מצוות השמחה בחג כוללת דאגה לשמח את בני המשפחה, ואת העניים והנזקקים * הדאגה הבסיסית לשמחה צריכה להיות בין בני הזוג, ועל שניהם יחד מוטלת החובה לשמח את יתר בני המשפחה * האושפיזין בסוכה הם קודם כול העניים והבודדים, וכן העולים החדשים, שמצווה להזמין אותם לסעודת החג. מי שמזמין אורחים כאלה זוכה שיתארחו אצלו גם האושפיזין העליונים, נשמות הצדיקים * דיני כשרות באירוח: אפשר לסמוך על כשרותו של המארח גם ללא פיקוח, בתנאי שידוע שהוא מכיר את ההלכות ואינו מזלזל בהן.
האפשרות לתחום מקום למשך זמן מסוים, לקבוע את גודלו וצורתו ולהעניק לו מימדים של קדושה, מלמדת על הכוחות העצומים שבידי כל אדם ליצור לעצמו מסגרות ולהעניק להן תוכן של קדושה. כל אחד קובע לעצמו בתוך איזו מעטפת רוחנית הוא נמצא, מה הוא פועל בה ובאיזה אופן
הקמת סוכה הייתה בלתי אפשרית. אומנם במחסן ביתו של הרב היו שמורים הקרשים והדפנות לסוכה, אולם הקמתה הייתה כרוכה בפיקוח נפש ממש. הנאצים צמאי הדם סבבו ברחובות, וכל סממן יהודי עלול היה להגביר את תאבונם לעשות שפטים בבית וביושביו
א - שמות החג ויסודותיו. ב - חג האסיף. ג - ארבעת המינים. ד - הסוכה זכר לסוכות במדבר וענני הכבוד. ה - טעם מצוות הסוכה למעשה. ו - דירת ארעי. ז - הסוכה - אור מקיף. ח - שמחת חג הסוכות - האחדות והשלום. ט - מגילת קהלת. י - שמחת בית השואבה. יא - סדרי השמחה בבית המקדש. יב - שמחת בית השואבה כיום. יג - ישראל ואומות העולם. יד - מנהג האושפיזין.
א - שמיני עצרת רגל בפני עצמו. ב - עניינו של שמיני עצרת. ג - משמעות העצרת. ד - תפילת הגשם. ה - סיום התורה. ו - חתני התורה. ז - מנהגי ההקפות. ח - גודל השמחה.
א - מצוות ארבעת המינים. ב - ארבעת המינים מבטאים את אחדות ישראל. ג - רמזים נוספים בארבעת המינים. ד - כללי הפסולים. ה – לולב. ו - נחלקה התיומת. ז - דיני הלולב ושיעורו ודין לולב קנרי. ח – הדס. ט – ערבה. י - אתרוג מורכב ודין הפיטם. יא - חסרון וכתמים. יב - מדיני האתרוג. יג - שאול וגזול. יד - הידור מצווה.
א - זמן המצווה. ב - איגוד המינים. ג - סדר נטילת הלולב וברכתו. ד - צורת הנענועים. ה - היכן מנענעים. ו - נשים וקטנים בלולב. ז - שמירת ארבעת המינים. ח - דין מוקצה בארבעת המינים. ט - מנהג ההקפות במקדש. י - מנהג ההקפות כיום.
