ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית מדרש שאל את הרב לוח שנה ויקישיבה תרומות
לימוד יומי יום א' י"א מרחשוון ה'תשפ"ב , מנחה קטנה 15:42

    זמני היום בירושלים

  • מנחה קטנה 15:42
  • שקיעה 18:09
  • לזמנים במקומות נוספים

הקדשת הלימוד באתר

הקדש

בית המדרש

פרשת השבועערוץ ישיבהספריהפסקי דיןבחן את עצמך
x
סינון על פי מדיה
סינון על פי אורך שיעור
950 שיעורים
    undefined
    40 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    "השַָּׁמיַםִ החַדֳָשׁיִם והְאָָרֶץ החַדֲָשׁהָ"

    שיעור - 67 ח"ב, פרק כט[ 1], פסקאות 1-14

    בפרק כט הרמב"ם ניגש להראות שאין בתנ"ך ובמאמרי חז"ל מאמרים המעידים בצורה חד משמעית שהעולם לא יתקיים לנצח, ולדעתו משמעות הפסוקים והמאמרים שחיצוניותם מורה כן - אינה כוונתם הפנימית האמיתית, ולכן הוא הולך ומבאר את כל המקורות הללו ע"פ הקשרם וע"פ דרכו והבנתו, והוא מבאר את משמעויותיהם הפנימיות ומראה שאין בהם שום עדות לשינוי השמיים והארץ או להעדר נצחיותם.

    הרב בן ציון אוריאל | כ''ח תמוז התש"ף
    undefined
    40 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    נצחיות המציאות

    שיעור - 66 ח"ב, פרקים כז-כח

    בפרק כז לימד הרמב"ם שנצחיות המציאות אינה סותרת את עובדת חידושה, ובפרק כח הוא הביא פסוקים המלמדים על נצחיות המציאות מקהלת, מתהילים ומירמיהו. כמו כן הוא דחה ברמז את סברת הרס"ג כאילו הניצחיות סותרת את חידוש העולם ולימד כיצד שלמה המלך לימד בקהלת הן על חידוש העולם והן על נצחיותו.

    הרב בן ציון אוריאל | כ''ז תמוז התש"ף
    undefined
    50 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    דברים מופלאים של ר' אליעזר הגדול

    שיעור - 65 ח"ב, פרק כו

    בהקשר לסוגיית חידוש העולם - הרמב"ם הביא מדרש פלא של ר' אליעזר הגדול, הראה את הקשיים שיכולים לצאת ממנו והרחיק מטעויות בהבנתו. ואנו השתדלנו להרחיב בביאורו ולפרשו לפי עומק כוונתו של הרמב"ם בו, תוך השוואה לדבריו במקומות אחרים ובכך ליישב את ההשגות שהשיגו על דיברי הרמב"ם שבפרק זה.

    הרב בן ציון אוריאל | כ''ד תמוז התש"ף
    undefined
    34 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    השלכותיה הכבירות של אמונת החידוש

    שיעור - 64 ח"ב, פרק כה[ 2], פסקאות 5

    תחילה למדנו כיצד אמונת החידוש מאפשרת את הניסים ואת הנבואה וההשגחה, וכיצד היא פותרת לנו מבוכות ושאלות קשות שמאמין הקדמות נבוך בהן ואינו יכול להינצל מהן. אחר, השלמנו את הפרק, והתבוננו במסקנות החשובות העולות ממנו בהבנת אופני ההנהגה האלוקית בשאלות יסודיות (כמו: טעם הבחירה בישראל, מועד נתינת התורה, תכלית המצוות ועוד), ובדרכי פירוש התורה הנכונות.

    הרב בן ציון אוריאל | כ''ג תמוז התש"ף
    undefined
    41 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    אבני יסוד בפרשנות התורה בסתירות בין תורה ומדע

    שיעור - 63 ח"ב, פרק כה[ 1], פסקאות 1

    תחילה ביארנו את מהלך פרקים יט-כד בהם באר הרמב"ם את טענות עדיפות החידוש על הקדמות (ודייקנו בפרט בעניינם של פרקים יט, כב, כד). אחר, ניגשנו ללימוד פרק כה. בפרק זה מבאר הרמב"ם מהם שתי הסיבות שלא מאפשרות לפרש את פסוקי המקרא בהתאם לדעות הקדמות של אפלטון ושל אריסטו. בכלל דבריו מלמדנו הרמב"ם עקרונות יסודיים בדרכי פרשנות התורה הנכונות, המהווים אבני גם יסוד באופני ההתמודדות הנכונה בסתירות בין התורה לשכל ולמדע (ובשולי דבריו הבאנו ראשונים רבים נוספים הילכו, למדו ולימדו אף הם בהתאם לעקרונות הללו). ועוד לימדנו הרמב"ם על ההבחנה היסודית ביחס התורה לדעת אפלטון ובין ייחסה לדעת אריסטו.

    הרב בן ציון אוריאל | כ''ב תמוז התש"ף
    undefined
    42 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    הכשלים האסטרונומיים שבמשנת אריסטו

    שיעור - 62 ח"ב, פרק כד

    פתחנו בהערה מעניינת מאת רבינו הראי"ה קוק על סוגי המחשבות שניתן ללמוד מהגויים. אחר, למדנו את פרק כד בו מבאר הרמב"ם את חוסר ההתאמה של המציאות האסטרונומית (כמיטב הכרתה בזמנו) לתיאוריות של אריסטו, ובזה הוא השלים את שטיחת טיעוניו כנגד סברת הקדמות, התומכות ומבססות את אמונת חידוש העולם.

    הרב בן ציון אוריאל | כ''א תמוז התש"ף
    undefined
    31 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    הכרעה אובייקטיבית בדיון מסופק

    שיעור - 61 ח"ב, פרק כג

    פתחנו בהערה משלימה לשיעור הקודם, ואחריה למדנו את פרק כג. פרק זה הוא פרק יסודי המלמד על דרך ההכרעה הנכונה בשאלת הקדמות והחידוש שבה עוסק כאן הרמב"ם, ויש בו גם מסר עקרוני כללי וחשוב על שאיפת האוביקטיביות הנדרשת לשם הגעה להכרעה נכונה גם בכלל שאר השאלות שאין בהן הוכחה לוגית חד משמעית. אובייקטיביות אמיתית היא רחוקה מלהימצא והרמב"ם מלמד על תנאיה בכישורים, בידע ובמידות.

    הרב בן ציון אוריאל | כ' תמוז התש"ף
    undefined
    30 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    בין א-לוהי אברהם לא-לוהי אריסטו

    שיעור - 60 ח"ב, השלמת פרק כב [2]

    השלמנו את טענותיו וקושיותיו של הרמב"ם על תפיסת הקדמות על דרך החיוב של אריסטו, (מאלו שבאר הרמב"ם בפרקנו), ולמדנו את סיכום האבסורדים והזרויות שבדעת הקדמות המובילות לקבל את דעת החידוש. אחת הטענות העיקריות על דעת אריסטו היא החסרון וחוסר היכולת לשנות את המציאות שהוא מייחס לא-לוה, שהוא נגד תפיסת השלימות הא-לוהית שכל בר דעת מכיר בה. נקודה זו היא מעיקרי ההבדל שבין "א-לוהי אברהם" לבין "א-לוהי אריסטו".

    הרב בן ציון אוריאל | י"ז תמוז התש"ף
    undefined
    30 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    הרצון הקדום החופשי

    שיעור - 59 ח"ב, פרק כב[ 1], פסקאות 1-8

    בתחילת השיעור הוספנו עיונים יסודיים השייכים עוד לפרק כא. הוספנו מעט דברים על מחלוקת הרמב"ם והרח"ק באופן הבנת החידוש, הרחבנו על ההבנה הנכונה של "הרצון הקדום" הנזכר בדברי הכוזרי והרמב"ם וביארנו את מהלך הדברים בפרקי העדפת החידוש (יט-כד). אחר, ניגשנו ללימוד פרק כב, בו הרמב"ם בוחן את כלל הסיבתיות שבמציאות לפי תפיסת הקדמות ומראה כיצד אין היא משיבה על שאלותיה עצמה כראוי וכיצד היא אינה עומדת במבחן עקרונותיה של הסיבתיות המסודרת שהיא עצמה טוענת אותם ובנויה עליהן.

    הרב בן ציון אוריאל | ט"ז תמוז התש"ף
    undefined
    30 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    החופש הא-לוהי המוחלט בהמצאת המציאות

    שיעור - 58 ח"ב, פרק כא

    בפרק כא הרמב"ם מתמודד עם טענת אחרוני הפילוסופים הדוגלים בקדמות שניסו לשלב את קדמות העולם יחד עם רצון, ייחוד וכוונה א-לוהית בהמצאת העולם. לדעת הרמב"ם רצון חופשי אמיתי וקדמות מחויבת הם תרתי דסתרי. לכן הוא חולק עליהם ומראה כיצד הם ביטלו בדבריהם את החופש הא-לוהי לשנות את המציאות וממילא אותו רצון מייחד ומוכרח שעליו דיברו - הכרח הוא ולא רצון וכוונה. לעומתם, עיינו והעמקנו בדעת הרמב"ם בעניין, ואף הבאנו את שיטתו המחודשת של ר' חסדאי קרשקש בעל ספר "אור השם" בסוגיה עמוקה זו וערכנו השוואה בין דעתו ודעת הרמב"ם בעניין.

    הרב בן ציון אוריאל | ט"ו תמוז התש"ף
    undefined
    30 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    אקראיות, סיבתיות הכרחית וכוונה חופשית

    שיעור - 57 ח"ב, פרקים יט[ 4]-כ

    בסוף פרק יט הרמב"ם שב לעיין בהנחות היסודות שלו (שעל ידן הוא מבסס את אמונת החידוש), וללמד כיצד מציאויות שונות בעולם שאיננו מצליחים לתת סיבה למציאותן מולידות את מסקנת מציאות הבורא שייחדן בכוונה חופשית. בהקשר זה מבאר הרמב"ם את אופן נביעת המציאות מהא-לוה לפי אריסטו, שאף שהיא מתוך מודעות - עדיין מוכרחת היא בשלשלת עילות ועלולים, והעדר החופש שבה לא מאפשר לקרוא לפעולה זו "פעולה רצונית מכוונת" הפועלת בלא סיבה.

    הרב בן ציון אוריאל | י''ד תמוז התש"ף
    undefined
    35 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    "שְׂאוּ מָרוֹם עֵיניֵכֶם וּרְאוּ מִי ברָָא אלֵֶּה"

    שיעור - 56 ח"ב, פרק יט[ 3], פסקאות 13-26

    הרמב"ם לימד כיצד ניתן ללמוד ממבנה השמיים, מתנועותיהם וממבנה הגלגלים והכוכבים שבהם על מציאות הבורא ועל רצונו וכוונתו בבריאתם, ועוד הוסיף הרמב"ם ובאר שעל הדברים הללו בעצמם הצביעו הנביאים, ושמן ההתבוננות הזו בשמיים גם אברהם אבינו הכיר את בוראו. בכלל הדברים, הביא הרמב"ם את דברי אריסטו והראה כיצד אפילו הוא בעצמו הכיר בקושי הגדול שמעלה ההתבוננות הנ"ל על סברת הקדמות שלו, וכיצד כבר הוא הכיר גם בספקות הטמונים בנסיונות פתרונותיו החלקיים לזה.

    הרב בן ציון אוריאל | י''ג תמוז התש"ף
    undefined
    30 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    הכוזרי והרמב"ם יד ביד בהתמודדותם עם הקדמות

    שיעור - 54 ח"ב, פרק יט [1], פסקאות -1

    למדנו את ראשית פרק יט בו ביאר הרמב"ם את יסוד הבדל בין תפיסת הקדמות הדוגלת שחוקיות המציאות כולה מחוייבת לבין תפיסת המציאות לפי סברת החידוש שדוגלת שהעולם נוצר וקיים בכוונת מכוון, ובהמשך לזה ביאר הרמב"ם את דרכו בביסוס החידוש על פי עיון בטבע המביא להבנה שניתן להבין את עמידת הטבע וקיומו רק בכוונת מכוון ולא בחיוב (וזה על פי הנחות פילוסופיות ולא לפי דרך המדברים). הראינו שבדרך זו כבר דרך הכוזרי בדחיית הקדמות, וכיצד הרמב"ם הציג את אותם הדברים רק שבהרחבה גדולה בהרבה ובדגשים מיוחדים.

    הרב בן ציון אוריאל | ט' תמוז התש"ף
    undefined
    35 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    ה"חורים" בהשקפת עולמו של אריסטו

    שיעור - 55 ח"ב, פרק יט[ 2], פסקאות 5-13

    הרמב"ם ביאר את משנת אריסטו וכיצד אריסטו ביאר את סיבת החוקיות של כלל הנמצאים בכדור הארץ, ולעומת זאת, כיצד הוא לא הצליח לנמק בצורה המניחה את הדעת את תנועות גרמי השמיים ואת סיבת החוקיות המסבירה את מציאותם ותנועותיהם השונות. הרמב"ם הולך ומבאר כיצד חוסר היכולת לנמק את הנ"ל מוביל לאמונת החידוש ולהכרה בכוונת מכוון שברא את העולם ומקיים את חוקיותו תמיד.

    הרב בן ציון אוריאל | י' תמוז התש"ף
    undefined
    32 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    עומק דעת ה' שהפילוסופיה לא הצליחה לתפוס

    שיעור - 53 ח"ב, הרחבה לפרק יח[ 3

    הוספנו ועיינו בתוכנו ובמשמעותו החשובה מאוד של פרק יח, ונגענו בשלוש נקודות עיקריות העולות ממנו. א. הבאנו את דעת ר' חסדאי קרשקש ביחס לאפשרות שה' חידש עולמות מאז ומקדם, והשוונו אותה לדעת הרמב"ם בפרקנו. ב. עיינו במבנה פרק יח ובמהלכו המעמיק והולך מן הפעולה הא-לוהית בלא שינוי ועד לרצון והחכמה הא-לוהיים המחדשים את המציאות בלא השתנות. ג. ביארנו את עומק הרעיון בפרקנו וכיצד הוא נתפרש בחלקיותו בלבד במקומות שונים במורה, וביארנו בהרחבה כיצד הוא דוגמא קלאסית ועיקרית לרעיון שהוצג במורה עם סתירות פנימיות מסוג הסיבה השביעית (ומתוך כך חזרנו ופרשנו את עניינה של סוג הסתירה הייחודי הזו על פי דרכנו).

    הרב בן ציון אוריאל | ח' תמוז התש"ף
    undefined
    39 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    הרצון והחכמה הא-לוהיים המחדשים ויוצרים בלא להשתנות

    שיעור - 52 ח"ב, פרק יח[ 2], פסקאות 6-13

    השלמנו את לימוד פתרונותיו ודחיותיו של הרמב"ם לטענות הפילוסופים לקדמות העולם. בכלל הדברים נתגלגל לרמב"ם ביאור עמוק וחשוב ביותר כיצד ה' פעל את עולמנו, אחר שלא היה ולא פעלו, וכיצד הוא מחדש פעולות שונות ברצון, אחר שלא רצה שיופיעו קודם לכן - והכל בלא שום שינוי בו יתברך.

    הרב בן ציון אוריאל | ז' תמוז התש"ף
    undefined
    36 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    הפעולות הא-לוהיות הנפעלות מאיתו מבלי להשתנות

    שיעור - 51 ח"ב, פרקים יז[3] -יח[1], פסקאות 1

    תחילה נגענו בדרך ההתמודדות עם טענות המדע העכשווי על פי עיקרון העולה מדרכו של הרמב"ם בפרק יז. אחר ניגשנו ללימוד פרק יח בו משיב הרמב"ם לשלושת טענות הקדמות העולות מהתבוננות בא-לוה. הספקנו לעסוק בטענה הראשונה (מן השלוש), שבפתרונה מעמיק הרמב"ם חקר בהבנת עניין דרך הפעולה הא-לוהית הנבדלת, הפועלת עת אחת ובעת אחרת אינה פועלת בלא כל שינוי או יציאה מן הכח אל הפועל מצידו יתעלה (בשונה מכל פעולה חומרית שיש בה בהכרח יציאה מן הכח אל הפועל, המחייבת מוציא שהוציאה אל הפועל).

    הרב בן ציון אוריאל | ו' תמוז התש"ף
    undefined
    37 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    העיקרון הגדול שלימד הרמב"ם ממשל היתום מהאי הבודד

    שיעור - 50 ח"ב, פרק יז[ 2], פסקאות 3-13

    למדנו את משל היתום שגדל באי בודד וכיצד טעה אותו יתום בהקישיו שהתקשו להאמין ולקבל את מושג ההיריון שאותו לא ראה מימיו, וראינו כיצד הוציא משם הרמב"ם את העיקרון היסודי שמאפשר לקיים את אמונת החידוש יחד עם מציאות הטבע היציב וחוקיו הקבועים הגלויים לפנינו. אחר הצגת העיקרון הראה הרמב"ם כיצד נפרכים על פיו ארבעת טענותיו של אריסטו לקדמות מצד טבעו של עולם.

    הרב בן ציון אוריאל | ג' תמוז התש"ף
    undefined
    34 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    דרכו של הרמב"ם בביסוס חידוש העולם

    שיעור - 49 ח"ב, פרקים טז-תחילת יז[ 1], פסקאות 1

    הרמב"ם מציג בפרק טז את מסקנתו וייחסו הסופי לשאלת קדמות העולם וחידושו, ומלמד שלדעתו אין שום הוכחה מוחלטת בשאלה זו לשום צד ולכן יש לקבל בעניינה את עדות הנבואה. ומלבד עדותה הוא מוצא גם עדיפות עיונית לטובת דעת החידוש. למדנו את הדברים והראינו את מהלך הפרקים שסידר הרמב"ם לפי דרכו הנ"ל. בסוף השיעור התחלנו בלימוד פרק יז ופגשנו את העיקרון היסודי שלפיו כל ראיותיו של אריסטו נופלות וסר הכרחן.

    הרב בן ציון אוריאל | ב' תמוז התש"ף
    undefined
    34 דק'
    חלק ב - הא-לוה, הבריאה והנבואה

    שאלה שאין לה הוכחה

    שיעור - 48 ח"ב, השלמת פרק טו[ 2], פסקאות 3

    הרמב"ם טרח לצטט את לשונו של אריסטו ולהוכיח מדבריו שאריסטו עצמו לא סבר שיש בכל טענותיו בכדי להוכיח את קדמות העולם אלא רק להעדיפה לפי נטיית דעתו ובלא הוכחה. בשולי הדברים הראינו שריה"ל קדם לרמב"ם בטענה זו ושכל דבריהם בסוגיית קדמות העולם וחידושו עולים לשיטה אחת.

    הרב בן ציון אוריאל | א' תמוז התש"ף
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il