הליכה בפיקוח נפש אחר הרוב

כתובות טו:

יש מחלוקת אם מצילים אדם שהוא רוב גוי, הרמב"ם אומר שלא מצילים. ע"פ הרמב"ם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב? מה יהיה דין אדם גוסס שרוב גוססים למיתה. חתם סופר למה מותר למול והרי יש שמתים. הדיון על ניתוחי מתים

ההוא ארוס וארוסתו

כתובות יג:

הגמ' מדברת על מקרה של ארוסה מעוברת, היא ודאי עברה איסור, הגמ' אומרת שלא אסורה לבעלה משום שהוא מודה ועוד שהלכה כרבן גמליאל מחלוקות הראשונים איך להבין את ''ועוד'' דין ''יכיר''

מסכת כתובות פרק ח משנה ו,ז

מסכת כתובות פרק ו-ז משנה ה, א

מסכת כתובות פרק ו משנה ה-ו

מסכת כתובות פרק ו משנה ג-ד

מסכת כתובות פרק ד' משנה י'-יא'

תוקף מצוות שתקנו חז"ל וברכת נרות חנוכה

שבת דף כג ע"א

שבת דף כג ע"א

ברכת המצוות עובר לעשייתן

כתובות ג:

הרמב"ם אומר שברכת האירוסין היא ברכת המצוות ולכן צריך לברך לפניה וא"א אחריה דעת הראב"ד שאפשר וצריך לברך אח"כ שמא האישה לא תרצה להתחתן, הרמ"ך אומר את זה בכל מקרה שבו המצווה תלויה בבן אדם אחר מקור מהגמרא לדברי הרמב"ם שא"א לברך אחרי, הגמ' מסבירה שזה תלוי בכך שהברכה דרבנן הרא"ש מביא חכם שאומר שברכה מעכבת בשחיטה הסבר החכם הוא בירושלמי שאומר שברכות דאורייתא שני אפשרויות לטעם ברכת המצוות והסבר מחלוקת הרמב"ם והראב"ד

פיקוח נפש בהנאת עצמן

כתובות ג:

ראינו כבר שני תירוצים לשאלה למה "לדרוש להו דאונס שרי" הרי מדובר בגילוי עריות, המאור מביא תירוץ נוסף, גילוי דעריות מותר במקרה שהגוי עושה להנאת עצמו, הרמב"ן חולק. הנאת עצמן שמותרת בע"ז זה כשהגוי נהנה שהיהודי מכבד אותו ולא שנהנה מעצם הע"ז. הבנת לפני עור. כל יהרג ואל יעבור נובע מחילול ה'

מסכת יבמות פרק י משנה ח-ט

מסכת יבמות פרק י משנה ו-ז

מסכת יבמות פרק י משנה ד-ה

מסכת יבמות פרק י משנה ב-ג

מסכת יבמות פרק ו משנה ב,ג

מסכת חגיגה פרק ג משנה ה-ו

מסכת חגיגיה פרק א משנה ו-ז

מסכת חגיגה פרק א משנה ד-ה

מסכת חגיגה פרק א משנה ב-ג

שופר ולולב הגזול

הרב הביא מחלוקת רמב"ם ראב"ד מה הטעם שיוצאים יד"ח בשופר גזול מחלוקת נוספת האם פסול לולב הגזול הוא גם בשאר הימים או שלא - הרב העמיד את המחלוקת בתור מחלוקת רב ושמואל השו"ע פוסק כמו הרמב"ם והרמ"א כמו הראב"ד מספר סברות מתי אומרים מצווה הבאה בעבירה ומתי לא.