מקום מקדשנו בריבונות ישראל

הר הבית הוא המקום שכל ישראל נכספים לו, ואליו מכוונות כל התפילות , מדוע רק מיעוט מתוכנו עוסק בהכנות מעשיות לבניין המקדש , התהליך הרוחני שנדרש כדי שנזכה לבניין המקדש , כל זמן שהר הבית פתוח לערבים, מצווה לעלות אליו כדי לבטא את הריבונות הישראלית על ההר , לדבוק בחזון בניין המקדש גם אם מימושו עדיין רחוק , האסלאם והערבים מכבדים את השליט ומקבלים את ריבונותו בתנאי שהוא מגלה עוצמה וסמכות , למנוע זכויות מערביי מזרח ירושלים שנוהגים בכפיות טובה.

בית הלבבות

המשכן הוא לבו הפועם של העם והחיבור שלו לקדושה, ולכן הוא נבנה רק מתרומות של אנשים נדיבי לב

מנהרת הכותל

ההסכם עם ירדן

הר-הבית וירושלים

מצוות שמירת המקדש

האם גם בזמן הזה קיימת מצווה זו של שמירת המקדש, להעמיד שומרים בכל פתחי הר-הבית ובכל פינותיו מבחוץ לכבוד ולתפארת מקום הקודש?

עד היכן הזהירות בדיני טהרה? (חלק ו')

הזהירות בדיני טהרה בכניסה אל שטח העזרה בהר הבית נדרשת גם ביחס להרחבה של שטח העזרה שבוצעה בתהליך המתואר במשנה בתקופות שונות.

שמירת המקדש

האם בימנו, כשאין בית מקדש, מותר להעמיד משמרות לשמירה על הר הבית? ואם כן, מאיזו סיבה? עיון בדברי הראשונים והאחרונים - מהו גדר הכוהנים בזמן הזה? האם מותר לזרים להיכנס להר? האם דין בגדי כהונה הוא הכרח? ומה דין "פרחי כהונה"?

האדישות לנוכח המתרחש בהר הבית

גם הציבור הדתי בכללותו מגלה אדישות לנוכח המתרחש בהר-הבית. אנו צריכים להצביע על הסיבות הגורמות לאדישות זו, כדי לדעת כיצד יש להתגבר עליהן. לאחר מכן נוכל לבחון את הדרכים להתגבר עליה ולחדש ולחזק את הקשר אל הר-הבית.

קדושת הר הבית בזמן הזה

קדושת ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. מקור השפע לעולם נמשך מהפתח שבשמים שמעל מקום המקדש.