הבסיס של כוח הרצון

עין אי"ה שבת א' פרק ב' פסקה ד'

יש באדם כוחות בלתי נשלטים, והם נועדו לאפשר לשכל לפעול בדברים עליהם הוא שולט, כמו באדם, כך גם באומה ישנם דברים שפלים שכביכול מעל קרקע לדברים הגדולים.

סיום המאמר: קרבת ה' המופיעה בתמצית של עמ"י

מאמרי הראי"ה עמ' 38-39

שיעור סיום המאמר: הכלליות של התשוקה לקרבת אלוקים - בעולם, בעם ישראל ובתמצית של עם ישראל - בדמות דוד המלך.

קרבת אלוקים בישראל, ובמיוחדים שבישראל

מאמרי הראי"ה עמ' 37-38

קרבת אלוקים נמצאת יותר באומה הישראלית, לעומת כללות האנושיות. גם בתוך האומה - ישנה אישיות מיוחדת, כללית, שכל עניינה - שהיא 'תמצית' של לכל האומה. אישיות זו מבטאת את השאיפה הזו לקרבת אלוקים של כל האומה. זוהי אישיות של 'מלכות', ודוד מלך ישראל היה כזה.

Why We Need Death and Suffering

The Difference Between Death & Suffering (Ayn Aya Shabbat v, 36) Rav Kook innovatively explains an interesting line in the Talmud which infers that death is less of a punishment than suffering, but that both are beneficial and necessary for "where we are"! This important class helps us understand some of the most challenging & difficult to understand issues of life.

בכל נפשכם

שער ב פרקים טו - טז

המתפלל צריך לדבק נפשו בתפילה לפי מדרגתו. במדרגה הגבוהה, יכול המתפלל לשפוך את נפשו כולה, לכל חלקיה ומדרגותיה, באופן המתאים לחלקים השונים שיש בכל תיבה בתפילה.

קרבת אלוקים באדם וצורת הופעת

מאמרי הראי"ה עמ' 36-37

בשיעור ממשיכים את מאמר קרבת אלוקים השיעור עוסק ביכולת של האדם בקרבת אלוקים מה מיוחד בקרבת האלוקים ביחס לאדם לעומת בהמה, בנוסף הרב קוק מסביר בהמשך את התנועתיות שבטבע כמקור והוכחה לקרבת אלוקים ומדברים אלו להבין את חופש והבחירה החופשית כמעלה נוספת של קרבת אלוקים במציאות

אותיות התפילה

שער ב, יג-יד

שער ב, יג-יד

אני לא מתחבר לזה - אז מה?!

עין אי"ה שבת א' פרק א' פסקה פ"ח

ההתרגשות וההתלהבות חשובות מאוד בעבודת ה', אבל אוי ואבוי אם יביא את האדם לזילזול בגדרי עבודת ה', המצוות ההלכה וכו'. הצלחה היא רק הצלחה שנספגת בתוך ליבו של אדם.

תשוקת המציאות לקרבת אלוקים

מאמרי הראיה עמ' 37 - 38

ישנה תשוקה נסתרת של כל המציאות כולה - אל מקורה, הקב"ה, שהוא סיבת כל הסיבות, והיא מתגלה בפועל באדם, בשאיפת נשמתו לקרבת אלוקים. המציאות מסודרת כך שהיא מוכרחת ומוטבעת לשאיפה לקרבת אלוקים, אף שיש חופש פעולה בפרטי המציאות. שאיפה זו לקרבת אלוקים מתגלית באדם, והוא מוצא אותה טבעית לו, משום שהיא קיימת ושייכת לכל המציאות עוד בטרם נבראה.

תפילה לצורך גבוה

שער ב, יא-יב

עיקרה של התפילה צריך שיהיה למען כבודו של הקב''ה, שיגדל ויתגלה בעולם. וגם כשמתפלל האדם על צרכיו הפרטיים וצערו האישי - יכוון בהם לגבוה, ולמען מה שמצטערת השכינה בצערו שלו.

כוחם של מילות התפילה

שער ב, פרקים ט-י

מילות התפילה תוקנו על ידי חכמים ונביאים רבים. יש בהן סודות עמוקים והשפעת אמירתן עצומה אף מבלי לדעת את הכוונות העמוקות שבהן, וכל שכן בצירוף הכוונה הטהורה. הרב קוק זצ"ל הרחיב בכתביו בחשיבות המילים והכוונה.

חידת החיים והמציאות האלוקית

מאמרי הראי"ה עמ' 35

לאחר ההבנה שאין סתירה ביחס האדם לקרבת אלוקים, הרב מדבר על חידת החיים, שישנה 'הופכיות' רבה בכל הופעתם ומרחביהם. ביחס לשאלת מקור המציאות האלוקית אומר הרב, שעצם החיפוש הפילוסופי אחר הסיבה הראשונה - הוא משום שהורגלנו לכך שיש גורם שמהווה כל דבר. אולם, המציאות האלוקית היא מושלמת ומוחלטת, ולא צריכה שום גורם וסיבה, אלא היא סיבת כל הסיבות. ומציאות מושלמת זו - מעוררת תשוקה לשאוף לקרבתה.

סיכום פרק א' במאמר ותחילת פרק ב'

מאמרי הראי"ה עמ' 34-35

סיכום פרק א', עם הוספות משעורי הרב חיים דרוקמן זצ"ל. פרק ב' מדבר על הסתירה, כביכול, שביחס האדם לקרבת אלוקים: ההכרחיות של האדם לשאוף לקרבת אלוקים, שכאמור - בפרק א - היא עצם האדם ממש, לעומת השאיפה של האדם להשתלמות וחופש. ואומר הרב, שהדברים מתאימים ומתאחדים, ומשפיעים על כל מרחבי החיים.

דרך אחידה בפסיקת הלכה

עין אי"ה שבת א' פרק א' פסקה פ"ה

לכל תלמיד חכם יש דרך משלו בתורה בהתאם לאופיו , תכונותיו, מידותיו ונטיית מחשבתו, והוא פוסק הלכות בדרכו באופן עקבי. כאשר האדם מורה הלכה בפני מרא דאתרא, מלבד החוצפה שבדבר, הוא פוגע בקבלת התורה באוזני השומעים.

מעשי האדם כמזון העולמות

שער ב, פרקים ה - ח

כשם שהמאכלים נותנים לגוף את היכולת להכיל את הנשמה, כן גזר הקב"ה שמעשיו הטובים של האדם יאפשרו לעולמות להכיל חיבור לעצמותו יתברך. המצוות בן צינורות המשפיעים ברכה לעולמות! וכן ח"ו להפך - העברות הן כמזון מקולקל, שמלבד מה שאינו מזין, הוא אף הורס ומחליש את כח האדם, וכן העברות מגבירות את כחות הטומאה בעולם.

כל היופי שבאופי

עין אי"ה שבת א' פרק א' פסקה פ"ב- פ"ד

יש טבעים שונים בעולם, לכל אחד יש את האופי שלו, וכל אחד צריך לתקן את מידותיו בהתאם לאופיו. לכל אופי יש תפקיד בעולם, וצריך לזכך אותו בהתאם.

המוסר האנושי והאלוקי

אורות הקודש ג פסקאות יב, יג.

המוסר האנושי לא יחזיק מעמד ללא הנביעה מן המקור האלוקי. לכל עם ועם מן האומות ישנו את אופיו המיוחד וממילא הופעת ד' בעולם אצלו מתגלה באופן שונה מן אומה אחרת.

השאיפה לקרבת אלוקים - היא עצם הנפש

מאמרי הראיה עמ' 33-34

קרבת אלוקים היא שווה בכל, אלא שגילויה משתנה ע"פ הדרגה שהאדם נמצא בה. ואומר הרב, שהשאיפה לקרבת אלוקים - איננה כח מרכזי שנמצא בנפש אך נפרד ממנה, אלא - שאיפה זו היא מהות הנפש ממש, שמתגלה בנטיות ושאיפות שונות.

משמעות הברכה

שער ב', פרקים ב'-ד'

מהי משמעותם של הברכות שאנו מברכים? מהי הברכה שבירך רבי ישמעאל בן אלישע את הקב"ה? וכיצד התפילה פועלת?

"תורה דיליה"

עין אי"ה שבת א' פרק א' פסקה פ'- פ"א

לימוד התורה הוא בירור של האמת האוביקטיבית, אבל האמת מתבררת בהתאם לתכונותיו ואפיו של האדם.