בבבלי מסופר שחוני פגש באיש שנטע חרוב שיניב פירות רק לאחר שבעים שנה. אין עץ כזה בעולם וזהו משל על איש שנוטע עץ שיצמח עליו "כסף" כדי שנכדו יוכל ליהנות ממנו. המשך הספור בבבלי מביא לסוף טרגי של חוני, כדי להביא לשלום בין עמלי המלאכות לעמלי התורה.
בירושלמי מסופר שחוני המעגל הוא נכדו של חוני המעגל ושהוא נרדם במערה למשך שבעים שנה, ובינתיים חרב המקדש ונבנה בשנית וחוני נכנס לתוכו. הדבר לא יתכן מפני שהמקדש חרב 350 שנה לפני כן. הספור הוא משל על חוני שעוזב את בית המדרש וחוזר אליו ב"גלגול" בתור נכדו.
חוני סובב עצמו במעגל והוריד גשמים מרובים שגרמו להצפה וליציאת האנשים מירושלים להר הבית, הצפה כזו לא תיתכן, והספור הוא משל. חוני מודיע שלדעתו כולם צריכים לעזוב את "ירושלים" וה"אבן" שמסמלים את הבאת הגאולה דרך עמל התורה; ולצאת אל ה"מעגל" וה"הר" שמסמלים את הבאת הגאולה דרך עמל המלאכות.