בית המדרש

x
x
סינון על פי מדיה
סינון על פי אורך שיעור
9 שיעורים
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    רבי יהודה הנשיא והירק מחוץ לארץ

    הירושלמי קושר בין היתרו של רבי יהודה הנשיא לאכול ירק בערי הספר לבין היתרו לייבא ירק לכל ארץ ישראל, מפני שהסיבה שגרמה להיתרים הללו היא הצורך בחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כנגד הגויים המקומיים. בתוספתא מבואר שבעקבות ההבנה הזו הותר לייבא מחו"ל גם תבואה וקטנית.

    הרב מרדכי הוכמן | כט' אייר תשס"ח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    רבי יהודה הנשיא והירק בערי הספר

    רבי יהודה הנשיא התארח בעכו וביקש סעודות ירק אולם מארחו הכין סעודות בשר. רבי אמר שמארחו למד לארח בנדיבות משמואל הנביא. המארח אמר שהוא החמיר להמשיך ולאסור את הירק בערי הספר, ורבי אמר שהחומרה הנכונה שנלמדת משמואל הנביא היא להקל על יושבי ערי הספר.

    הרב מרדכי הוכמן | ט' אדר תשס"ח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    החברים והיתר המכירה

    ר' יהושע בן לוי רצה לקנות ירקות מגינה של גוי, אולם אליהו הנביא אסר עליו וגילה לו, שאם הוא רוצה להחמיר ולא לקנות ירקות מיהודים הוא צריך להשתוות לשיטת ה"חברים"; שהיו מחמירים ובשנת השמיטה היו אוכלים ירקות-בר שלא גודלו בידי אדם.

    הרב מרדכי הוכמן | א' אייר תשס"ח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    בנה של מיכל והיתר המכירה

    רבי חזקיה ראה אדם שפרק ירקות בשוק של קיסריה והפך את פניו ממנו, ושבחו את אמו שהיא ילדה "בן". המעשה מרמז לביאור הסתירות שנמצאות בספר שמואל ביחס לבנה של מיכל אשת דויד וביחס לבנו של אבשלום.

    הרב מרדכי הוכמן | יא' ניסן תשס"ח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    מכת הארון – והיתר המכירה

    בירושלמי מסופר שבלוד נכנסו 24 קרונות לעבר את השנה ומתו, ואילו ב'בַּעֲלָה' קדשו את השנה; הירושלמי מרמז שבבית שמש היו קוצרים גם בשנת השמיטה מפני שהם סמכו על היתר המכירה, ואילו ב'קִרְיַת יְעָרִים' קדשו את השמיטה; ולכן כאשר הארון הכה באנשי בית שמש הם העבירו אותו לקִרְיַת יְעָרִים.

    הרב מרדכי הוכמן | ג' ניסן תשסח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    הקרונות שעיברו את השנה בלוד

    בירושלמי מסופר ש"עשרים וארבע קרונות עברו את השנה בלוד" ומסופר שר' יהושע בן לוי, רבה של העיר לוד, רצה להחמיר ולקנות ירקות מגוי בשמיטה, ואז אליהו הנביא אסר זאת. אלו הם מעשיים סמליים, שדנים בהיתר למכור שדה לגוי בשמיטה כדי להמשיך ולעבוד בה.

    הרב מרדכי הוכמן | טז' אדר ב' תשס"ח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    רועי הבקר והיתר המכירה

    שלושה חכמים הלכו לעבר את השנה באסיא בדרכם ראו אנשים שעושים מלאכות בשמיטה. שני חכמים מצאו היתר לעשיית המלאכות האלו בשמיטה, והם אלו שנכנסו לעבור השנה. ואילו החכם השלישי שלא מצא צד היתר לא נכנס לעיבור השנה. "עבור השנה באסיא" הוא סמל למציאת היתר לעשיית מלאכות בשמיטה.

    הרב מרדכי הוכמן | אדר א' תשס"ח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    רועי הבקר שעיברו את השנה

    שלושה רועי בקר החליטו שחודש אדר לא הגיע וצריך לעבר את השנה; מכיוון ששתי הזריעות לא הנצו, ומכיוון שהשור לא פושט את עורו בצל התאנה, ומכיוון שהרוח שיוצאת מהפה לא מפשירה את רוח הקדים. סימנים אלו אינם מקובלים להלכה. וזו אגדה סמלית שדנה בשילוב שבין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.

    הרב מרדכי הוכמן | אדר א' תשס"ח
    undefined
    המתח שבין רועי הבקר והצאן

    המתמטיקה של רועי הבקר והצאן

    חכם מישראל איחל לר' עקיבא שיהיה "רועה בקר", והדבר תמוה שהרי התואר הזה הוא בזוי. האגדה משקפת את המתח שקיים בספר שמואל בין "רועי הבקר" - שהם נושאי האידיאולוגיה של שאול שדוגלים בגאולה גשמית, לבין "רועי הצאן" - שהם נושאי האידיאולוגיה של שמואל ודויד שדוגלים בגאולה רוחנית.

    הרב מרדכי הוכמן | שבט תשס"ח
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il