומים.

בית המדרש

מהפך תודעה ביחס למשפט

מתוך כנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"

הרב ש. יוסף וייצן | י"א אייר התש"ע