רבי יהודה הנשיא התארח בעכו וביקש סעודות ירק אולם מארחו הכין סעודות בשר. רבי אמר שמארחו למד לארח בנדיבות משמואל הנביא. המארח אמר שהוא החמיר להמשיך ולאסור את הירק בערי הספר, ורבי אמר שהחומרה הנכונה שנלמדת משמואל הנביא היא להקל על יושבי ערי הספר.
ר' יהושע בן לוי רצה לקנות ירקות מגינה של גוי, אולם אליהו הנביא אסר עליו וגילה לו, שאם הוא רוצה להחמיר ולא לקנות ירקות מיהודים הוא צריך להשתוות לשיטת ה"חברים"; שהיו מחמירים ובשנת השמיטה היו אוכלים ירקות-בר שלא גודלו בידי אדם.
רבי חזקיה ראה אדם שפרק ירקות בשוק של קיסריה והפך את פניו ממנו, ושבחו את אמו שהיא ילדה "בן". המעשה מרמז לביאור הסתירות שנמצאות בספר שמואל ביחס לבנה של מיכל אשת דויד וביחס לבנו של אבשלום.
בירושלמי מסופר שבלוד נכנסו 24 קרונות לעבר את השנה ומתו, ואילו ב'בַּעֲלָה' קדשו את השנה; הירושלמי מרמז שבבית שמש היו קוצרים גם בשנת השמיטה מפני שהם סמכו על היתר המכירה, ואילו ב'קִרְיַת יְעָרִים' קדשו את השמיטה; ולכן כאשר הארון הכה באנשי בית שמש הם העבירו אותו לקִרְיַת יְעָרִים.
בירושלמי מסופר ש"עשרים וארבע קרונות עברו את השנה בלוד" ומסופר שר' יהושע בן לוי, רבה של העיר לוד, רצה להחמיר ולקנות ירקות מגוי בשמיטה, ואז אליהו הנביא אסר זאת. אלו הם מעשיים סמליים, שדנים בהיתר למכור שדה לגוי בשמיטה כדי להמשיך ולעבוד בה.