לימוד יומי באמונה אותיות ד, ז, ח

לא יילמד בתוכנית הלימוד היומי באמונה

לא יילמד בתוכנית הלימוד היומי באמונה

אות ו' חלק ד

י"ב חשוון תשע"ד

היום נעסוק בסיבה השנייה לקיומם של האנשים שאין בהם חכמה. נלמד על החשיבות שיש בהקמת חברה בה יוכלו להתקיים האנשים החכמים.

אות ו' חלק ג

י"א חשוון תשע"ד

למדנו שהכל נברא בשביל החכם. למרות זאת, כשאנו מתבוננים בעולם אנו רואים שלעיתים הכסיל הוא 'בעל הבית' ואילו החכם הוא זה שעובד לטובת הכסיל. מדוע?

אות ו' חלק ב

י' חשוון תשע"ד

למדנו שתכלית האדם היא לצייר את המושכלות העליונות. אם כן, מדוע נבראו אותם האנשים שאינם מסוגלים לצייר את העניינים הנשגבים בנפשם? היום נעסוק בתשובה הראשונה לשאלה זו.

אות ו'

ט' חשוון תשע"ד

למדנו שמטרת האדם היא החכמה. הרמב"ם מוסיף שתכלית האדם היא החכמה והמעשה יחדיו. היום נלמד על חשיבותם של שני החלקים – החכמה והמעשה.

לימוד שבועי באמונה ט- טו חשוון

אות ד

חשוון תשע"ד

אות ד' לא תילמד בתוכנית הלימוד היומי באמונה.

אות ו' חלק ג

ח' חשוון תשע"ד

לאחר שלמדנו שכל הבריאה היא בשביל האדם עלינו להבין מה תפקיד האדם. הרמב"ם מלמדנו כי תכלית האדם היא החכמה, ותכלית החכמה היא ציור אחדות הבורא בנפש.

אות ו' חלק ב

ז' חשוון תשע"ד

היום נלמד שהעולם וכל יצוריו נבראו בשביל האדם. לכן גם אם איננו מבינים כעת את התועלת שבפרטים רבים - ודאי שיש להם תועלת.

אות ו'

ו' חשוון תשע"ד

בן אדם אינו מייצר כלי ללא תכלית, וכך גם מובן שה' לא ברא דבר בעולמנו לריק. אולם כשאנחנו מתבוננים בטבע לעולם לא נוכל לדעת את התכלית של כל הפרטים הרבים.

אות ה חלק ד

ה' חשוון תשע"ד

למדנו שלפעמים רעיונות עמוקים מוסתרים בתוך עניינים פשוטים, וידוע לנו גודל חוכמתם ומעלתם של חז"ל. לכן, חובה עלינו לגשת אל דברי חז" ל בענווה רבה ולא לשפוט אותם לפי הנראה בהם ממבט ראשון.

אות ה חלק ג

ד' חשוון תשע"ד

גם חכם גדול הוא חסר הבנה בנושאים שלא עסק בהם והמושגים של אותו נושא עשויים להישמע זרים לאוזנו. כך גם דרושה היכרות רחבה עם דברי חז"ל בכדי להגיע לעומק הטמון בהם.

אות ה' חלק ב

ג' חשוון תשע"ד

אין נכון לגלות השגות נשגבות לכסילים שלא יבינו אותן ואף עלולים לגנותן. לכן חז"ל ניסחו את דבריהם כך שההמון הפשוט יבין חלק מהעניין לפי מדרגתו והחכמים יבינו את העומק הטמון בדברים לפי מדרגתם.

אות ה'

ב' חשוון תשע"ד

בדברי חז"ל אנו מוצאים אגדות רבות, ולעיתים נדמה שחלקן זרות לאוזנינו. חז"ל כתבו את האגדות כך בכוונה תחילה. היום נלמד מהן שתי הסיבות שחז"ל החליטו לכתוב האגדות בצורה זו.

לימוד שבועי באמונה ב- ח חשוון

אות ג' חלק ז

א' חשוון תשע"ד

רבי ערך את המשנה בדקדוק רב. אם כן, מדוע הוא כתב את המחלוקות ולא רק את הדעה שנפסקה להלכה? שנית, לעיתים זו דעת יחיד כנגד רבים ומדוע יש צורך לכתוב את דעת היחיד? קושי נוסף הוא שלעיתים החכם עצמו חזר בו ממה שאמר, ואם כן, מה הצורך להשמיע את מה שחשב בתחילה?

אות ג' חלק ו

ל' תשרי תשע"ד

היום נעסוק בשני החלקים האחרונים של הדינים. החלק הראשון הוא הסייגים שבו ייתכנו מחלוקות האם לגזור סייג מסויים, אך במקרה שישנה הסכמה או כשהגזרה התפשטה בכל ישראל- הרי כולם חייבים בה ואין לחלוק על גזירה זו. החלק האחרון הוא התקנות שעליהן אמר שלמה המלך "ופורץ גדר ישכנו נחש".

אות ג' חלק ה

כ"ט תשרי תשע"ד

בפירושים המקובלים ממשה רבינו אין כלל מחלוקת, אך בדברים שבאו אחר כך תתכן מחלוקת. אמנם, כאשר החכמים הם גדולים אזי הם יסכימו על רוב הדברים, רק לאחר שישנה 'ירידת הדורות' נוצרות מחלוקות רבות. למרות זאת, שתי הדעות אמיתיות. להלכה, התורה מצווה אותנו לשמוע אל חכמי הדור שלנו.

אות ג' חלק ד

כ"ח תשרי תשע"ד

הדינים המוזכרים במשנה מחולקים לחמישה חלקים. היום נלמד מהם שלושת החלקים הראשונים ובאילו מהן תתכן מחלוקת ובאילו לא תתכן מחלוקת.

אות ג' חלק ג

כ"ז תשרי תשע"ד

ישנן הלכות למשה מסיני שחז"ל נתנו להם מקור מהפסוקים אך יש לדעת שזו רק אסמכתא ולא מקור מפורש. הרמב"ם מונה את ההלכות למשה מסיני שקיבלנו ממשה רבינו ולא כתוצאה מהיקש הגיוני.