באור מעלת מידת הענווה
מידת הענווה הנה המידה האמצעית בין מידת הגאווה, לבין מידת השפלות.
ובמידת הענווה ישנה חריגה מן שאר המידות שבה נצטוונו לנטות אל השפלות למען התרחק מן הגאווה.
הכרת מעלותינו וכוחותינו אינה גאווה!
מה הסיבה לשמחה בחודש אדר? הבעיה והפיתרון. זכירת עמלק וזכירת מלכות ה', פתיח לספר תורת כהנים. הרב איתן מינקוב ב"רגע בפרשה" מבית אתר ישיבה לספר ויקרא ופרשת זכור.
"בחוקותי", "חוק" זה מלשון חקוק, אלו מצוות שחקוקות בתורה, היסודות של התורה, המאור שתורה.
רוב ם ישראל נמצא עדיין בגלות כי הם לא מבינים את מעלת הארץ.
מדינת ישראל היא המדינה המובילה בעולם בתחומים רבים.
האדם צריך לדעת שהכל מגיע מה', ואף שנדרש מהאדם להתאמץ ולפעול כפי יכולתו, ביטחון בה' יביא לו ברכה. "אשרי אדם מפחד תמיד" בדברי תורה, בעבודת ה' המוטלת עליו. האדם צריך תמיד להשתדל ככל יכולתו. אך בדברים שאינם תלויים באדם, עליו לבטוח בה'.
חידוש הנצי"ב שהשכר על שמירת המצוות הנו טבעי ולא כגמול, השכר והעונש אינן יוצאים מהקב"ה אלא הנם תוצאות מעשי האדם! תשובה הנה כרפואה ולא מחילה על העבירות. יהודי שמקיים את המצוות מקבל שכר גם על כך שמקיים את העולם מלבד על קיום עצם המצווה לעומת גוי שמקיים שכר על קיום המצווה בלבד. הסברו של הנצי"ב כיצד כ"ז קשור לפרשת בחוקותי?
באורו של הנצי"ב למילים חוקות ומשפטים, ושמירה ועשייה כאשר החוקים כתובים בתחילת הפסוק. שאלת הנצי"ב מדוע התורה טרחה להזכיר באופן מיוחד את שמירת התורה בתוך פרשת השמיטה והיובל? ותשובתו. הסבר הנצי"ב לשאלה "מה נאכל בשנת השמיטה? חידושו של הנצי"ב שהסבר הפסוק "וכי תאמרו בשנה ה7 מה נאכל בשנה השמינית הן לא נזרע ב7 וא"כ לא נאסןף בשנה ה8?
הפסוק אומר "ולא תגעל נפשי אתכם" אפ' כשלא ראויים הקב"ה לא יגעל את עמ"י.
אדם שמתקרב לקב"ה , הקב"ה שוכן בתוכו, גילוי הקב"ה בעולם היא תוצאה של הכלים שהאדם מכין.
על הכהנים להישמר מטומאה ומום מכיוון שעליהם לשמור על גובה רוחני, וכך גם לומדי התורה בזמננו צריכים להיות מתוקנים ככל יכולתם | מצוות קידוש ה' היא שאדם מוסר את כל כולו על קידוש ה', אפילו את מותו אך גם את חייו | כשישראל קובעים מועדים הם ממשיכים אליהם את קדושת השבת | ספירת העומר באה ללמדנו שהכל מאת ה'.
להשתמש בלשון נקיה. הכח של דיבור האדם. תפקיד הכהנים - להרבות שלום כאהרון ולקרב את ישראל להקב"ה. מהלך ספירת העומר - החיבור של המידות הטבעיות והשכל המעיין.
פרשת "שחוטי-חוץ": לשיטת רש"י : הפרשה מדברת על קרבנות. הערת הרמב"ן על רש"י שכ"ז דווקא לשיטת ר"ע שהיה מותר לאכול בשר סתם ככה. הרמב"ם חולק וסובר שהפרשה מדברת לכו"ע (ר"ע ורבי ישמעל). דיוקו של הנצי"ב מסדר הפסוק "וזבחו זבחי שלמים ל ה' אותם" שבמדבר ציווה הקב"ה את בנ"י שאם יש להם רצון לאכול בשר אזי יכולים לאוכלו רק בתור קרבן, לעומת א"י ששם אם אדם רצה לאכול בשר ,יכללשוחטו במקומו ולא היה צריך להביאו לביהמ"ק.
הזכויות בהם נכנס כהן גדול אל קודש הקדשים; הצורך ב"תחבולות" ובתכנון לקראת עשיית מצווה; יראת ה' הממלאת את הלב נותנת כח להתמודד עם תאות העריות; דברי הרמב"ן על קדושתה המיוחדת של הארץ-צריכה להיות שמחה תמידית על קיום מצוות יישוב הארץ.