אנחנו בפתחה של שבת מיוחדת במינה: שבת הגדול,

בה נקרא בהפטרה על אליהו הנביא שיגיע לפני בוא יום ה' הגדול והנורא,

"והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם".

יתכן שמעולם לא היינו במציאות כל כך מיוחדת כמו שאנחנו נמצאים בה כעת:

ערב חג הפסח, ומשפחות שלמות נמצאות במציאות שונה לחלוטין מהרגיל:

אנשים בודדים עם עצמם, סבים וסבתות לא עם הבנים והנכדים, אנשים סגורים בבתים

בבידודים, במחנות צה"ל ועוד.

כולנו עומדים תמהים וחסרי הבנה מול המציאות שמול עינינו, אבל מאידך אנחנו

מאמינים ומתפללים שככל שהמציאות הזו קשה ולא מובנת לנו, כך היא טומנת בחובה

אור אלוקי עליון ועצום שאמור להופיע בעז"ה בעקבותיה.

אף אחד לא יודע בעצם כלום. הגענו למצב בו השכל האנושי מתברר כקטן ולא רלוונטי,

וזהו גודל השעה: האדם מבין שעליו לצפות למשהו שונה ואחר ממה שהורגל עד כה.

אנחנו מתפללים שהקב"ה יכין אותנו לעולם שונה, בו יופיע :"יום ה' הגדול והנורא":

"נורא" - לא במובן של מפחיד, אלא במובן של מלא הוד ורוממות .

בשבת הזו, ובליל הסדר הזה, זהו הזמן בו לב הבנים פונה אל אביהם שבשמים ושואל:

"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?", כשהשנה הזו השאלה הזו רלוונטית מתמיד:

הקב"ה, כולנו בשאלות ובצפיות כלפי השוני שקורה ממש מול עינינו, עם צפיה לעולם חדש טוב יותר, רוחני יותר, מאיר יותר:" אור חדש על ציון תאיר".

כולנו בעל כורחנו, הולכים ומתכנסים פנימה: אדם בתוך עצמו, ומשפחה בתוך עצמה,

ודווקא אז אנחנו מגלים את היופי, המיוחד, העוצמה והרוחניות שנמצאת בתוכנו בעת

הזו.

עם ישראל בזמן של הריחוק הפיזי אחד מהשני, מתעצם ומגלה בתוכו את החיבור

והגעגועים זה לזה, ודווקא הריחוק גורם ליותר קירוב נפשי ורוחני.

אנחנו זוכרים שגם אבות אבותינו במצרים, ממש בליל הסדר הראשון, ישבו כל אחד

בתוך ביתו ואסור היה לו לצאת מפתח הבית, אך דווקא השמיעה הזו בקול ה' גרמה

לנסים ונפלאות עצומים, והגאולה שהם כל כך חיכו לה במשך מאות שנים קרתה דווקא

מתוך ההסתגרות הזו.

ובימים ההם כך בעז"ה גם בזמן הזה, נזכה כולנו שדווקא הצער על הניתוק

והריחוק הפיזיים זה מזה, יגרמו לנו ולכל ישראל שפע של גאולה וישועה אמתיים

ושלמים, בריאות, רווחה כלכלית, הצלחה והתמלאות כל משאלות לבנו לטובה

ולברכה, בבנין בית המקדש: "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים".

שבת שלום וחג פסח כשר ושמח לכולכם!