בית המדרש

העמק דבר פרשת ויקהל - פקודי

חידושו של הנצי"ב שבצלאל התחיל כל מלאכה ע"ד למוסרה לאחרים. (ואין בכך בעיה של "המתחיל במצווה אומרים לו גמור) חידושו של הנצי"ב שבמחשבה כיצד לעשות הצטיין בצלאל ובעשייה בצלאל ואהליאב היו שווים. באור המילים הבאות: "חכמת לב", עשי כל מלאכה", "וחשבי מחשבות". באורו של הנצי"ב למילים "חכם לב". באור המילים "לכל אשר ציווה ה' ". "אשר נתן ה' חכמה בלבו" לפי באור המילים "חכם לב" שואל הנצי"ב כיצד הקב"ה נתן חכמה בליבם הרי "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"? תירוץ הנצי"ב לשאלה. " ויצו משה ויעבירו קול ...איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה.... ויכלא העם מהביא" שואל הנצי"ב מדוע התורה השתמשה בתחילה בלשון מלאכה ובסוך בלשון הבאה? באורו של הנצי"ב ללימוד הגמרא מן הפסוק הנ"ל את מלאכת הוצאה. והסברת פשט הפסוק שהפסוק מחולק ל2 חלקים 1- שמשה רבנו ציווה את האומנים שלא יעשו עוד מלאכה ע"ש כוונת קדושה. 2- וממילא "ויכלא העם מהביא".

העמק דבר פרשת כי תשא

דברי הגאון שהלוחות השניות נכבדות מן הלוחות הראשונות. חידושו של הנצי"ב ש"בזכות" חטא העגל עמ"י זכה לקבל את כח הפלפול, וזה מה שהחזיק את בני ישראל בגלותם. ישובו של הנצי"ב לסתירה בחן הפסוק שלנו לבין פסוק כ"ז שאצלנו משמע שהקב"ה כתב על הלוחות, ואילו בפס' כ"ז נאמר "כתב לך" משמע שמשה כתב. דימויו של הנצי"ב את ההבדל בין הלוחות להבדל שבין התלמוד הבבלי ל"ירושלמי". חידושו של הנצי"ב שהשנויים שנכתבו בלוחות השניות, אלמלא ניתנו לוחות שניות היו באים לבנ"י בקבלה דרך משה רבנו.

פורים - חגו של דוד המלך

עניינו של דוד המלך. עניינו של היין. חשיבות החדרת המושכלות לרגש. היחס בין האבות לדוד המלך. האמונה שמעל השכל.

העמק דבר פרשת תרומה חלק ב'

באורו של הנצי"ב לסיבת השינוי מדוע בארון ובמזבח החיצון מוזכרת הבאת הבדים ואילו בשולחן ובמזבח החיצון לא מוזכר. חידושו של הנצי"ב שהבדים צריכים להיות בולטים מ2 צידי הארון בצורה שווה. מדוע כתוב "ועשית שניים כרובים זהב" לכאורה היה צריך לכתוב ועשית כרובים זהב? שני בעלי אומנות עשו את הכרובים כל כרוב בקצה 1 של הכפורת.( במרחק של 3 אצבעות מן הכפורת). הכרובים סוככים על הכפורת לרמז שהקב"ה וישראל מסתכלים ומגינים על התורה.

העמק דבר פרשת תרומה חלק א'

באורו של הנצי"ב היכן היה מונח זר הזהב שהיה מסביב לארון. יציקת טבעות הארון הייתה לשם הארון, מחלוקת הרמב"ן ורש"י היכן היו מונחות הטבעות, קושיות הנצי"ב על הרמב"ן. מחלוקת רש"י ורמב"ן מול ה"אבן עזרא" כמה טבעות היו לארון , באורו של הנצי"ב ע"פ הפשט שהיו 4 טבעות בשליש העליון לשאת את הארון ועוד 4 טבעות למעלה יותר לכבוד. ובאורו של הנצ"יב לפי דברי חז"ל שהיו רק4 טבעות.

העמק דבר פרשת משפטים

באורו של הנצי"ב להבדל בין שונא לבין אויב, היכן הדין של "זקן ואינה לפי כבודו" (שאם האדם מבוגר ולא ראוי לו לטרוח באבדה פטור מלהשיב) רמוז בפרשתנו? האם מצוות פריקה וטעינה הנה דווקא בשדה או גם בבית? באורו של הנצי"ב שמפרק כ"ג פסוק ו' - סוף העניין יש כאו אזהרה מיוחדת לבי"ד. איסור להטות משפט גם אם החייב הנו דל אמצעים ויש סיבה לרחם עליו. שאלת הנצי"ב הרי "מדבר שקר תרחק אינו רק אזהרה לבי"ד ומדוע הוזכר בהקשר הזה? תשובת הנצי"ב לשאלתו. הסבר הנצי"ב לפסוק "ונקי וצדיק אל תהרוג" שאם ביה"ד פסק על פלוני שהנו זכאי, ואח"כ גילו שטעו בפסקם, אסור להם להחזיר את הדין. מכיוון שבוודאי הייתה סיבה מאת הקב"ה שיצא זכאי. ואם הנך דואג שהאדם חייב ולא קבל את עונשו אל תדאג הרבה שליחים למקום.

מוקצה מחמת חסרון כיס - הגדרתו כמוקצה

רעק"א מחלק בין מוקצה מחמת חסרון כיס שהוא כלי, לבין מוקצה שאינו כלי. מדוע? | גזירת מוקצה לא הותרה לגבי כלים, אלא הם פשוט כלים, ולכן מוקצה שיהיה בו שימוש בשבת לא יהיה מוקצה.

העמק דבר פרשת יתרו חלק ב'

יתרו מייעץ למשה רבנו למנות דיינים ואפילו אם אינם ת"ח, באור המילים "אנשי חייל" , "יראי אלוהים", (דווקא אם הם מהמון העם), "אנשי אמת" ו"שנאי בצע". חידושו של הנצי"ב שמשה ימנה רק "שרי אלפים" וידאג שהם ימנו כ"א את השרים שמתחתיהם. מעצת יתרו יצאו 3 דברים שיש בהם תועלת. חידושו של הנצי"ב שמשה רבנו לא הקשיב ליתרו באופן המלא ל עצתו אלא רק בחלקו, ובעסק הדיינים מינה מתלמידיו ,ובדק רק אם הם "אנשי חייל" כי כל שאר המעלות מכיוון שהם תלמידי משה רבנו אין צורך לבדוק. מהו סיבת השינוי שבעצת יתרו כתוב "הדבר הגדול" ובביצוע כתוב "הדבר הקשה"? חידושו של הנצי"ב שבמקרה שהדיינים הלכו לשאול את פיו הודיע להם מה הדין והם פסקו בעצמם.

העמק דבר פרשת יתרו חלק א'

"ויהי ממחרת וישב משה לשפוט העם" באורו של הנצי"ב לשאלה ממחרת איזה ארוע הפרשה מתרחשת, ע"פ דרך הפשט. יתרו שואל את משה רבנו 2 שאלות 1מדוע אינו מושיב עמו עוזרים לעזרו? 2 מדוע "כל העם ניצב עליך" הרי לא כולם באים בעקבות סכסוך? תשובת משה רבנו שיש לו 3 תפקידים: 1- לבקש שיתפלל בעבורם על חוליהם. 2 - דיין. 3- מלמד תורה (ולכן כולם עומדים). חידושו של הנצי"ב שגם מצוות שמובנות ע"פ השכל האנושי יש בם פרטים שאינם אלא חוקים. תשובת יתרו כתגובה לדברי משה רבנו שהצורה שבה מתנהלים הדברים כעת פוגעת גם בדברים שרק משה רבנו יכול לעשות לבדו, ולכן הוא צריך למנות עוזרים לדברים שאין הכרח שמשה יעשם,(דיין) ובדברים שרק משה רבנו יכול לעשותם יתרו הוסיף לו עומס. (שלא רק יהא שליח מרבש"ע לעמ"י ללמדם תורה ,אלא גם יעביר את בקשות עמ"י לקב"ה, ובלימוד תורה ילמדם גם דרך ארץ ולא רק את מצוות ה')

העמק דבר פרשת תצווה חלק ב'

באורו של הנצי"ב לסיבת השינויים שיש בין פרשתנו ( לעניין קרבן התמיד) לבין פרשת פנחס. תכלית הבאת הקרבנות במדבר ובא"י שונה זו מזו. חידושו של הנצי"ב שהיה מפגש תמידי של הקב"ה עם בנ"י במשכן, ובנ"י הובטחו על כך בפרשתנו. . השינויים שהיו בהשראת השכינה בין המשכן לבין המקדש. במה באה לידי ביטוי הפרישה של אוהל מועד והמזבח. הבטחה נוספת שבנ"י מלבד עצם היותם בנים לרבש"ע, גם ידעו על כך שנקראו בנים לרבש"ע. באור המילים "לשכני בתכם" הקב"ה מבטיח שינהיג את המון עמ"י בדרך הטבע ובהשגחה נסתרת , ואת הצדיקים בהשגחה גלויה. ביאורו של הנצי"ב לשאלה מדוע הציווי על עשיית מזבח הקטורת מוזכר בפרשתנו ולא בפרשת תרומה ביחד עם כל הכלים?

העמק דבר פרשת תצווה חלק א'

2 השאלות של הנצי"ב: 1- מדוע דווקא בפרשה הזו מוזכר שמשה רבנו צריך לצוות את בנ"י? 2- מדוע הציווי על הכנת השמן למנורה אינו מובא לאחר הציווי על המנורה? הבאת ישוב הרמב"ן לשאלות הנ"ל ודחייתו. חידושו של הנצי"ב שלאהרון הכהן ניתן כוח ההוראה כמ"ש "ולהורות את בנ"י", ולמשה רבנו ניתן כח הפלפול שהנו יותר גדול. תירוץ הנצי"ב לשאלותיו. חידושו של הנצי"ב שהשמן צריך להעשות מלכתחילה לצורך המאור. הציווי לבני ישראל אינו להדלקת המנורה בפעם הראשונה, מכיוון שלה כבר הביאו הנשיאים.

העמק דבר פרשת בשלח חלק ב'

באורו של הנצי"ב למילים " לקול ה " "והישר בעיניו תעשה". והאזנת למצוותיו -אלו סייגים מלשון אזנים. הלימוד ממרה ומאילים שדרכה של תורה: בתחילה פת במלח תאכל, אך האיש הזוכה למעלת התורה זוכה בסוף להתפרנס ברווח ובכבוד. המן ניתן באלוש וז"ש הכתוב "בין אילים ובין סיני". באורו של הנצי"ב מה הגורם להבדל בתלונות בין מרה לבין אלוש, שבמרה התלוננו רק חלק מן העם ורק על משה רבנו, לביו אלוש שהתלוננו כל עמ"י וגם על אהרון.

העמק דבר פרשת בשלח חלק א'

מדוע התורה מזכירה את מרים בשירת הים רק בתור אחות אהרון ולא בתור אחות משה? חידוש הנצי"ב שגם הנשים שרו שיר אחרי קריעת י"ס, אך לא הוזכר בתורה מכיוון שלא היה ברוח הקודש. מדוע משה רבנו נצרך להסיע את עמ"י מים סוף? חידושו של הנצי"ב שעמ"י לא התלונן במרה על חסרון המים. ורק לאחר שרצו לשתות מים לתענוג אזי חלק מו העם התלוננו על העתיד התרופה לחסרון מתיקות המים היתה קיימת כבר אל משה רבנו לא ראה אותה. מדוע נסמך פתרון מרירות המים לכך שהקב"ה שם לעמ"י חוק ומשפט ונסהו?

קריעת ים סוף - בזכות הביטחון בה'

שיחה לפרשת בשלח

במדרש ובפרשנים מחפשים מהי הזכות שגרמה לקריעת ים סוף ולא לשאר הניסים והמכות מכיוון שכל המכות כלולות בהבטחת ה' לאברהם 'ידוע תדע', ואילו הנהגתו של ה' בדרך כלל היא ללא ניסים | הביטחון המוחלט בכך ש'אין עוד מלבדו' מבטלת מהאדם דינים ומונעת מזיקים, ובזכות הביטחון של עם ישראל נבקע הים.

העמק דבר פרשת בא חלק ב'

באור המילים "בכור פרעה" ו"בכור השפחה", לבכור יש כח רוחני יותר חזק נאשר לאדם שאנו בכור, הקושי בפסוק "והייתה צעקה גדולה במצריים אשר כמוהו לא נהייתה וכמוהו לא תוסיף" שערבב לשון זכר ולשון נקבה, ישוב הנצי"ב לשאלה הזו. הסבר הנצי"ב שלעמ"י יש מעלה כ"כ גדולה לעמת הגויים, שגם אנשים שמצד עצמם לא היו ראויים לצאת ממצריים, נצלו בכדי שיהיו צוותא( מלשון חברה) לצדיקים. והנקודה הזאת באה לידי ביטוי בכך שהכלבים שתקו בזמן מכת בכורות. חידושו של הנצי"ב שרק החשובים בעמ"י נצטוו לא לצאת מבתיהם ולא כל העם , החידוש הזה נובע מן הגמרא בזבחים שדרשה, שמשה רבנו אמר לפרעה "וירדו כל עבדיך" ולא פרעה בעצמו מפני כבוד המלכות. הנצי"ב חוזר לפרש לפי הפשט שכל גדולי המדינה יתחננו לפני משה רבנו שיצאו כבר ממצריים, הסבר הנצי"ב על מה באה חורי האף של משה רבנו ולפי"ז ביאור מה הקשר בי הפרשה הזו לבין הפרשה הבאה הסמוכה אליה. ( פרשה הכוונה הקטע הבא בפרשתנו)

העמק דבר פרשת בא חלק א'

באור המילה "כלה" , פרעה יכנע לחלוטין מפני ה" אחר מכת בכורות,. חידוש הנצי"ב שהבקשה שעמ"י ישאיל מהמצרים כלי כסף וכלי זהב צריכה להישאר בשקט. מהי הסיבה לכך שבפרשתנו לא הוזכרו "שמלות" ואילו בפרשת שמות כן הוזכרו "שמלות? שאלה נוספת מהו הסיבה לשינוי שכאו הוזכרו הגברים ואילו בפרשת שמות לא הוזכרו הגברים? שאלה3 מדוע כאן הוזכרה "רעותה" ואילו בפרשת שמות הוזכר " שכנתה וגרת ביתה"? משה רבנו אהוב ומכובד בעיני עבדי פרעה והעם המצרי, ההודעה שהולכת להיות מכת בכורות לא נאמרה סמוך לביצוע, מי יצא להכות בכורי מצריים הקב"ה או המשחית? ישוב הסתירה בפסוקים בהקשר הנ"ל!

העמק דבר פרשת וארא חלק ב'

ביאור הנצי"ב ל4 לשונות גאולה שהן היו 4 שלבים הגאלת עמ"י. 1. במכת ערוב (והוצאתי) 2. במכת ברד(והצלתי)עמ"י הפסיקו לעבוד לחלוטין, 3. במכת בכורות ו4. במתן תורה. מדוע דווקא 4 כוסות ולא בשר או פת ? (שאלת ה"מרדכי") מדוע התורה הזכירה כאן רק "בזרוע נטויה ולא גם ב"יד חזקה" ביאור המדרש בשלח, כוס החמישית כנגד" וידעתם כי אני ה" ולכן הנה רק רשות מכיוון שלא כל עמ"י זוכה למדרגה הזו. חידוש הנצי"ב למילים בהגדת פסח" וכל המרבה לספר בייאת מצרים הרי"ז משובח" שאם אדם מרבה לספר ביציאת מצריים זה מראה על כך שהאדם הזה משובח.

העמק דבר פרשת וארא חלק א'

*"וגם אני שמעתי" - ביאור המילה "אני". *הרצון שמכאן והילך משה ידבר לבדו לעמ"י אך גם לכך סירב משה רבנו. *ביאור הנצי"ב לשאלה מדוע מסדר הפרשיות הפסיק דווקא כאן את פרשת שמות. *הבדל בין שם אלוקים לשם הויה. *כל מציאות העולם מושגחת.

כתיבה בשמאל

שבת קג.

האם כתיבה בשמאל נחשבת לכתיבה בשינוי או שהיא לא נחשבת לכתיבה? | היד החזקה לעניין הנחת תפילין היא היד בה כותבים | מהמרדכי על פי דברי רש"י בהסבר ר' נתן במנחות ניתן להוכיח שכתיבה בשמאל לא נחשבת לכתיבה.

העמק דבר פרשת שמות חלק ב'

באור המילה "חדש" היה צ"ל אחר, באור המילה "ידע". מה הסיבה שגרמה לפרעה לשעבד את בנ"י מצד פרעה, לאור הנחת היסוד שהנצי"ב הניח לעיל(נאמר בשיעור של אתמול) שעמ"י התקרב למצרים ורצה להדמות להם שואל הנצי"ב מה היה החשש של פרעה שעמ"י ילחם במצריים. באור המילה "עם" ומדוע נכתבה. החשש של פרעה שעמ"י ינצל זמן מלחמה של המצרים נגד עם אחר ואז ילחם באנשי החיל שנשארו במצריים יבוזום ויעלו מן ארץ מצריים. 2 באורים למילים "שרי מיסים". ג הדברים שהמצרים חששו מכך שיקרו לעמ"י , ד" סיבב את הדברים שדווקא ע"י מעשי המצריים הם יקרו. חידושו של הנצי"ב שהיו שני סוגי עבודות פרך 1 לחשובים שבבנ"י ו1 לשאר עמ"י . שלב ב בתכנוני פרעה: המעטת הנפשות אצל בנ"י. הסבר הנצי"ב שע"פ הפשט שפרה ופועה היו המילדות הראשיות אצל בנ"י אך לא היחידות, והדרש שרש"י מביאו יצא מכך שכתוב פעמים "ויאמר".