*הסבר המהר"ל לבעיה הכרונולוגית בסידור דברי רבי בתחילת פרק ב'. *הצורך בכך שמעשיו של האדם ודרכיו יהיו "תפארת לו מן האדם" *ביאור דברי המשנה "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה.."
* מעלתו של אותה המלאכה והסבר דברי שמעיה "אהוב את המלאכה" * ביאור מדוע גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמיים. * י"ג עקרי האמונה אצל ירא שמיים ואצל הנהנה מיגיע כפיו.
* הסכנות שקיימות בשלטון ובשררה כהסבר לדברי המשנה "שנא את הרבנות" * יחד עם זאת, ישנם גם צדדים חיוביים בשררה. * כלל ופרט בהנהגה רבנית. * הצורך בשמירה על העצמיות והעצמאות לאנשי השלטון
איך אדם יכול לשמור על חייו הרוחניים גם בתוך העולם הזה, החומרי?
משנה ב' עוסקת בדרכי קניית המעלה והדבקות בה' על ידי קישור וחיבור לחכמה ולחכמים.
ואילו משנה ה' עוסקת באיך להתייחס לחומר כך שהוא לא יגרור את האדם לעיסוק יתר ל חשבון חיי הרוח.
העבודה היא כנגד היסוד של הבן - יסוד האש, ששואף תמיד אל הקדוש ברוך הוא
הגמילות חסידם זה כנגד המים שמשפיעים חסד.
התורה היא כנגד יסוד הרוח - שמחברת את שני הרבדים ועומדת כבסיס שניהם.
הסבר שני של המהר"ל למשנה "על שלושה דברים.."
שלושת היסודות של העולם מקבילים לחטאים של יהרג ואל יעבור.
התאמת היסודות האלו לגילוי החיות האלוקית ובהתאם לאבות.
שלושה יסודות לעולם - תורה, עבודה וגמילות חסדים.
התורה זה הטוב מצד התורה.
העבודה זה היסוד של לעשות טוב לשם שמים
גמילות חסדים זה היסוד של לעשות טוב לבריות
* המהר"ל עומד על הדגש ששמעון הצדיק הוא משיירי כנסת הגדולה.
* "על שלושה דברים וכו'" - המהר"ל מסביר שהעולם נברא בטוב, ובמשנתנו מלמד שמעון הציד כיצד האדם מתאים את עצמו להיות טוב.
מדוע ראו אנשי כנסת הגדולה לתקן דווקא את 'הוו מתונים בדין...'?
אנשי כנסת הגדולה תיקנו שלושה דברים: א. הוו מתונים בדין. ב. העמידו תלמידים הרבה. ג. עשו סייג לתורה. הם תיקנו את שלושת הדברים הללו מפני שראו שיש שלושה רבדים שצריך לתקן בהם.
המהר"ל מסביר בכמה אופנים כנגד מה תיקנו את תקנותיהם.