תקציר: נתיבים רבים מובילים לאמונה. שני נתיבים מפורסמים עוברים דרך פלאי עולם הטבע, המעידים על יוצר ומתכנן שעומד מאחוריהם, ודרך המימד המוסרי-ערכי באדם, שהרי אם היקום וכל אשר בו אינו אלא צביר אדיר של חלקיקי יסוד, אין כל מקום ומשמעות למוסר וערכים. האם תאוריות מדעיות או ממצאים מדעיים עדכניים, כמו המפץ הגדול והאבולוציה (הברירה הטבעית), עשויים לספק הסבר אלטרנטיבי לפלאי העולם ולקיומו של המצפון?
לרמח"ל יש שיטה מפותחת במושג "קדושה" על פי הקבלה. בדור הגאולה ובמיוחד בארץ ישראל, האידיאל הוא קדושת החיים המתבטא בארץ הקודש, לשון הקודש, יישוב א"י וכו', שהיא רמה יותר גבוהה מ"טהרה" (פרישות ומיעוט העיסוק בעולם החומר), שהייתה המדרגה האופטימאלית בגלות. לפי מרן הרב קוק זצ"ל, עם ישראל (ויתכן האנושות כולה) כבר הגיעה, במהלך מצטבר, לשלב המבקש קדושה ולא להסתפק בטהרה.
מאמר "הדור" הוא מהמאמרים הקלאסיים של מרן הרב קוק זצ"ל המסביר את הבנת המרד של החלוצים נגד הדת במאה וחמישים השנים האחרונות. רבים מקשים, מה היה אומר הרב קוק על דורנו לו היה בחיים היום? לכאורה הדור פחות אידיאליסטי, פחות ציוני, יותר חומרני. המאמר טוען שאם נחזור ללמוד את כתביו, נראה שהרב קוק בעצמו התייחס למצב של איחוד מחנות ה"לאומיות" וה"דת" שפעם נחשבו כסותרות, ושכעת נשאר לאחד את הצלע השלישי והאחרון. להראות שמחנה המוסר/אנושיות/הומניזם/גלובליזם אינו סותר את הדת והלאומיות, אלא אדרבה, משלימים וזקוקים זה לזה.
שמחה שלמה באה מתוך הבנה שכלית עמוקה ומתוך אמונה עזה, אולם יש לחבר אליה את השמחה ברגש ובמעשים. לפעמים דווקא מעשי שמחה חיצוניים ואף מעשי שטות יכולים לעורר את השמחה הפנימית, ולהשפיע אותה על כל לבושי הנפש והחיים.
עומדת לפנינו דמותו של אברהם אבינו, הראשון לאבות האומה, פורץ הדרך של הקריאה בשם ה' אחד. אברהם נקרא לעלות לארץ ישראל ומתמודד מול עולם שלם. הוא מכונה "העברי" - הוא עומד מהעבר האחד של הנהר וכל השאר מהעבר השני.