שו"ת סוף זמן חורף תשפ"ד

התקדמות בלתי פוסקת

פרק ט"ו פסקה ג'- ה'

פרק ט"ו פסקה ג'- ה'

הבסיס של כוח הרצון

עין אי"ה שבת א' פרק ב' פסקה ד'

יש באדם כוחות בלתי נשלטים, והם נועדו לאפשר לשכל לפעול בדברים עליהם הוא שולט, כמו באדם, כך גם באומה ישנם דברים שפלים שכביכול מעל קרקע לדברים הגדולים.

לא עוזבים את ארץ ישראל!

מאמר "הכל מעלין לארץ ישראל" ומאמר "אל עמידת רגלינו בירושלים"

ארץ ישראל היא כל כך קדושה שאין שום הצדקה לעזוב אותה ומי שמפתח חוש רוחני נכון יכול אף להריח את הריח המזוהם בחוץ לארץ. במעמד הר סיני נהיינו בני חורין אמתיים כאשר קיבלנו את ההדרכה לחיים הכי טובים שיכולים להיות והעמידה הזאת לרגלי הר סיני מובילה אותנו ל"עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים".

עם ישראל וה'זיו האלוקי'

אורות ישראל , פרק ה' פסקה ה'

עם ישראל מיוחד לעומת שאר האומות, שקיומו מבוסס על הצימאון לאל חי. עניינה של הגלות ועניינה של הכפירה. תפקיד הכפירה בעם ישראל לעומת תפקידה אצל אומות העולם.

סיום המאמר: קרבת ה' המופיעה בתמצית של עמ"י

מאמרי הראי"ה עמ' 38-39

שיעור סיום המאמר: הכלליות של התשוקה לקרבת אלוקים - בעולם, בעם ישראל ובתמצית של עם ישראל - בדמות דוד המלך.

קרבת אלוקים בישראל, ובמיוחדים שבישראל

מאמרי הראי"ה עמ' 37-38

קרבת אלוקים נמצאת יותר באומה הישראלית, לעומת כללות האנושיות. גם בתוך האומה - ישנה אישיות מיוחדת, כללית, שכל עניינה - שהיא 'תמצית' של לכל האומה. אישיות זו מבטאת את השאיפה הזו לקרבת אלוקים של כל האומה. זוהי אישיות של 'מלכות', ודוד מלך ישראל היה כזה.

איפה ארץ ישראל שלנו?!

מאמר "הכל מעלין לארץ ישראל"

גדולה ועצומה היא הישיבה בארץ ישראל במיוחד בזמנינו שאין שום מניעה לעלות לארץ ואחרי הצהרת בלפור שבטלה את השבועה שלא יעלו בחומה ואנחנו צריכים לשים לב לדבר ה' שקורא אלינו מתוך המציאות ולשוב אל הארץ שלנו.

תורה ומדע

פרק ט"ו פסקה ב'- ג'

פרק ט"ו פסקה ב'- ג'

מקורבן העומר לשני הלחם - מפסח לשבועות

קבוץ א תתכ"ח, אורות התחיה ל"ב

הרב דיבר על המעבר בין פסח לשבועות, בין קורבן העומר שהוא מאכל בהמה לשתי הלחם שזה מאכל אדם, בין הנפש הבהמית ששלטה באדם האלילי לנפש הרוחנית שהתגלתה עם עם ישראל והולכת ומופיעה, הולכת ומתפשטת ובארץ ישראל היא מופיעה גם בטוב הנפש הבהמית.

כח השפעת הרצון בעולם

"אורות הקודש" ח"ג פסקה לד

אין גבול לרצון, והנו יכול להתפשט לכל מקום. יחודיות האדם ע"ג שאר הנבראים הנה ביכולת כח בחירתו החופשית. רצון האדם הנו נובע ונמשך מן הרצון האלוקי. גם אדם אשר הנו עבד ועובד את אחרים, האחרים אינם יכולים לשלוט על רצונו של האדם. רצון האדם הנו פועל במציאות, אפילו אם לא הוציאו מן הכח אל הפועל. דיבור האדם פועל במציאות בין לטוב ובין למוטב. כל דיבור/תפילה של האדם הנה הופעה של רצון האדם. בסופו של דבר כל העולם יאזין לעמ"י אשר מופיעים את קול ואת רצון ד' בעולם !

יהודי ארץ ישראל

מאמר "הכל מעלין לארץ ישראל"

הגמרא מביאה שלעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים ומכאן לומדים את מעלתה הגדולה של ארץ ישראל שהיא גוברת אפילו על חשש ברוחניות ורואים זאת במציאות שהרי אין יהודי בארץ ישראל שאין לו קשר כלשהו אל התורה אפילו האדם הרחוק ביותר.

בכל נפשכם

שער ב פרקים טו - טז

המתפלל צריך לדבק נפשו בתפילה לפי מדרגתו. במדרגה הגבוהה, יכול המתפלל לשפוך את נפשו כולה, לכל חלקיה ומדרגותיה, באופן המתאים לחלקים השונים שיש בכל תיבה בתפילה.

איך מוצאים אושר בחיים?

עין אי"ה שבת א' פרק ב' פסקה א'-ב'

העושר אינו מקנה אושר, אושר נובע מאמונה. ממשמעות בחיי, יש באד צלם אלוקים שדורש ממנו למצות את כוחותיו, וכל עוד האדם לא ממצה את יכולותיו, הוא חי בתחושה שהכל הבל. גם לעושר יש תכלית.

קרבת אלוקים באדם וצורת הופעת

מאמרי הראי"ה עמ' 36-37

בשיעור ממשיכים את מאמר קרבת אלוקים השיעור עוסק ביכולת של האדם בקרבת אלוקים מה מיוחד בקרבת האלוקים ביחס לאדם לעומת בהמה, בנוסף הרב קוק מסביר בהמשך את התנועתיות שבטבע כמקור והוכחה לקרבת אלוקים ומדברים אלו להבין את חופש והבחירה החופשית כמעלה נוספת של קרבת אלוקים במציאות

אותיות התפילה

שער ב, יג-יד

שער ב, יג-יד

קדושה נגד הטבע ובניגוד לטבע

פרק כ"ח

קדושה זה דבר שלא רואים אותו, אבל אפשר להאמין שהוא קיים בא"י ופה הטבע יהיה מחובר לקדושה.

בין הגוף והחכמה - מוסר פנימי

עין אי"ה שבת א' פרק ב' פסקה ג'

יתכן יחס של זרות בין הגוף והחכמה, שכן הגף עשוי מתאוות גשמיות והחכמה מדברים מופשטים. לכן צריך שתהא השלהבת עולה מאליה, צריך מוסר פנימי שגורם לגוף לעשות את המעשה הנכון גם ללא הסברים.

היחס לאלוקות - בנצרות, באיסלאם, בכפירה, ובישראל

אורות ישראל , פרק ה' פסקה ד'

מהו ההבדל המהותי בין אמונתם של ישראל לשאר האמונות? כיצד מתייחסת הנצרות לאלוקות ולעומתה האסלאם? אנו לומדים מאלוקים כיצד אנחנו צריכים להתנהג ומהו הטוב והישר.

ארבע רוחות מזווית נוספת

אורות התחייה כח, ל. אורות הקודש ב, כ"ג

הרחבנו וחזרנו על ארבעת הרוחות שמנשבות בהוויה הישראלית, רוח אלוקים, רוח האמונה, רוח המוסר ורוח הלאומיות העמקנו במלחמה הזמנית המתרחשת בין הקודש לטבע על אף שהם זקוקים זה לזה ומשלימים זה את זה.