196 שיעורים
מפגש שאול והנערות
שמואל א', פרק ט
(הערה: בנוגע לשאלת ההתערבות הא-לוהית, המקרא מתאר לנו בתיאורים שונים את היחס בין מעשי ה' למעשי האדם - לפעמים הנהגת ה' יותר נוכחת ולפעמים פחות) ככלל ניתן לומר שבמקרא, נשים מסמלות את הפנימיות של המציאות. אצלנו בפסוקים רמוז שהנערות יודעות ומבינות ששאול מיועד לגדולה: הן פונות אליו בלשון יחיד - "הנה לפניך", והרי בדרך כלל במקרא הקטן יושב לפני הגדול. כנראה הייתה תכונה בעיר והרבה אנשים ידעו שעומד להתרחש אירוע גדול - "זבח לעם". אולי הנערות הבינו שהאירוע המתוכנן קשור להמלכת המלך המתוכננת (שמואל ודאי ידע שזה העניין שהרי ה' הודיע לו יום קודם), וכשראו את שאול ה"גבוה מכל העם" קישרו בינו ובין האירוע.
הרב שמעון קליין | ד' סיון תשפ"ג
הלך לבקש אתונות ומצא מלוכה - המשך
שמואל א', ט, א-ח
בתחילת השיעור המשכנו לדייק בפסוקים. התמקדנו בעיקר בהבדל בין "רואה", "נביא", ו"איש האלוקים". בהמשך שמנו לב להקבלה מעניינת בין מסע החיפוש אחר האתונות לבין תהליך בקשת המלך שראינו לעיל: שאול מקביל לזקני העם, נערו מקביל לעמי הארץ, והתחנות במסע מקבילות לשלבים שונים בתהליך.
הרב שמעון קליין | י"ט אייר תשפ"ג
הלך לבקש אתונות ומצא מלוכה
שמואל א', ט, א-ח
שמואל א', ט, א-ח
הרב שמעון קליין | י"ב אייר תשפ"ג
מי אתם, שאול ודוד?
שמואל א': ט, א-ב; יז, יב-טו
בשיעור הזה ערכנו השוואה בין פסוקי ההיכרות עם שאול ובין פסוקי ההיכרות עם דוד. דמותו של שאול היא דמות יותר מחוברת לשורשיה, גבורה והתעלות מהווים מרכיב דומיננטי באישיותו. הבחירה בו היא בזכות עצמו, אין טוב ממנו. לעומתו, אצל דוד יותר משנוכח הקשר לשורשים, נוכח הקשר לסביבה, לאחים, למקום הגידול ואפילו לשָאוּל השונה ממנו. הוא יותר מבטא את מידת המלכות, ש"אין לה מעצמה כלום", אלא כמו מנצח שיודע לתת מקום לכל הכוחות ולהנהיג אותם יחד.
הרב שמעון קליין | כ"ט אדר תשפ"ג
מי אתה, שאול?
שמואל א'- ח', כ"ב - ט',ב'
סיכום המהלך הקודם: אמנם ה' מצווה את שמואל להמליך מלך, אך שמואל משלח את העם ומשאיר אותנו בעמימות לגבי המשך פעולתו. לאחר מכן הפסוקים עורכים היכרות עם דמותו של שאול. לכל אורך התנ"ך, אפשר ללמוד הרבה מהאופן שבו המקרא מציג בפנינו את הדמויות. הפסוק פותח בשושלתו של שאול, ששה דורות לאחור; פירוש הדבר שייחוסו של שאול מהווה עבורו חלק משמעותי בזהותו. נקודה נוספת היא היותו של שאול "בחור וטוב" וגבוה, מה שמסמל את היותו ראוי למלוכה.
הרב שמעון קליין | ח' אדר תשפ"ג
זקנים כהוגן שאלו, עמי הארץ קלקלו
שמואל א' פרק ח'
אחרי ששמואל מתנגד לבקשת המלך, העם עונים לשמואל בחוצפה ומבהירים לו שהם דבקים ברצונם למלך. אם נדייק בפסוקים נשים לב לניגוד ברור בין תשובת העם לבין הבקשה הראשונה. חז"ל מסבירים שהמבקשים בהתחלה היו הזקנים ששאלו כהוגן, ואילו כאן המבקשים הם עמי הארץ. אם נדייק בפסוקים אכן נוכל לראות שהזקנים נעתרים להתנגדות שמואל והולכים, ומי שנשאר הם עמי הארץ. אמנם בקשת עמי הארץ קרובה יותר למתואר בתורה אבל היא נאמרה בחוצפה כלפי שמואל וזה מהווה מעין זלזול בקונספציה הקודמת.
הרב שמעון קליין | ח' אדר תשפ"ג
משפט המלך
שמואל א' פרק ח' פסוקים ט' - י"ט
שמואל מנסה להניא את העם מלבחור מלך. הפסוקים של משפט המלך אמנם נועדו להפחיד את העם, אבל אפשר ללמוד מהם גם את הגדרת תפקיד המלוכה.
הרב שמעון קליין | א' אדר תשפ"ג
פרשת המלך - בין חזון למעשה
שמואל א' פרק ח', דברים פרק י"ז
יש הבדלים מהותיים בין תיאור בקשת המלך בתורה לבין בקשת המלך בספר שמואל. ההסבר לכך הוא שבעוד שבתורה מתואר תהליך היסטורי של התבגרות העם ושינוי תפיסת מושג המנהיגות, משליח של ה' לשליח של העם, ואז בקשת המלך רצויה והופכת למצווה (כפי שראינו בשיעור הקודם) - אצלנו בקשת המלך נובעת מאילוץ, בלי שהושלם תהליך ההתבגרות. אפשר לדייק זאת מהשינויים שבין הפרשיות.
הרב שמעון קליין | י"ז שבט תשפ"ג
בקשת המלך
שמואל א' תחילת פרק ח'
נקיון כפיו של שמואל בניגוד לבניו; זקני ישראל מפתיעים את שמואל ומבקשים ממנו לשים להם מלך; בפרשת המלך בפרשת שופטים נראה שמינוי המלך הוא שלב רביעי בתהליך כניסת האומה לארץ וההתבססות בה.
הרב שמעון קליין | ג' שבט תשפ"ג
ייחודיות שפיטתו של שמואל את ישראל
שמואל א' סוף פרק ז' - תחילת פרק ח'
פרק ז' מסתיים בתיאור הדרך המיוחדת בה שפט שמואל את ישראל: במישור הזמן - "וישפוט שמואל את ישראל כל ימי חייו". לעומת שאר מנהיגי וגדולי האומה, אצל שמואל לא מוזכר גילו וכמה זמן שפט. הזמן מבטא גבולות ותהליכיות. בכך שהמקרא לא מגביל את שפיטת שמואל בזמן הוא מספר לנו ששמואל לא נכנס לגבולות, הוא אור גדול עם מעט כלים. במישור המקום - "והלך מידי שנה בשנה וסבב...ושפט את ישראל כל המקומות הללו...ותשובתו הרמתה כי שם ביתו..." - המקרא מקדים את הליכתו של שמואל לשפוט את ישראל לפני הזכרתו את ביתו. דבר זה מבטא כי עיקר עניינו של שמואל הוא הכלל, העם, ורק במעגל השני יש את ביתו שממנו הוא מקבל את הכח. פרק ח' מתחיל עם מינויים של שני בני שמואל, כאשר פסוק א' מספר את הרקע הכללי למינוי ופסוק ב' מוריד את הרקע הכללי לפרטים יותר קונקרטיים.
הרב שמעון קליין | כ"ה טבת תשפ"ג
מלחמת ישראל בפלישתים באבן העזר גרסה א' וגרסה ב'
פרק ז' פסוקים י"ג-י"ד
אנו ממשיכים עם שמואל ועם סיפור המלחמה של ישראל בו אפשר לראות התקדמות בין המלחמה הראשונה של עם ישראל עם הפלישתים בפרק ד' למקום שהם נמצאים בו עכשיו מפרק ז' והלאה בין היוהרה של עם ישראל בפרק ד' לענווה שלהם בפרק ז'
הרב שמעון קליין | י"ח טבת תשפ"ג
תשובת ישראל והמלחמה בפלשתים
פרק ז'
עם ישראל עושה תשובה ומסיר את הע"ז. שמואל אוסף את העם, כנראה בידיעה שתיגרם מלחמה. ישראל מבקשים ממנו להתפלל עליהם, כחלק מהתפיסה שהקודש שייך לרבנים והכהנים. סרני פלישתים מעודדים את הפלישתים לצאת למלחמה. שמואל מעלה טלה יונק חלב כעולה לעורר רחמי שמים, והקב"ה עוזר לניצחון במלחמה, בתחילה באופן מפורש ואז בדרך הטבע. הם הגיעו רק עד הגבול, זה עדיין מלחמת הגנה ולא מלכות מסודרת שיוצא לתקוף.
הרב שמעון קליין | י"א טבת תשפ"ג
שמואל והעם
פרק ז'
שמואל מדבר אל העם אחרי שלא שמענו ממנו זמן רב, ומורה להם לעבוד את ה' לבדו. רואים פה, כמו במקומות רבים בתנ"ך, עוד תקופה שעמ"י עובד בה ע"ז. העם מקיים, ואז שמואל מצווה לקבץ את העם ואומר שיתפלל בעדם. נראה, ששמואל צופה, או אפילו מתכנן, את המלחמה הקרבה, ולכן קורא לקיבוץ העם ומתכנן להתפלל בעדם.
הרב שמעון קליין | ד' טבת תשפ"ג
שיבת הארון אל ישראל ושיבת ישראל אל ה'
פרק ו' י"ח-כ"א
אחר המכה הקשה שספגו אנשי בית שמש, הם פונים לאנשי קריית יערים, כדי לשים את הארון אצלם. קריית יערים מתואר בתור מקום יותר גבוה, אך אין הכוונה לגובה ממשי, אלא למדרגה רוחנית. אנשי קריית יערים מביאים את הארון לבית אבינדב, שנמצא בגבול בין נחלת בנימין לנחלת יהודה. הארון נשאר שם ימים רבים, ואסף סביבו את כל העם - כשכל הפרשנים מצביעים על תהליך פנימי שאירע בעם בעקבות חזרת הארון, בייחוד שהוא נמצא בנקודת השפעה מאחדת בין נחלות. אמנם התהליך שאירע בישראל הוא משמעותי ביותר, אך הוא מוזכר בפסוקים במילים מועטות. כעת מוזכר שנית שמואל, אחר שלא הוזכר בכל הפסוקים האחרונים. כנראה שהוא לא שימש בתור מנהיג בתקופה זו. וגם בעת מנהיגותו, היא אינה במסגרת תפקיד שלטוני רשמי שהוא ממלא, אלא הגיעה בעקבות עבודתו בקרב העם. כעת שמואל פונה אל העם להסיר את העבודה הזרה מקרבם.
הרב שמעון קליין | כ' כסלו תשפ"ג
המכה שהוכו אנשי בית שמש, והתהליך שאירע בעם ישראל
פרק ו' י"ח-כ"א
פי פשוטו של מקרא, אפשר לקראת סוף הפרק מתואר שה' מכה באנשי בית שמש מכה גדולה, מפני שראו את ארון ה'. כמות הנפגעים אינה ברורה מהפסוקים: "ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש". הפרשנים הולכים לכיוונים שונים בבירור הפסוקים - למשל, הארבנאל מבאר שה' הכה ראשית באנשי בית שמש, ולאחר מכן בשאר העם - ואלו שני המניינים המופיעים בפסוק. אך פירושים אלה נתקלים בקשיים במבנה ונוסח הפסוק. לבאר שהפסוק מונה את כל מי שמת בעקבות חטא שקשור לארון: ראשית את המתים מהמכה בגלל שראו את ארון ה', ולאחר מכן את המתים במלחמות שאירעו בפרקים הקודמים, במלחמות ישראל מול הפלישתים. הפסוק כולל יחדיו את כל המתים, אפילו שכל פעם הם הגיעו מתפיסה רוחנית אחרת ומיחס אחר לארון ה', וזה מדגיש את הפער וההתקדמות של עמ"י במאורעות האחרונים. המדרש והגמרא בסוטה מתייחסים גם כן לפסוקים אלו , והם מגלים רבדים חשובים באנשי בית שמש.
הרב שמעון קליין | י"ג כסלו תשפ"ג
תהליך הקליטה של הארון בגבול ישראל
פרק ו פס' י"ג - ט"ז
לאורך התנ"ך מתוארות תחנות רבות בהן עבר הארון, והפרק שלנו מתאר את אחת החשובות שבהן. אנו רואים כעת את חזרת הארון לישראל, וניתן לנתח את התנהגות העם בכל אזור. ראשית אנו רואים את אנשי בית שמש ששמחים לראות את הארון, אך אין להם שייכות אליו, והם לא מקבלים אותו בטקס מיוחד. לאחר מכן הארון מגיע אל שדה יהושע בית השמשי, שם לא מתוארת אפילו שמחה, אלא רק עולה שהם העלו לה', כשאת האש הם הבעירו מעצי העגלה. במפגש זה, לא מתוארים האנשים שפועלים, וגם לא הארון, שמוזכר רק כחלק מ"העגלה". יש בדבר חוסר נוכחות ניכר. בהמשך הסיפור יש השלמה של הסיפור לעיל, מתואר שהלווים הורידו את הארון מהעגלה - הורדה שמסמלת את סיום התקופה של הארון עם הפלישתים, כשהיה נייד ונידח, וחזרה שלו אל עם ישראל. מתוארת גם ששמו אנשי בית שמש את הארון על האבן הגדולה, ושהקריבו עולות וזבחו זבחים. רואים שהם הבינו את מעלתו של הארון.
הרב שמעון קליין | ו' כסלו תשפ"ג
חזרת ארון ה' משדה פלישתים לישראל
פרק ו' פס' י"א-י"ג
הפלישתים הגיעו להחלטה להשיב את ארון ה' לישראל. בהתבוננות בפסוקים, ניכר שינוי בסולם הערכים של הפלישתים בעקבות המפגש עם הארון. הארון נשלח בעגלה ונישא ע"י פרות באופן שנוגד את הטבע הפשוט, וכאשר הגיע למקומו באופן מדויק, הדבר הוכיח את גבורת ה'. המדרש מתאר זאת כאילו הפרות שרות שירה לה', והאמוראים נחלקים מהי אותה השירה, ומכל שיטה מתגלה עוד פן של נס נשיאת הארון. הראיה של אנשי בית שמש את הארון, טומנים בחובם את הסיבה להכאה שלהם בהמשך הפרק.
הרב שמעון קליין | כ"ב חשון תשפ"ג
דברי הכוהנים על הצורך בהחזרת ארון ה'
פרק ו פס' ד
לאחר האסונות הפלאיים הנרחבים שחוו הפלישתים בכל מקום אליו הגיע הארון, העם הפלישתי דורש מהקוסמים ומכוהני הדת הפלישתים להחזיר את הארון לישראל, יחד עם אשם לכפרה. אנשי הדת משיבים מה האשם שיש יחד עם הארון, ובמסר עקיף לסרני פלישתים, הם מוכיחים על המדיניות שבה המשיכו הפלישתים להתנגד לאלוהי ישראל, למרות ההשלכות הכבדות שנגרמות מכך. הכוהנים מורים להשיב את הארון בצורה שתברר באופן וודאי, האם אלוהי ישראל באמת עומד מאחורי כל האסונות.
הרב שמעון קליין | ט"ו חשוון תשפ"ג
סיום תהליך ההתכללות של הפלישתים
פרק ה פס' יא-יב ופרק ו פס' א-ג
העקרונים מבינים את חשיבות הארון, עוברים לתפיסה יותר כללית ופועלים בניסיון להחזיר את הארון לישראל. מתחיל דיאלוג בין העקרונים לסרנים ולאנשי הדת.
הרב שמעון קליין | ח' חשוון תשפ"ג
