בית המדרש

x
  • אודיו
סינון על פי אורך שיעור
156 שיעורים
    undefined
    46 דק'
    מאמר ד'

    חתימה בשלום התכליתי

    מאמר ד', פרק נ"א - שיעור מס' 54

    המחבר באר שהשלום התכליתי, שהוא הטוב המוחלט והגמור, הוא הגמול הנצחי לעוה"ב, והאיזון השלם והשלום בעוה"ז הוא ההכנה אליו, ושעל השני מיני השלום הללו נתברכנו בברכת כוהנים. ובזה הוא חתם את סיפרו בשלום. בשולי דבריו סיימנו בסיכום המאמר הרביעי ובהבנת מבנהו, ובסקירה על עיקר עניינו ומבנהו של כלל הספר ועל חידושו וייחודו של המחבר בו.

    הרב בן ציון אוריאל | ז' תשרי תשע"ז
    undefined
    47 דק'
    מאמר ד'

    ביאור התרעומות בתהילים על הגלות

    מאמר ד', פרק נ' - שיעור מס' 53

    המחבר באר את שלושת טעמי התרעומת שהתרעמו בכתובים על קושי הגלות, ולימד שלא היה זה מתוך טענה שהגלות אינה כדין אלא רק מציפייה לחסד ה', לקיום הבטחתו ולמען כבוד שמו. המחבר הראה את הדברים בכמה מזמורים, ובאר בפירוט והרחבה את כל מזמור פט בהקשר זה.

    הרב בן ציון אוריאל | ו' תשרי תשע"ז
    undefined
    39 דק'
    מאמר ד'

    "ואני תמיד איחל, והוספתי על כל תהילתך"

    מאמר ד', פרק מ"ח-מ"ט - שיעור מס' 52

    בפמ"ח חילק המחבר בין התקווה לישועה הפרטית לבין תקוות הישועה הלאומית הכללית ולימד על נחיצותן של שתיהן, ועל ודאות הגעתן (בתקווה הפרטית – בהתאם לרמת התקווה, ובתקווה הכללית בזמן המיועד שיבוא ולא יאחר). ובפמ"ט לימד על מעלתה העליונה של התקווה והציפייה לישועת ה', ושמחמת ודאות הגעתה – לא זו בלבד שהיא אינה מחלישה את האדם, אלא להיפך – היא מחזקת ומעצימה אותו ומרוממת אותו לשיא של אמונה שלמעלה מכל זבח ותהילה.

    הרב בן ציון אוריאל | ה' תשרי תשע"ז
    undefined
    24 דק'
    מאמר ד'

    הציפייה לישועת ה' למען שמו, חסדו ואמיתו

    מאמר ד', פרק מ"ז - שיעור מס' 51

    המחבר באר מהם שלושת הסיבות שבעבורם אנו מקווים לישועת ה' ומה עניינה הייחודי של כל אחת מהם. והם תקוות החסד (היינו שה' יושיע בחסדו הגדול בלבד בלא כל טענה מצידנו), תקוות הכבוד (היינו שה' יושיע למען כבודו ולא למענינו) ותקוות ההבטחה (היינו שה' יושיענו מצד קיום בריתו והבטחתו לנו את הישועה).

    הרב בן ציון אוריאל | ד' תשרי תשע"ז
    undefined
    27 דק'
    מאמר ד'

    "כל זאת באתנו ולא שכחנוך"

    מאמר ד', פרק מ"ו - שיעור מס' 50

    באר את שבחם של ישראל הבוטחים בה' הן בעת ההצלחה והן בעת שיא הצרות בגלותם (ושבחם הגדול בפרט בבטחונם על אף הבושה שיש להם מחרופי הגויים מכך שהם בוטחים בעוד אינם נגאלים), ובאר את מזמור מד העוסק בעניין זה.

    הרב בן ציון אוריאל | כ"ח אלול תשע"ז
    undefined
    28 דק'
    מאמר ד'

    מהות ה"ברית" וברית ה' עימנו לגואלנו

    מאמר ד', פרק מ"ה - שיעור מס' 49

    המחבר לימד מהו מהות הברית ודרך עשייתו ואת הטעם לכל זה (שהוא אות על עוצם האהבה וההתאחדות בין כורתי הברית כאילו הם גוף אחד, ולכן היו עוברים בין בתרי בעל חיים לאות שהקישור בין כורתי הברית יהיה כמו קישורם של הבתרים שרק המוות יפריד בינותם), וביאר לפי זה את הברית שכרת ה' עם אברהם וכל זרעו לעולם בברית בין הבתרים ובברית המילה, ושהיא אות ברור עבורנו לגאולתנו הודאית שתבוא במהרה בימינו.

    הרב בן ציון אוריאל | כ"ו אלול תשע"ז
    undefined
    33 דק'
    מאמר ד'

    עומק הודאות הקיום דברי הנביאים וביאת הגואל

    מאמר ד', פרק מ"ג- מ"ד - שיעור מס' 48

    בפרק מג המחבר דן במדרגות הודאות של הידיעות השונות הבאות מן המקורות השונים בין בהכרת דברים שכבר מצויים בפועל ובין באפשרות דברים עתידיים וצפייתם מראש. והוא מראה את היתרון העצום שיש למידע המגיע בנבואה מפי ה' על פני כל מקורות המידע האחרים (ידיעות הדבר בסיבותיו הטבעיות וידיעותיהם השונות של הקוסמים והחוזים בכוכבים). ובפרק מד מלמד המחבר מדוע אין כל חשש של טעות או כזב בנבואותיהם של הנביאים על גאולת ישראל (הן מצד ה', הן מצד הנביא והן מצד המסורת), ומבאר בהקשר זה את דברי ישעיה "ובא לציון גאול...".

    הרב בן ציון אוריאל | כ"ד אלול תשע"ז
    undefined
    45 דק'
    מאמר ד'

    ביאת המשיח בתורה ובנבואה

    מאמר ד', פרק מ"ב - שיעור מס' 47

    המחבר ביאר על החיוב להאמין בביאת המשיח, והוסיף לבאר שאף שניתן לפרש חלק מדברי הנביאים שכבר נתקיימו בעבר – הרי שנבואות רבות שלהם בודאי טרם נתקיימו ולפיכך הן מעידות בבירור על גאולת עם ישראל וביאת המשיח (במהרה בימינו!), ואין צורך בדבר אמונה זו להיסמך על המסורת בלבד (המחבר הביא לכך כעשר ראיות מהתורה ודברי הנביאים).

    הרב בן ציון אוריאל | כ"ג אלול תשע"ז
    undefined
    36 דק'
    מאמר ד'

    ביסוס הגמול הרוחני ע"י ביסוס ההשגחה האלוקית

    מאמר ד', פרק מ"א חלק ב' - שיעור מס' 46

    המחבר באר כי העובדה שעובד ה' מושגח על ידו ושהוא משוחרר מחוקי הטבע מלמדת היא אף על גמולו הרוחני שלאחר המוות. ולימד כי אחת הסיבות שהתורה לא ביארה בפירוש ובאורך את הגמול הרוחני הנצחי הייתה מפני שהיא העדיפה לעסוק השורש הדבר שהוא ביסוס ההשגחה ושעל ידי זה כבר יישמע הגמול הנצחי ממילא.

    הרב בן ציון אוריאל | כ"ב אלול תשע"ז
    undefined
    24 דק'
    מאמר ד'

    כוללת מן התורה שהגמול הרוחני הוא עיקר שכר מצוותיה

    מאמר ד', פרק מ"א חלק א' - שיעור מס' 45

    המחבר הוכיח מה'כרת' ומיתת הנפש שנזכרו לרוב בתורה שעיקר שכרה של קיום התורה הוא קיום הנפש ברוחניותה, והוא הראה שדבר זה כבר נתברר לאדם הראשון לפי שיכלו ומתוך התגלות ה' אליו בציוויו, ושממנו והלאה הדבר היה פשוט ידוע ומפורסם במסורת. כמו כן הביא המחבר את ראיית הראשונים להשארות הנפש ממעשה העקידה.

    הרב בן ציון אוריאל | כ"א אלול תשע"ז
    undefined
    39 דק'
    מאמר ד'

    היכן נזכר הגמול הרוחני בתורה?

    מאמר ד', פרק ל"ט-מ' - שיעור מס' 44

    המחבר נזקק לשאלה מדוע נזכר בתורה בעיקר גמול גשמי ולא רוחני בעוד שדווקא הרוחני הינו עיקר הגמול על עבודת הבורא וקיום מצוותיו. ותחילה הוא דוחה שני הסברים שלכשעצמם הם אינם מספיקים לדעת המחבר, ואח"כ הוא מבאר שכל אזכורי השכר הגשמי לא הוזכרו אלא כאשר התורה מדברת עם כלל האומה במקומות שלא ניתן היה לדבר בגמול הרוחני, ולפיכך אין להתקשות מדוע התורה הרחיבה דווקא בהם בגמול הגשמי. ובשאר התורה, לעומת זאת, הוא מראה שאף שהיא מיעטה לדבר על הגמול של היחיד – הרי שבאותם המקומות שהיא כן דברה בו הרי שדיברה דווקא על הגמול הרוחני (ואם הוזכר שם הגשמי הרי שאינו אלא כתוספת נלוות הטפילה לעיקר השכר). המחבר הביא לדבר ראיות מן התורה מן הנביאים ומן הכתובים.

    הרב בן ציון אוריאל | כ' אלול תשע"ז
    undefined
    33 דק'
    מאמר ד'

    "לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא"

    מאמר ד', פרק ל"ח - שיעור מס' 43

    על החסד האלוקי של המעטת העונש המחויב לאדם מצד הדין, הנלווה והנוסף על החסד של נתינת השכר הנצחי. המחבר מסביר את הדבר בפרקנו ומבססו ע"י כמה ראיות ומקורות המלמדים על זה.

    הרב בן ציון אוריאל | י"ט אלול תשע"ז
    undefined
    32 דק'
    מאמר ד'

    "שתה עוונותינו לנגדך"

    מאמר ד', פרק ל"ז - שיעור מס' 42

    : המחבר הביא שתי ראיות לעניין שלימד בפרק הקודם שלפי שורת הדין יש להעניש את החוטא בהתאם למדרגתו של המצווה, ולא לפי מעשיו של החוטא בלבד. אחת מפרשת "ושלחתי לפניך מלאך... פן אכלך בדרך" (שמות כ, ו) המלמדת על חומרת הדין בחטא לבורא באופן ישיר לעומת חטא למלאכו, ושנייה ממזמור צ בתהילים בו משה 'מתרעם' להדיא על המידה הזו (ובהקשר זה מבאר המחבר את פרקים צ-צא בתהילים בשלמותם).

    הרב בן ציון אוריאל | י"ז אלול תשע"ז
    undefined
    31 דק'
    מאמר ד'

    הבנת הצדק והחסד האלוקיים שבשכר ועונש נצחיים

    מאמר ד', פרק ל"ו - שיעור מס' 41

    ישנו קושי להבין את הצדק שבמתן שכר או עונש נצחי על מעשים זמניים מאחר שהגמול אינו נערך ביחס לעבודה. המחבר דן בפרקנו בקושי זה, ומבאר כי העונש הנצחי אכן צודק הוא לפי שורת הדין בשל החומרא האינסופית של המראת רצונו של הבורא בעל המעלה האינסופית, ולעומת זאת יסודו של השכר הנצחי הוא מחסד הבורא ולא לפי שורת הדין בלבד.

    הרב בן ציון אוריאל | ט"ז אלול תשע"ז
    undefined
    40 דק'
    מאמר ד'

    תחיית המתים, מתי ועבור מי?

    מאמר ד', פרק ל"ה חלק ב' - שיעור מס' 40

    המחבר דן בטעמי תחיית המתים ובמקורותיה, ומבאר כי אם עניינה לתת שכר או עונש אף לגוף אזי היא שייכת לכלל המין האנושי ותהיה באחרית הימים ליום הדין הגדול. ואילו עניינה הוא לאפשר לצדיקים להוסיף במדרגה הרי שהיא להם בלבד והיא תהיה בימות המשיח. עוד לימד המחבר שתחיית המתים לצדיקים נתפרשה היא בכתובים בדניאל בלא כל ספק, ולעומת זאת לתחייה הכוללת ליום הדין הגדול אין מקור בכתובים והיא תאמן לפי קבלת האומה בלבד.

    הרב בן ציון אוריאל | ט"ו אלול תשע"ז
    undefined
    37 דק'
    מאמר ד'

    הבנת מהות תחיית המתים ואופן התרחשותה

    מאמר ד', פרק ל"ה חלק א' - שיעור מס' 39

    פתחנו בביאור מהלך הפרקים בהם אנו עסוקים בהבנת מהות הגמול הנצחי ותחיית המתים, שאחריהם יתבאר אף הצדק שבו ואופן אזכורו בתורה, ולבסוף עניין המשיח והציפייה והביטחון בביאתו. בפרקנו עצמו הספקנו ללמוד את ביאורו של המחבר למהות התחייה ומדוע היא תחייה ולא יצירה חדשה (וזה נתבאר לפי היסוד שבשרידי הגוף נותר הרושם של הנפש שדווקא אליו היא תחזור ביתר קלות. ולפי זה ביאר המחבר כמה עניינים כמו את הטעם להשתטחות על קברי אבות וקברי צדיקים), כן למדנו על שני אופנים שייתכן שתתרחש תחיית המתים (כבנבואת יחזקאל או ע"י טל של תחיה) ולבסוף למדנו על היחס הנכון למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין נצחיות הגוף.

    הרב בן ציון אוריאל | י"ד אלול תשע"ז
    undefined
    39 דק'
    מאמר ד'

    מהות העונש של הנפש לאחר פרדתה מן הגוף ודרגותיו

    מאמר ד', פרק ל"ג חלק ב' ופרק ל"ד - שיעור מס' 38

    המחבר באר כיצד ניתן להעניש את הנפש לאחר היפרדה מן הגוף, את מהותו של עונש זה ואת מדרגותיו השונות. כמו כן הוא דחה ראיה משמעותית שהביאו בכדי להוכיח שהשכר הנצחי יהיה לגוף עם הנפש, וכן לימד המחבר על מצבם ומדרגתם של נפשות הצדיקים בשנה הראשונה שלאחר פטירתם (ועל יחודה של רוחו שלאליהו שלא נמצא כמותה).

    הרב בן ציון אוריאל | י"ג אלול תשע"ז
    undefined
    34 דק'
    מאמר ד'

    "עין לא ראתה אלוקים זולתך"

    מאמר ד', פרק ל"ג חלק א' - שיעור מס' 37

    המחבר בא לבאר כיצד יצוייר מהות השכר והעונש הנצחי הן לסיעת הרמב"ן (שהוא בגוף ונפש) והן לסיעת הרמב"ם (שהוא לנפש בלבד). ובתיאור השכר לסיעת הרמב"ם הוא מאריך לבאר את מעלת השכר העצומה והבלתי נתפסת והתענוג האדיר לנפש הצדיקים בעוה"ב (ועל מהות העונש לסיעה זו נלמד בשיעור הבא).

    הרב בן ציון אוריאל | י"ב אלול תשע"ז
    undefined
    37 דק'
    מאמר ד'

    "כל שנים עשר חודש נשמה עולה ויודרת"

    מאמר ד', פרק ל"ב - שיעור מס' 36

    בפרק זה לימדנו המחבר על סיבת הקושי שיש לנפש במוות על אף המעלה הרוחנית שיש לה בהשתחררות מגבולות הגוף. והוא מבאר את הדבר לפי העיקרון שכל שינוי הרגל קשה הוא אפילו כאשר אותו שינוי הוא שינוי לטובה. וכך מבאר המחבר את דברי חז"ל על מצבה של הנפש בשנים עשר החודשים שלאחר הפטירה שרק לאחריהם "נשמה עולה ואינה יורדת".

    הרב בן ציון אוריאל | י' אלול תשע"ז
    undefined
    36 דק'
    מאמר ד'

    העוה"ב שלאחר המוות וזה שלאחר התחייה.

    מאמר ד', פרק ל"א - שיעור מס' 35

    המחבר הוכיח בפרק זה כי ישנם שני זמנים מחולקים המכונים 'העולם הבא' בלשונות חז"ל. אחד שהווה לאדם מיד לאחר מותו והוא הישארות נפשו בצרור החיים לפי מעשיו ולפי חכמתו, ושני הוא הגמול הנצחי במדרגה העליונה שאליו יזכו דווקא הצדיקים הגמורים ולאחר שיזכו לקום בתחיית המתים.

    הרב בן ציון אוריאל | ט' אלול תשע"ז
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il