ראש השנה הוא יום בו אנו מתעלים למדרגה בה ד' חשב בתחילה לברוא את העולם - מידת הדין. דווקא מתוך הקשר העמוק והקרבה לד', קרבת 'גאון יעקב', שמחמתו ד' מזכיר את זכויותינו - אנו מגיעים גם למדרגה הגבוהה של מידת הדין, בה הטוב והרע ברורים ולא נעלמים.
הסבר מחלוקת הגמרא בין רבא לר' זירא האם התוקע לשיר יצא ידי חובתו או לא.
שור המחולקת הוא האם מצוות שופר היא לתקוע בשופר או לשמוע את קול השופר.
רבא סובר שהמצווה היא לתקוע, ור' זירא סובר שהמצווה היא לשמוע.
שיתוף הרחמים בדין הוא בצירוף מחשבה טובה למעשה.
האדם מרכז בריאה, וביום הבריאה הכל נאספים אליו ומתקן הכל על ידי התורה.
העולם נברא בעשרה מאמרות, ולעתיד לבוא יגיע לאחדות שבמאמר אחד.
בראש השנה יש חיוב מיוחד על הציבור לשמוע את התקיעות על סדר הברכות – מלכויות זכרונות ושופרות. תקיעת השופר היא למעשה סוג של תפילה המיוחד לעם ישראל. התקיעות והברכות יחד הופכות את המעמד ל"תפילת-ציבור". הברכות מקבלות גדר של "זכרון תרועה" והתקיעות הם "יום תרועה".