המקור לתיקון

הרב שמואל אליהו נשאל מה המקור של המנהג לומר את תיקון ליל שבועות. הרב השיב שהמקור הוא בזוהר שמרחיב ומאריך במעלת הלימוד בליל שבועות. הקמתה של העיר צפת התחילה מהתיקון בלילה הזה- רבי יוסף קארו ישב ולמד בחוץ לארץ עם רבי שלמה אלקבץ בליל שבועות, ותוך כדי הלימוד הם קיבלו מסר מהשמים שנגמרה הגלות ועליהם לעלות לארץ ישראל. הם באמת עלו, ייסדו את העיר צפת ובעקבות כך הגיעה גם כל הפריחה הרוחנית בצפת.

יותר מזה, הרב הוסיף שניתן אף לומר שכל הציונות התחילה משם, העליה לארץ שלהם ופיתוח היישובים - ורק שנים רבות לאחר מכן, הגיע הרצל.

הרב דוד חי הכהן הביא שהזוהר מתאר על החכמים הראשונים שישבו ועסקו בתורה כל הלילה בליל שבועות. ממילא, יש מצווה לשמוע בקול החכמים וחכמי הזוהר היו תנאים גדולים וחשובים ודבריהם התקבלו על ידי הפוסקים, הבית יוסף, החיד"א ועוד.

נשים בתיקון ליל שבועות

בשאלה אחרת נשאל הרב שמואל האם גם נשים צריכות לומר את התיקון. הרב השיב שנשים לא שייכות לאמירת התיקון כי הסיבה לכך שנשארים ערים כל הלילה היא משום שבלילה שקדם למתן תורה עם ישראל לא נשאר ער אלא הלך לישון. הנשים לא חטאו בזה - וממילא הם לא שייכות בתיקון לכך. בכל תהליך הגאולה הנשים לא נפלו כמו הגברים, ולכן הן גם לא שייכות בתיקון כמו הגברים.

כמובן שגם הנשים יכולות ללמוד ואף כדאי שהם ילמדו, אך התיקון במשמעות של לתקן נפילה - לא שייכת להם.

הרב יעקב אריאל נשאל האם מי שמעדיף בליל שבועות את הלימוד הרגיל שלו או שיעורים, מחוייב גם הוא באמירת התיקון. הרב השיב שאין אדם למד אלא במקום שליבו חפץ, ומי שחשקה נפשו בסוג אחר של לימוד, שילמד כפי רצונו.
הרב נשאל האם מותר ללמוד במקום שבו אין עוד אנשים או שצריך ללמוד דווקא במקום שבו נמצא ציבור. הרב השיב שבדרך כלל, הכלל הוא "ברוב עם הדרת מלך", אך אם אין אפשרות ללמוד עם הציבור ניתן ללמוד גם ביחידות.

ברכות השחר בשבועות
לסיום, נביא כאן את תשובתו של הרב יוסף אפריון, בנושא ברכות השחר לאחר שנשארים ערים כל הלילה:

על מצוות ציצית לא יברך אלא יפטור עצמו בברכה כשמתעטף בטלית גדול, ואם אינו מתעטף ישמע מאחר המברך.

ספרדים:

מברכים את כל הברכות חוץ מנטילת ידים שנוטלים ללא ברכה.

אשכנזים:

מברכים את כל הברכות חוץ:

א. על נטילת ידים: ילך לשירותים ולאחר מכן יטול ידיו 3 פעמים ויברך על נטילת ידים (ואשר יצר).

ב. אלוהי נשמה והמעביר שינה עד "ברוך אתה ה' הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" לא יברך אלא ישמע מאדם אחר שמחוייב בברכות אלו. (כגון אדם שישן בלילה אפילו שינה קצרה של חצי שעה). אם לא מוצא מישהו שיוציא אותו ידי חובה יכוון בברכת מחיה המתים שבתפילת העמידה לצאת ידי חובת ברכת אלוהי נשמה.

ג. ברכות התורה לכתחילה ישמע מאחר כנ"ל. אם אין אחר שיוציאו ידי חובה יכוון בברכת אהבה רבה (אהבת עולם) לצאת ידי חובת ברכות התורה, ולאחר ההלל יאמר את הפסוקים והמשניות שאומרים אחרי ברכות התורה. אם חושש שישכח לכוון באהבה רבה יכול לברך בעצמו כרגיל.

אם בערב שבועות ישן שינת קבע במשך היום (לפחות חצי שעה על מיטתו) יכול לכתחילה לברך בעצמו כרגיל.

כל התשובות כאן נלקחו מהקטגוריה שבועות, במדור 'שאל את הרב' שבאתר.

בית המדרש

קבלת תורה מהכרח ומרצון

מדוע היה הקב"ה צריך לכפות על ישראל הר כגיגית, אם הם קיבלו תורה מרצון באמירת "נעשה ונשמע"? מספר תשובות לשאלה זו.

הרה"ג אשר וייס | ד' סיון התשס"ד

בירורים בעניין ברכת התורה

הרה"ג אשר וייס | ד' סיון התשס"ד