המאמר מראה כיצד מצות קידוש ה' בגלות היתה חייבת להתקיים תוך כדי יאוש מתקון העולם הזה. בדרך כלל מציאות של מסירות נפש בגלות היתה מלווה בהרבה חילול ה'. אולם ודאי שקידוש ה' שיצא לאחר זמן ממעשים אלו, היה גדול לאין ערוך מחילול ה'. בעת הגאולה מצות קידוש ה' תֵעשה בלא חילול ה'. עיקר מצות קידוש ה' תתקיים על ידנו תוך כדי חיים עילאיים בעולם הזה, ללא צורך למות על קידוש ה'.