חדש! מבוא למשנת הראי"ה

לימוד יומי באמונה – מבוא למשנת הראי"ה

השבוע, ביום רביעי כ"א באייר יחל לימוד חדש בתוכנית 'לימוד יומי באמונה' – מבוא למשנת הראי"ה. על דרכו של הרב קוק וההכרח לכתיבת מבוא קצר ומרוכז עבור הציבור הרחב
דמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, רואה האורות הגדול, הייתה ועודנה מהדמויות המשפיעות ביותר שקמו לעם היהודי במאות השנים האחרונות. מי שהתגלה משחר ילדותו בקדושה ובגאונות תורנית היה מן הבודדים בגדולי ישראל שזכו להיות מוכתרים בשני כתרים – כתר ההלכה והפסיקה, וכתר האמונה, ההגות והאגדה. שני כתרים אלה, שבשניהם הצטיין באופן מפליא, שמשו אותו בשליחותו בהיותו מנהיג לדור הצמא לתחייה לאומית-רוחנית.
דומה שממרומים נשלחה נשמתו המאירה של הרב אל דורנו, דור שבו חלו שינויים כבירים בעם ישראל: השיבה מגלות אלפיים לחיים לאומיים בארץ ישראל ולא רק קהילתיים-דתיים בלבד. הגוף הלאומי החל לקרום עור וגידים ומעתה עלה הצורך להפיח בגוף זה רוח חיים. נוסף לכך, התרבות הכללית התפתחה לכיוונים חדשים וסחפה רבים מהצעירים המשכילים – הכפירה, המהפכה הקומוניסטית והסוציאליסטית, הכמיהה לחופש וחירות - הליברליזם, ועוד. כל אלה דרשו מענה ממקור הקודש ולא רק מההיבט המעשי-פוליטי. על כתפי הרב הוטלה משימה כבדה, עליה עמל בגבורת רוח וגוף: להתוות דרך לדורות התחייה.
דרכו של הרב מתבררת בעיקר על רקע שתי קבוצות מרכזיות בעולם היהודי, שהגיבו לתהפוכות התקופה בדרכים שונות שהשפעתן ניכרת גם כיום: הקבוצה המכונה 'חרדית' התייחסה לתהליך המתחולל, לכל היותר, כניסיון לאדם המאמין ובכך המעיטה במשמעות התהליך ובחשיבותו. לעומתה, הקבוצה המכונה 'חילונית' נסחפה אחרי רוחות השינוי באופן מוחלט. אורח החיים המסורתי שנסדק בעקבות רוחות ההשכלה, הומר באידיאולוגיה הלאומית-ציונית, ובכך הלכה והתנתקה מאורח החיים הדתי שכלל קיום תורה ומצוות.
הקיטוב והניכור שנוצרו בין שני המחנות הביאו להתנגשות בלתי נמנעת שהביאה, ממילא, להתבצרות של כל מחנה בתוך עצמו. כך, על אף שעלה צורך אמיתי בשיח ובבירור אודות הטענות של כל צד, המטענים הרגשיים הגדולים שעמדו בתווך מנעו שיח חיוני מסוג זה.
בעין סערה זו, מי שהרגיש כי הוא שייך לשתי הקבוצות – זו הדתית וזו הציונית, חש כי הוא נמצא במבוכה; האם ייאלץ להישאר קרוע בין שייכותו הטבעית למסורת היהודית לבין הרצון ליטול חלק בבניין האומה בארצה עליו התפלל אלפי שנים?
בנקודת זמן זו באו דברי הראי"ה זצ"ל כמים קרים על נפש עייפה. בעומק מבטו הפנימי, הכולל והרחב, ביסודיות ובשיטתיות, הוא יצר דרך המאחדת את שני עולמות. את המסורת היהודית מחד ואת התחדשות התרבות והחיים בארץ ישראל מאידך. עומק מבטו הרוחני הביא לחיבור מעמיק ולא מתפשר אל התורה, המצוות ורוח ישראל סבא אך גם אל יתר תחומי החיים, בעולם המחשבה ועולם המעשה.

***

ההתעניינות במשנתו של הרב מתרחבת, והעיסוק בה מתגבר ומקיף קהלים רחבים. רבים הם המבקשים כיום להתבשם מאורותיו של הכהן הגדול, מורה דורות התחייה. אלא שקיים קושי למבקשים לעיין בדבריו ממספר סיבות:
1. שפה: שפתו של הרב פיוטית-שירית ועם זאת – מדויקת ומכוונת. לכן, לא רבים הם המסוגלים לעיין בכוחות עצמם במרבית מדבריו של הרב ללא שתתלווה לעיון תחושת ערפול וחוסר הבנה.
2. רוחב והיקף: משנתו של הרב רחבה וגדולה ונדרש זמן רב להקיף אותה ולעמוד על עיקריה. לשם כך יש צורך במיקוד והכוונה של מקורות מרכזיים.
3. רלוונטיות: לעתים, על אף מגוון הנושאים בהם עסק הרב, עלולה להיווצר תחושה בקרב הלומד שדברי הרב עוסקים בנושאים שכבר אינם מעסיקים אותנו כיום. שאלות חדשות מנסרות בחלל עולמנו ודברי הרב כבר לא רלוונטיים לשאלות השעה. כדי להתמודד עם טענה זו יש להתמקד במשנת הרב בבירור מושגים החיוניים לבן דורנו ולהבהיר מדוע היסודות שהציב הרב משמעותיים גם בימנו.
מעבר לשלושת הקשיים הללו מתווסף הקושי להבין לעומק את המושגים בהם משתמש הרב, לא מצד השפה בלבד, אלא מצד עומקם בעולם האמונה באופן כללי.
עמותת 'בשביל הנשמה' המפעילה את פרוייקט 'לימוד יומי באמונה' בשיתוף האתר, נענתה לאתגר והוציאה מבוא קצר ובסיסי לכתבי הרב. המבוא כולל פסקאות בנושאים נבחרים, המבוארים בשפה השווה לכל נפש ומהווה שער ראשוני בו ייפגש הלומד עם דברי הרב ויעמוד על נקודת החידוש שבהם.
המוציאים מדגישים שאינם מתיימרים במבוא זה להקיף את משנתו הרחבה של הרב שהיא 'ארוכה מארץ מידה'. מטרתם היא לפתוח שערים, להביא לטעימה משמעותית שתעניק גם כלים ומושגים ובעיקר הבנה בסיסית כיצד לגשת למשנת הרב.
את משימת ליקוט הפסקאות ומיקוד הנושאים המרכזיים ביצע הרב אלישע אבינר שליט"א, ועל כך אנו מודים לו מאד.
הלימוד יחל ביום רביעי, כ"א באייר.

לקבלת הלימוד למייל בחינם לחץ כאן!

בית המדרש

רב חסד

באחת השבתות עלה מתפלל נסער על במת בית הכנסת 'שערי תורה' שבנווה שלום ביפו, הפסיק את קריאת התורה והכריז בקול רם לפני הראי"ה קוק וציבור המתפללים.

עודד מזרחי | אלול תש"ע