במשנה מובא מעשה בגויים שנכנסו לירושלים ובזכריה בן הקצב ואשתו. לרמב"ם זהו מעשה סמלי ,שמבאר את נבואות זכריה בענין הגויים שנכנסים לירושלים במלחמת גוג ומגוג.
האפשרות לתחום מקום למשך זמן מסוים, לקבוע את גודלו וצורתו ולהעניק לו מימדים של קדושה, מלמדת על הכוחות העצומים שבידי כל אדם ליצור לעצמו מסגרות ולהעניק להן תוכן של קדושה. כל אחד קובע לעצמו בתוך איזו מעטפת רוחנית הוא נמצא, מה הוא פועל בה ובאיזה אופן
א - שמות החג ויסודותיו. ב - חג האסיף. ג - ארבעת המינים. ד - הסוכה זכר לסוכות במדבר וענני הכבוד. ה - טעם מצוות הסוכה למעשה. ו - דירת ארעי. ז - הסוכה - אור מקיף. ח - שמחת חג הסוכות - האחדות והשלום. ט - מגילת קהלת. י - שמחת בית השואבה. יא - סדרי השמחה בבית המקדש. יב - שמחת בית השואבה כיום. יג - ישראל ואומות העולם. יד - מנהג האושפיזין.
עיון בפסוקי התורה מראה שאין ולו פסוק אחד המתאר ישיבה בסוכות במהלך נדודי המדבר. מנגד - ישנם פסוקים רבים המתארים את העם כמי שיושב באוהלים. במאמר נסביר שהכוונה היא למקום החנייה הראשון, מיד לאחר היציאה ממצרים. נבקש להבין במה חשיבותו של אירוע זה? מדוע הישיבה בו היא משמעותית דיה כדי לייסד בעבורה מועד ורגל.
סוכות הוא חג האחדות לא רק בין חלקי עם ישראל, אלא גם בין העם לאלוקיו, ובינינו לבין הטבע והמציאות שסביבנו. אלא שאחדות זו מציבה בפנינו אתגרים שעוד לא מצאנו להם פתרונות.