601 שיעורים
זכה - נעשית לו סם חיים
ליקוטי מוהר"ן תורות קסד וקנט
לתורה יש כח, שפועל במציאות. וכמו הרבה כוחות, את הכח הזה אפשר לנתב לכמה כיוונים, והרופאים הגדולים הם בדרך כלל היודעים את דרך ההגשה הנכונה. תורת הרב זצ"ל בכלל, וגישתו לדעת אלוקים בפרט, הן דוגמה טובה לזה. בתוך המערכת הזאת, בתורה קנט ר' נחמן מתאר תהליך נוסף - פעולתה של תורה לשמה לעומת פעולתה של תורה שלא לשמה, והשפעתן על העולם כולו.
הרב יהודה מלמד | כ"ג באדר תשפ"ג
מלכות הדיבור
ליקוטי מוהר"ן תורה עח
אחד הפילוסופים אמר שלא נוכל לשמוע מה יש ליהודים לומר עד שתהיה להם מדינה, ועצמאות, ובתי מדרשות משלהם, בהם הם יוכלו להתבטא כרצונם. מלכות ה', בחינת הדיבור, הצטמצמה כדי שאפשר יהיה להכיל אותה, ויצאה לגלות, עד שיתקן זאת האדם ו"רוח חדשה אתן בקרבכם".
הרב יהודה מלמד | ט' באדר תשפ"ג
"הסתכלות עושה כלי"
ליקוטי מוהר"ן תורה עו
כשהאדם מסתכל, הוא מעניק לגופים שהוא רואה גבול והגדרה. אם ראייתו טובה, והוא יכול להבחין בדקויות מרחוק, ואם ראייתו פחות טובה, וכל עוד הוא לא מתאמץ ומתקרב הגופים מטושטשים בעיניו, והגבול ביניהם לא ברור. והחידוד הזה, הוא הכלי ליישב על האדם את מה שהוא מקבל, בשפע גשמי או בידיעות שכליות.
הרב יהודה מלמד | ב' באדר תשפ"ג
פוסעים בו פסיעה קטנה
ליקוטי מוהר"ן תורה קלט ותורה רעז "ודע שעיקר כבוד שבת... דרך כבושה כנ"ל"
בדרך כלל, המחשבה היא שלמה, הרגש הוא שלם, אבל כשזה מגיע לעולם המעשה - יש היתקלויות עם המציאות. עולם המעשה הוא עולם חסר. בימי המעשה מורגש חיסרון. אבל בהסתכלות של שבת, דוקא את הפסיעות הקטנות, הקב"ה הופך לדרך כבושה.
הרב יהודה מלמד | כ"ה שבט תשפ"ג
זמרת הארץ
ליקוטי מוהר"ן תורה סג בתניינא ותורה נד
כשיעקב שולח את בניו בחזרה אל יוסף, בלי לדעת שזה יוסף, הוא מצווה אותם לקחת אליו מזמרת הארץ. רש"י במקום מסביר את הביטוי מלשון זמר. אמנם כוונת רש"י שם לדבר שהכל מזמרים עליו, אבל ר' נחמן לוקח את העניין לכיוון חדש.
הרב יהודה מלמד | י"ח שבט תשפ"ג
חלום של שבעים שנה
ליקוטי מוהר"ן תורה סא
אדם חולם איך כל חייו חולפים, אולי אפילו חולם קצת מה קורה אחר כך, ומתעורר לגלות שחלפו רק כמה דקות. אדם רואה את זולתו נוטע עץ חרוב, מתיישב לפוש בצד, נרדם לרגע ומתעורר למראה בן בנו האוכל מאותו חרוב. כמה לימודים מהשינה על מושגי הזמן והמקום, על טעימה מהאינסוף ועל שכל בהיר.
הרב יהודה מלמד | י"א שבט תשפ"ג
מי קירב את רות לתורה?
ליקוטי מוהר"ן תורה קיב
חזרה והרחבה של השיעור הקודם, ושאלה של ר' נתן: לכאורה הרעיון לא מסתדר עם הגמרא. והתשובה מעמיקה, שיש אופן בו פתחי הנפילה יכולים באמת להיות פתחי תשובה, דרך חברו הגבוה ממנו.
הרב יהודה מלמד | כ"ו בטבת תשפ"ג
דיבור של אמת, המבקע את כל המחיצות
ליקוטי מוהר"ן תורה קיב
כשאדם נמצא בחושך גדול, וגם הדיבורים והתפילות שלו חסרי חיות, ר' נחמן מלמד דרך למצוא את הפתח לצאת, הרמוזה בהוראת ה' לנח - "צהר תעשה לתיבה, ופתח התיבה בצידה תשים, תחתיים, שניים ושלישים תעשה" (בראשית ו). ו"העיקר שהכל תלוי בו, הוא אמת."
הרב יהודה מלמד | י"ב בטבת תשפ"ג
על עננים, הסתרות ומניעות
ליקוטי מוהר"ן תורות קיד-קטו
ברובד הפשוט, אחרי המניעות יש טוב שיגיע. בהתבוננות נוספת, המניעות טומנות בתוכן את הטוב ההוא. "המכסה שמים בעבים, המכין לארץ מטר".
הרב יהודה מלמד | ה' טבת תשפ"ג
חנוכה ופרשת מקץ
ליקוטי הלכות חנוכה ג אות ב ואות ז
בחנוכה הייתה התגברות של הטוב מתוך נקודת הטוב שבדעת על הרע. ר' נתן מסביר למה הנס היה שמונה ימים - כנגד ההשפעה של האור הגנוז במידות שבעולם. יוסף הצדיק יכל לפתור את חלומות פרעה רק מתוך האמונה שהטוב בעולם יכול להתגבר על הרע. מיוסף צריך ללמוד לקחת את הטוב שהאדם עושה ולשאוב ממנו כוחות בזמן משבר.
הרב יהודה מלמד | כ"א בכסלו תשפ"ג
סיום המהלך - "נר חנוכה... על פתח ביתו"
ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ב אות ו - חנוכה
הפעם אנו עוסקים בפתחים, המובילים מהשבת אל ימי החול, ממערת ר' שמעון אל העולם שבחוץ, מהבית לרחוב, מהמחשבה אל הופעתה בעולם, ומשלימים את ענין מזמור לתודה.
הרב יהודה מלמד | י"ד בכסלו תשפ"ג
עוד יום של חול, המגלה בייחודו את אחדות הכל
ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ב אותיות ה-ו
"ודבר דבר" - שלא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול, אלא כדיבורך של קודש. לשון הקודש. וע"י שממשיכים קדושת שבת לימי החול, אותה קדושה מקבלת התעלות שלא היתה בה.
הרב יהודה מלמד | ז' כסלו תשפ"ג
האמת המאירה בדיבור
ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה ב אותיות ד-ה
אנחנו ממשיכים עם ר' נחמן בטיולו המופלא, תוך שהרב יהודה מצביע על נקודות להתבוננות בדרך. הפעם אנו עוסקים בדיבור, בחלקיו השונים, ביכולתו להשפיע, באמת המחיה אותו, ובתלותם זה בזה.
הרב יהודה מלמד | ל' חשוון תשפ"ג
ימי ההודאה
ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ב
ר' נחמן, בדרכו הייחודית, המטיילת בין תהליכים שמימיים לתופעות היום-יום, מסביר איך התודה קשורה לשעשוע עוה"ב, איך ההלכה קשורה לחסד, ואיך מתוך הצרה נולדת התקדמות וחזרה מחודשת לשגרה.
הרב יהודה מלמד | כ"ג חשוון תשפ"ג
הסתכלות החסד הכללית והסתכלות המשפט הפרטית
תורה אור וירא ד"ה ארדה נא ואראה ("וזהו תירוץ" ואילך)
שאלה פילוסופית ידועה שואלת: "ארדה נא ואראה"? הכל גלוי וידוע לפניו! אלו שתי בחינות שונות. אבל למה צריך שתי בחינות?
הרב יהודה מלמד | ט"ז בחשון התשפ"ג
מאברם לאברהם - מרוממות המחשבה לגילוי במעשה
תורה אור לך לך ד"ה הנה אברם
אברם, לפני ברית המילה, היה עובד ה' יחיד סגולה, שעסק בבחינת החכמה. הוא הפך לאב המון גויים, אברהם, שעובד גם בעולם המעשה ומל את גופו הגשמי, כשרק במדרגה הזאת ניתן להגיע לגילוי יותר עמוק של האלוקות.
הרב יהודה מלמד | ט' בחשון תשפ"ג
המעלה של טרדות הפרנסה והניצוצות בעולם הזה
תורה אור פרשת נח ח,ג - פרק ט' פס' א'
יש שתי בחינות של שבת, שבת שהיא מעין עולם הבא, ויש גם את התפילה, שהיא בתוך ימי החול והיא בחינת שבת. גם שם אנחנו עוזבים את הטרדות של העולם הזה, ודווקא מי שעובד יש לו יותר געגוע לתפילה שהיא נותנת לו כוחות ביום-יום.
הרב יהודה מלמד | א' חשוון תשפ"ג
בחינת צדיק גמור לעומת בחינת בעל תשובה
ליקוטי מוהר"ן ליקוטי קמא תורה ו' ג'-ה'
השוני בין הבעל תשובה לצדיק גמור זה מבחינת ההסתכלות, במבט של בעל תשובה אז כל דבר חשוב והכל משמח ובעל ערך, במבט של צדיק גמור צריך לעשות תשובה גם על הדברים הקטנים, כי ההסתכלות של הצדיק גמור היא ביחס למה אפשר להגיע, ואילו אצל בעל תשובה זה על ההתקדמות עצמה, ולא ביחס למה אפשר.
הרב יהודה מלמד | כ"ו אלול תשפ"ב
התשובה של הצדיקים - תשובה על תשובה
ליקוטי מוהר"ן ליקוטי קמא תורה ו' א'-ד'
רבי נחמן מלמד שיש שני סוגי כבוד: כבוד אמיתי וכבוד מלכים- כבוד מדומה, ולזכות לכבוד האמיתי אי אפשר אלא רק ע"י תשובה, שהתשובה במיוחד לזה היא לשמוע בזיונו ולשתוק, שבכך האדם מוותר על הכבוד המדומה וזוכה לכבוד האמיתי ומתחבר לה'. וכשהאדם עולה מדרגה בעבודת ה', צריך לעשות תשובה על התשובה כי עשה אותה עם פניות ולא לגמרי בשלימות יחסית למדרגיתו.
הרב יהודה מלמד | ה' אלול תשפ"ב
