בסוגיה במסכת נדרים מובאת מחלוקת בין ר' יוחנן לרבא - האם הפקר פועל כ"הקנאה" או כ"הסתלקות". רבא העמיד שתי ברייתות באוקימתות - שנפסקו ע"י הרא"ש ונתה"מ. אך הרמב"ם השמיט אותן מפני שפסק כר' יוחנן.
רבי יוסי התבונן בצנור העכול שבגופו וממנו למד שהוא אדם ולא מלאך וצריך להתפרנס מיגיע כפיו. לשיטת רבי יוסי המפעל או השדה של האדם שם הם מתפרנסים נקראים "בית הכסא". "חנן הנחבא" שהיה נחבא ב"בית הכסא" נקרא כך מפני שלא רצה להתמנות לחכם והעדיף להתפרנס מיגיע כפיו.
ר' עקיבא לקה במכות על ידי חכמים או שלוחיהם, זהו רמז שכאשר ר' עקיבא היה נדרש לעמול במלאכות ולא בתורה הוא היה חש כאילו מכים אותו. ר' עקיבא עולה לראש הדקל ובכך הוא מצליח לברוח מהמכות, הדקל מרמז את הפרנסה מעמל התורה.
במסכת נדרים מסופר על תנאים ואמוראים שאכלו דייסה באצבעותיהם ואמרו שככל שהדייסה נאכלת באמצעות יותר אצבעות - כך היא טעימה יותר!! זהו משל המרמז שככל שאדם מרבה להתפרנס בעשר אצבעותיו כך אשריו וטוב לו.