15 שיעורים

האם יאוש הופך להפקר
בבא קמא מד, ב; נדרים מג, א – מד, ב
לדעת הרמב"ם יש מצב שבו היאוש הופך להפקר. הפקר אינו קנין אלא "הסתלקות" שבדרך כלל אסור להתחרט עליה; אך פעמים שמותר לחזור מן ההפקר.
הרב מרדכי הוכמן | אלול תשע"א

חידושי הדין בנזקי הפקר
בבא קמא יג, ב; בבא בתרא נד, ב
רבנו חננאל הרי"ף והרמב"ם דייקו מלשון הסוגיה בבבא קמא יג, ב (והסוגיה בבא בתרא נד, ב), שהפקר מהווה הסתלקות ולא הקנאה. לפיכך, למרות שהמפקיר את שורו פטור מלשלם את מה שהוא הזיק - יש אפשרות לחייבו.
הרב מרדכי הוכמן | אב תשע"א

הפקר: הקנאה, או הסתלקות
נדרים מג, א – מד, ב
בסוגיה במסכת נדרים מובאת מחלוקת בין ר' יוחנן לרבא - האם הפקר פועל כ"הקנאה" או כ"הסתלקות". רבא העמיד שתי ברייתות באוקימתות - שנפסקו ע"י הרא"ש ונתה"מ. אך הרמב"ם השמיט אותן מפני שפסק כר' יוחנן.
הרב מרדכי הוכמן | תמוז תשע"א

חיובי שומר שמסר לשומר
בבא מציעא לו, א-ב; בבא מציעא עח, א
בבא מציעא לו, א-ב; בבא מציעא עח, א
הרב מרדכי הוכמן | סיון תשע"א

שיטת רש"י – בחיובי אונסין
בבא מציעא לה, ב; בבא מציעא צו, ב; סנהדרין עב, א
השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר, ומתה הפרה; חכמים פסקו שהשואל ישלם פרה חדשה לשוכר; ור' יוסי פסק שלבעלים. רש"י סבור שמדובר במחלוקת תנאים שורשית - האם "שומרים" ו"גנב" מתחייבים ב"חיובי אונסין".
הרב מרדכי הוכמן | סיון תשע"א

רבנו חננאל – בסחורה בפרת חבירו
השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר, ומתה הפרה; חכמים פסקו שהשואל ישלם פרה חדשה לשוכר. רבנו חננאל מעמיד את הסוגיה באוקימתא – שמסבירה את ההגיון שבדבר.
הרב מרדכי הוכמן | איר תשע"א

מלקות בעושק שכיר ובריבית
בבא מציעא סא, א; בבא מציעא עב, א
לשיטת התוספות מי שעושק שכר שכיר חייב מלקות, וכמו כן עדי הלוואה בריבית דאורייתא נפסלים לעדות. אך לשיטת הרמב"ם במקרים אלו מדובר באיסורים שהם תולדת גזל ותולדת ריבית, ולכן אין מלקות ואין פסול לעדות.
הרב מרדכי הוכמן | ניסן תשע"א

שיטת הרמב"ם בלולב הגזול
בבא קמא סו, ב; בבא קמא סח, ב; סוכה דפים כט-ל
תוס' הקשו שבסוגיה בב"ק דף ס"ו קיימא לן כרבה שיאוש קונה, ואלו בסוגיה בב"ק דף ס"ח משמע שהלכה כר' יוחנן שיאוש אינו קונה. הרמב"ם הכריע שר' יוחנן סבור שיאוש קונה אך לא לגמרי. סיוע להבנת הרמב"ם יש בדברי ר' יוחנן בפרק לולב הגזול.
הרב מרדכי הוכמן | אדר א' תשע"א

קנייני יאוש באיסור
בבא מציעא כא, ב; בבא קמא דף סו, א; בבא קמא דף קיד, א
הסוגיה בתחילת אלו מציאות הקדימה, שאם דבר הגיע באיסור לידי המחזיק בו, הוא לא יזכה בו גם כשהבעלים יתייאשו. הרמב"ם פסק כמו סוגיה חולקת שסבורה שקונים ביאוש גם באיסור. יש הבדל בין דיני גזילה לבין דיני גנבה ביחס להשבת הדבר שנלקח.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשע"א

שיטת הרמב"ם בקדושת עזרא
ברמב"ם קיימת סתירה שיטתית בהלכות רבות; פעמים שמשמע שקדושת הארץ בזמננו היא מדברי סופרים, ופעמים שמשמע שהיא מהתורה. הדבר נובע מפסיקת הרמב"ם בחלות שנובעת ממצוה, שהיא חלה בעתיד אך החלות שלה היא למפרע.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשע"א

שיטת הרמב"ם בקניינים מתמשכים
קידושין נט, ב; כתובות פב, א
הרמב"ם סבור שקנין של "מעכשיו ולאחר שלושים יום" חל בדיני ממונות כתנאי רגיל שחל לגמרי מעכשיו. אולם בדיני קדושין הקנין פועל כקנין מתמשך שחל בעתיד - ומוחל למפרע.
הרב מרדכי הוכמן | שבט תשע"א

קרוב לה ואפילו מאה אמה
הרמב"ם פסק את דברי רבי יוחנן שאם הגט או שטר הקדושין נפלו רחוק מאוד מהאשה אך היא מסוגלת לשמור עליהם - הדבר משפיע על מעמדה האישי. אך הרי"ף השמיט אותם בגלל שיטת שמואל. הרמב"ם סבור ששמואל אינו חלוק לגמרי על רבי יוחנן.
הרב מרדכי הוכמן | תמוז תש"ע

נפל הגט בגג של אחר
גיטין דף עט, א
רבא אמר שאם הגט נפל סמוך לאשה על גג ששיך לאדם אחר; היא מתגרשת ללא ידיעת והסכמת בעל הגג. הרי"ף השמיט דין זה, והרמב"ם הביאו. מחלוקתם היא מחלוקת תנאים ואמוראים בהבנת משמעות "ונתן בידה".
הרב מרדכי הוכמן | סיוון תש"ע

שליחות בית דין של ארץ ישראל
הרמב"ם למד מהתלמוד שיסוד השליחות קיים לפי כל הדיעות וצריך לפסק את דברי הרמב"ם באופן אחר מהאופן שהקשו עליו. הרמב"ם למד מהתלמוד שרב אחא בריה דרב איקא סבור ששנים שדנו אין דינם דין.
הרב מרדכי הוכמן | כ"ט שבט תשס"ט
