1032 שיעורים
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
יסודות התורה והאמונה טוב המציאות, סיבות הרע וצדק ההשגחה
לאחר פתיחה על יסוד ההשגחה, למדנו תחילה על שתי הסברות כוללות על תכלית כלל מציאות הרע והחסרונות שבעולם. אחר, עסקנו בצדק ההשגחה ובפתרונות לשאלת צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, וסיימנו בביאורים מדוע אפי' הנביאים התקשו בזה, למרות שכבר נאמרו בזה תשובות רבות.
יסודות התורה והאמונה סדרי ההשגחה ומדרגותיה
השיעור מנתח את שלוש התפיסות המרכזיות בהגות היהודית לגבי סדרי ההשגחה האלוהית בעולם – החל מהגישה שהכול גזור מראש ועד לגישות המשלבות בין חוקי הטבע לבחירה חופשית. בהמשך, השיעור מפרט את מדרגות ההשגחה הפרטית ובוחן האם הן נקבעות על פי רמתו השכלית של האדם, מידת דבקותו במצוות או פנייתו הישירה בתפילה.
יסודות התורה והאמונה פתרונות לשאלת הידיעה והבחירה
לימדנו את הפתרונות השונים לשאלה של ר' בחיי בעל חובות הלבבות, של הרמב''ם ושל רח''ק באור השם, והצגנו את תפיסותיהם השונות בהשגחה הנגזרות מתשובותיהם השונות.
יסודות התורה והאמונה תפיסות האמונה של נפש החיים ושל הראי''ה קוק זצ''ל
הרחבנו לבאר במה הודה נפש החיים לבעל התניא בתפיסת האמונה, ובמה המשיך את רבו, ומדוע אף הוא המשיך את קו ההתנגדות החסידות למרות מה שהודה לתניא. עוד דיברנו על תפיסת האמונה של מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בנושא.
יסודות התורה והאמונה תפיסת האמונה של הגר''א לעומת בעל התניא ושאר מורי החסידות
כחלק הלימוד יסודות האמונה, ולאחר לימוד על אופני השגת ה' ועל הדרכים לאמונה, המשכנו להעמיק בתפיסת היחס בין הבורא ובין הבריאה. באופן מיוחד התמקדנו בחידושיהם של בעל התניא ושל גדולי מורי החסידות בנושא, וביארנו אף את סברתו של הגר''א שחלק עליהם. התכוונו לבאר גם את משנתו בנושא של ר' חיים מוולוז'ין בסיפרו נפש החיים, אולם דחינו זאת לשיעור הבא, מחוסר זמן.
יסודות התורה והאמונה הדרכים המובחרות לאמונה, ע''פ גדולי רבותינו
פתחנו בתיאור שיטות ריה''ל, הרמב''ם והאבן עזרא ובמחלוקתם מהי הדרך המובחרת לביסוס האמונה. אחר, המשכנו והעמקנו בצד השווה שביניהם ובמה בדיוק נחלקו. ולסיום, למדנו דרך עמוקה נוספת לאמונה מהמהר''ל, מבעל התניא וממרן הראי''ה קוק זצ''ל, וראינו כיצד מרן הרב שילב את כלל דרכי האמונה מהראשונים יחד עם דרכו העמוקה בחוברת.
יסודות התורה והאמונה דרכים נוספות בדרכי השגת ה' ואופני הכרתו
כהשלמה לשיעור הקודם בו למדנו על דרכו של הרמב''ם בהשגת ה' בתורת התארים השוללים, המשכנו ולמדנו לעומתו את שיטת התארים העצמיים של רח''ק שבסיפרו 'אור השם' ואת שיטת ר' יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים שלימד תורת תארים ממוצעת ביניהם. אחר כל אלו, לימדנו על דרכם העקרונית של חכמי הסוד והקבלה, וכיצד לימדו על האחדות האין סופית והנעלמת של הבורא מחד, ועל היחס להתגלויותיו מאידך.
יסודות התורה והאמונה עיקרי האמונה ותארי ה' לרמב''ם
אחר שהשלמנו את שיעורינו ביסודות התורה, סקרנו את כלל יסודות האמונה והדגשנו את מגמת פנינו מכאן ואילך להמשיך ללמוד על שאר יסודות האמונה וההשגחה. ומשם ניגשנו ללימוד על דרכי השגת ה' ואופני הכרתו. פתחנו וביארנו את שתי דרכי ההשגה והכרת ה' העקרוניות: 1) כלל המשתקף מתוך ההתגלות והמסורת. 2) כלל העולה מתוך העולם והמציאות, והמשכנו בביאור תמציתי של תורת השגת ה' בתארי השלילה ובתארי הפעולות שבמשנת הרמב''ם.
יסודות התורה והאמונה תשובות למבקרי המקרא
פתחנו בחומר הטענה של מבקרי המקרא וגודל כפירתם. המשכנו בלהראות את חולשת טענותיהם והעדר ראיותיהם, וכיצד גם לאחריהם טענות התורה והנבואה המסורתיות הן האמיתיות והיותר מסתברות. דיברנו גם על תאוריית התעודות, על דרכיהם של הרב ברויאר והרב אביב''י בהתמודדות עימה, ועל חולשתה של אותה תיאורייה כפי שהתברר בעולם המחקר כיום. עוד הבאנו מדברי מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, שכבר האריך להשיב לטענות הכפירה שבבקורת המקרא, בטענות שונות ובמקומות שונים, וסיימנו בדבריו חוצבי הלהבות.
יסודות התורה והאמונה ביסוס מסורת התורה והנבואה
למדנו על העקרונות לבחינת מסורת ועל יישומם לביסוס מסורת הנבואה ומסורת תורתנו הקדושה שהיא מן השמיים.
יסודות התורה והאמונה נצחיות ימי הפורים וביטול המועדות והמצוות לעתיד לבוא
פתחנו במדרש על ביטול כל המועדים לעתיד, מלבד פורים, והתקשינו בו כיצד דבריו עולים בקנה אחד עם יסוד נצחיות התורה, וכן במה נתייחד פורים לעומת שאר כל המועדים. בביאור הדברים הבאנו דרכים שנות מדברי רבותינו. מדברי הרשב''א, המהר''ל, התוס', מרן הראי''ה ומדברי הרמב''ם והראב''ד. בכל אלו העמקנו להעמיד את יסוד נצחיות התורה בדיוקו, לפי השיטות השונות, וכמו כן, חתרנו להגיע לביאור עמוק בייחודם ומעלתם של ימי הפורים מאז, כיום ולעת''ל.
יסודות התורה והאמונה יסוד נצחיות התורה וביסוסו
למדנו על יסוד נצחיות התורה מדברי רס''ג, הרמב''ם, העיקרים והמהר''ל. פתחנו בביאור העיקר לרס''ג המסורת, ראיות מהכתובים ומסברתו שלא שייך שה' יינחם ויחליף דבריו. המשכנו בדברי הרמב''ם שהרחיב על מעלת נבואת משה, ועל חוזק אימותה ובירורה, וכן בשלמותה של התורה שלא מאפשרת את החלפתה. אחר, לימדנו בתמציתיות את שיטתו המיוחדת של ר' יוסף אלבו בספר העיקרים בעניין. לבסוף למדנו בקצרה גם את עיקרי שיטת המהר''ל בסוגיה, על ביקורתו על דרך העיקרים, ועל הדגשתו את שלימות התורה ואת מעלתה הרוחנית העליונה המחייבת את נצחיותה.
יסודות התורה והאמונה מהות הנבואה מהראשונים ועד מרן הראי''ה
למדנו על תכליות הנבואה למפגש נעלה עם הקב''ה ולביצוע שליחויותיו, ועל מחלוקת הראשונים איזו מהתכליות הללו היא העיקרית. עוד למדנו על חילוקי המדרגות של הנבואה למן המדרגות שתחתיה ועד לדרגת משה רבינו שמעליה ושאין כמותה. אחר, העמקנו ללמוד על וודאותה החזקה של הנבואה לנביא החווה אותה, ועל מח' הרמב''ם וריה''ל האם וודאותה הוא גם למעלה מן הוודאות של ידיעות השכל והחושים. מתוך זה המשכנו לבאר את דרכו העמוקה והכוללת של מרן הרב הראי''ה קוק זצ''ל במהות הנבואה ורוה''ק, כפי שמשתקף מספר אורות הקודש שלו, וביארנו את מבטו העמוק וחובק העולם וההיסטוריה ביחס לנבואה, וסיימנו בתפילה לחזרתה בגאולה שלימה.
יסודות התורה והאמונה מעלת ההשגה הנבואית, וצורך ההכנות אליה
העמקנו לפרש בדרכים שונות את מהות הנבואה. כקול א-להי נברא (כלרס''ג), כשפע השכלתי עליון (כלרמב''ם) או כשפע א-להי על טבעי (לריה''ל ולתלמידיו). ופרשנו את המקום והתועלת של כל אחת מההסברות הללו. התייחסנו בדברינו גם להבדל בין שפעי הנבואה העליונים, לבין מסרים נמוכים שמעביר ה' גם לרשעים ולפחותים באמצעות חלומות או רוה''ק שאינה מגיעה לדרגת הנבואה. עוד הרחבנו ללמד על ההכנות לנבואה, מדברי חז''ל שלימדו ש'אין הנבואה שורה אלא על חכם, גיבור עשיר ועניו', וביארנו את ביאורי הרמב''ם והר''ן ואת עיקרי מחלוקתם בעניין.
יסודות התורה והאמונה שתי דרכים במהות הנבואה
אחר שדיברנו בשיעור שעבר על יסוד הנבואה וחשיבותו, כמקור התוקף והסמכות הא-להית של כתבי הקודש, המשכנו בשיעור זה לברר ולבאר את מהותה של הנבואה עצמה. בהצגת מהותה תיארנו את שתי הדרכים הכוללות של הכוזרי ושל הרמב''ם, ושירטטנו את תפיסותיהם השונות ביחס לעצם מהותה של הנבואה (האם היא א-להית, על טבעית, או שהיא כלולה במנגנון הטבעי של המציאות), ביחס לדרך ההתגלות והגעת שפע ההשגה הנבואי מאת ה' אל הנביא (במסלול התגלות א-להי פלאי, או דרך השכלים הנבדלים והמלאכים) וביחס לכלי הקליטה של התוכן הנבואי בנפש האדם (ב'עין א-להית ברואה' או בשכל ובדמיון). הדברים עוד יושלמו ויורחבו בע''ה גם בשיעור הבא.
יסודות התורה והאמונה יסוד הנבואה, כיסוד תוקף קדושת התורה וכתבי הקודש
ביארנו בהרחבה על פי חז''ל והראשונים - רס''ג, הכוזרי, ראב''ע והרמב''ם - כיצד נתחברו כתבי הקודש מתוקף המקור הא-להי והנבואה. למדנו כיצד לפי רס''ג התנ''ך כולו ניתן בנבואה. לפי הרמב''ם התורה - בנבואת משה העליונה, הנביאים - בנבואה רגילה, והכתובים - ברוה''ק. הוספנו ללמד מהכוזרי ומהרמב''ם על הדייקנות המילולית שהנביאים העבירו וכתבו את נבואותם. ולבסוף התייחסנו גם לשיטה ייחודית העולה מדברי ראב''ע, ר' שם טוב גפן ומחוקרים נוספים בדרך כתיבת התנ''ך, והראינו כיצד ניתן לקיים את יסודות האמונה גם לפי דרך זו.
יסודות התורה והאמונה לימוד התורה וקיומה ע''י האבות קודם נתינתה
למדנו על הפירושים השונים שנתנו הראשונים והאחרונים לדברי חז''ל בעניין קיום התורה ומצוותיה ע''י האבות. הראינו שהדרכים השונות נבעו הן כפתרונות לקשיים מקומיים, הן מחמת מבטים השונים עקרונית על עניין התורה ומצוותיה ועל מהות מעלת האבות קודם נתינתן. עוד נפלגו הדרכים בדרך פרשנותם את דברי חז''ל ובייחסם אליהם. וכך למדנו את דרכיהם של הרמב''ם, רס''ג וחוה''ל, לעומת הרמב''ן (בבראשית כו, ו), המהר''ל (התפארת, פרקים יט-כ) ובעל נפש החיים (שער א, פרקים כא-כ).
יסודות התורה והאמונה היחס לבעלי חיים למרן הראי''ה זצ''ל ולראשונים
תחילה סקרנו את היחס העקרוני לבעלי החיים במקרא ובחז''ל, המשכנו בהצגת הבדלי הדעות העקורניים שישנם בעניין בין הראשונים, והשלמנו בלימוד דעת מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, ובטעמי המצוות השייכות ליחס הראוי לבעלי החיים בהווה ובעתיד, לפי דרכו המיוחדת. בזה הוספנו הדגמה לדרכו העמוקה של מרן הרב בטעמי המצוות, ובכך השלמנו את הנושא מהשיעורים הקודמים.
יסודות התורה והאמונה חשיבות ידיעת טעמי המצוות לראשונים ולמרן הרב זצ''ל
ניתחנו את רמת הנחיצות של ידיעת טעמי המצוות לפי שיטות הראשונים השונות. מצורך הבנת המחוייבות המוסרית של חוה''ל, דרך ידיעת טעמי המצוות לפרטיהן של הרמב''ם, ועד לתפיסת הפעולה הא-להית של המצוות של הכוזרי והמהר''ל הפועלת השלימות גם בלא ידיעת הטעמים כלל. אחר לימדנו מדוע למרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, היה חשוב לבאר את החכמה והמוסר שבמצוות כחלק מהופעת העניין הא-להי גם ברבדים הללו.