- משפחה חברה ומדינה
- שיעורים נוספים
"פכים קטנים"
למה לא לעסוק בדברים הגדולים, בתמונה הכוללת, במערכת הערכים של היהדות, בכל הרעיונות שמרגשים אותנו הרבה יותר? למה להתרכז בדברים הקטנים?
אנו אוהבים לחשוב על החיים כמשהו שמורכב מדברים גדולים - שינויים בקריירה, סוגיות בריאותיות, הכרעות פוליטיות שיש להן השלכות רחבות עלינו, החלטות משפחתיות וכספיות ועוד - ודברים קטנים - קניות, דואר, ארוחת צהריים, מעשי השגרה שהם עיקר הפעילות בחיים שלנו. לאנשים נדמה שהחיים שלהם נבנים על ידי הדברים הגדולים ונשפטים רק על פיהם.
אך האמת היא שהדברים הקטנים הם אלה שמגדירים אותנו. יעקב אבינו עבר את הנהר כדי להציל "פכים קטנים". הוא גם עתיד להיאבק במלאך על הדברים הקטנים האלה. המסר של התורה ברור - הערך האמיתי בחיים טמון לא פעם דווקא בדברים הקטנים.
רש"י מזכיר בפירושו לפרשת עקב שהתורה מזהירה אותנו להיזהר מדברים "קטנים", מהמצוות שאדם עלול להתפתות לרמוס בעקבו בגלל "חוסר חשיבותן" בתוך התוכנית הגדולה והכוללת. נדמה שהתורה מרבה לעסוק בדברים הקטנים בחיים. מצוות רבות עוסקות כמעט אך ורק ב"דברים קטנים", כגון ברכות האכילה, דיני כשרות, מועדי התפילות, דיני הפסח, טהרת המשפחה ושאר הדינים וההלכות. מספר עצום של ספרי השו"ת הרבניים בכל הדורות, ספרי ההלכה המקיפים של הרמב"ם, השולחן ערוך וכל אלה שבאו אחריהם - כולם עוסקים ב"עניינים פעוטים", יומיומיים וארציים כמעט. למה לא לעסוק בדברים הגדולים, בתמונה הכוללת, במערכת הערכים של היהדות, בכל הרעיונות שמרגשים אותנו הרבה יותר? למה להתרכז בדברים הקטנים?
מההיסטוריה ומהחיים אנו למדים מה חשיבותם של הדברים הקטנים. תיאוריות וערכים חשובים הם דברים שקשה להעביר מדור לדור. אפילו הלאומיות, המרקסיזם, הפציפיזם ורעיונות אחרים שנחשבו לאידיאלים נשגבים לא הצליחו לעמוד באתגר, לשרוד את תמורות הזמן והנסיבות ולעבור גם אל הדורות הבאים. התורה, ברוב חכמתה, לימדה אותנו שרעיונות גדולים מוסיפים להתקיים רק כאשר מעבירים אותם באמצעות דברים קטנים, במעשי יומיום ופולחני שגרה - הרגלים טובים, אם תרצו.
קיום מצוות היומיום הופך את הערכים שהם מייצגים ואת הרעיונות הנאצלים והנשגבים שהבטיחו את ההתקדמות של הציוויליזציה לאורך אלפי שנים לממשיים ונותן להם הזדמנות להפוך למציאות. בלי הדברים הקטנים, הדברים הגדולים דועכים ונעלמים.
"ויקם דור אשר לא ידע את יוסף", דור שלא מאמין שהדברים הגדולים רלוונטיים לחייו מאחר שאינם חלק מהיומיום שלו. רק הדברים הקטנים בחיים יכולים לשאת את הדברים הגדולים ולהעביר אותם מדור לדור וממקום למקום. לכן התורה עסוקה כל כך, לכאורה, בדברים פעוטים. היא יודעת שבלעדיהם הדברים הגדולים שהיא מייצגת - הרמוניה, שלום, צדקה, שלמות אנושית וחברה צודקת - לא יושגו לעולם.
התורה מלמדת אותנו שהדרך להשיג דברים גדולים היא חזרה יומיומית על דברים קטנים, שבדברים הקטנים האלה טמון סוד קדושת האדם וייחודו.
הזרמים ה"פלורליסטיים" ביהדות שאינם שומרי מצוות לומדים את הלקח הזה בדרך הקשה. למספר היהודים שנטשו את העם היהודי, בין אם בהתבוללות, או בנישואי תערובת, היו השלכות מזיקות ומרחיקות לכת. תיקון עולם הוא ערך יהודי נאצל ויעד נעלה. כשהוא פועל לבדו, אין לו נגיעה לחיי היומיום של האדם ולהתנהגותו, מפני שאין שום מסגרת שבתוכה הוא פועל.
רק בתוך מבנה "פולחני" של ברכות, תפילה, שמירת הלשון, מתן צדקה ושאר מצוות היהדות, הנשגב הופך לבר השגה. בלי דרישות יומיומיות להתנהגות יהודית, הדברים הגדולים אובדים לגמרי בקקופוניה של הקולות והרעשים של הקיום היומיומי. למנהלי עסקים גדולים שעתידם נקבע לפי הרווח של הרבעון הבא אין כמעט זמן לחשוב על תיקון עולם. אך אם הם יצטרכו לעצור את יומם העמוס בכל יום לתפילת מנחה, אז אולי הרעיון של תיקון עולם, כפי שהוא מתבטא בתפילת מנחה יהיה משמעותי ורלוונטי יותר לחייהם ולהחלטותיהם, אולי אפילו לעסקיות שבהן.
תפילת מנחה היא אחד "הדברים הקטנים" בחיים, אבל כמו כל שאר המצוות היא אחד הערֵבים העיקריים לכך שהערכים והיעדים של היהדות יעברו לדורות אחרים ולנסיבות אחרות. ומשום כך, ידידיי, בעצם אין בחיים דברים קטנים.
אך האמת היא שהדברים הקטנים הם אלה שמגדירים אותנו. יעקב אבינו עבר את הנהר כדי להציל "פכים קטנים". הוא גם עתיד להיאבק במלאך על הדברים הקטנים האלה. המסר של התורה ברור - הערך האמיתי בחיים טמון לא פעם דווקא בדברים הקטנים.
רש"י מזכיר בפירושו לפרשת עקב שהתורה מזהירה אותנו להיזהר מדברים "קטנים", מהמצוות שאדם עלול להתפתות לרמוס בעקבו בגלל "חוסר חשיבותן" בתוך התוכנית הגדולה והכוללת. נדמה שהתורה מרבה לעסוק בדברים הקטנים בחיים. מצוות רבות עוסקות כמעט אך ורק ב"דברים קטנים", כגון ברכות האכילה, דיני כשרות, מועדי התפילות, דיני הפסח, טהרת המשפחה ושאר הדינים וההלכות. מספר עצום של ספרי השו"ת הרבניים בכל הדורות, ספרי ההלכה המקיפים של הרמב"ם, השולחן ערוך וכל אלה שבאו אחריהם - כולם עוסקים ב"עניינים פעוטים", יומיומיים וארציים כמעט. למה לא לעסוק בדברים הגדולים, בתמונה הכוללת, במערכת הערכים של היהדות, בכל הרעיונות שמרגשים אותנו הרבה יותר? למה להתרכז בדברים הקטנים?
מההיסטוריה ומהחיים אנו למדים מה חשיבותם של הדברים הקטנים. תיאוריות וערכים חשובים הם דברים שקשה להעביר מדור לדור. אפילו הלאומיות, המרקסיזם, הפציפיזם ורעיונות אחרים שנחשבו לאידיאלים נשגבים לא הצליחו לעמוד באתגר, לשרוד את תמורות הזמן והנסיבות ולעבור גם אל הדורות הבאים. התורה, ברוב חכמתה, לימדה אותנו שרעיונות גדולים מוסיפים להתקיים רק כאשר מעבירים אותם באמצעות דברים קטנים, במעשי יומיום ופולחני שגרה - הרגלים טובים, אם תרצו.
קיום מצוות היומיום הופך את הערכים שהם מייצגים ואת הרעיונות הנאצלים והנשגבים שהבטיחו את ההתקדמות של הציוויליזציה לאורך אלפי שנים לממשיים ונותן להם הזדמנות להפוך למציאות. בלי הדברים הקטנים, הדברים הגדולים דועכים ונעלמים.
"ויקם דור אשר לא ידע את יוסף", דור שלא מאמין שהדברים הגדולים רלוונטיים לחייו מאחר שאינם חלק מהיומיום שלו. רק הדברים הקטנים בחיים יכולים לשאת את הדברים הגדולים ולהעביר אותם מדור לדור וממקום למקום. לכן התורה עסוקה כל כך, לכאורה, בדברים פעוטים. היא יודעת שבלעדיהם הדברים הגדולים שהיא מייצגת - הרמוניה, שלום, צדקה, שלמות אנושית וחברה צודקת - לא יושגו לעולם.
התורה מלמדת אותנו שהדרך להשיג דברים גדולים היא חזרה יומיומית על דברים קטנים, שבדברים הקטנים האלה טמון סוד קדושת האדם וייחודו.
הזרמים ה"פלורליסטיים" ביהדות שאינם שומרי מצוות לומדים את הלקח הזה בדרך הקשה. למספר היהודים שנטשו את העם היהודי, בין אם בהתבוללות, או בנישואי תערובת, היו השלכות מזיקות ומרחיקות לכת. תיקון עולם הוא ערך יהודי נאצל ויעד נעלה. כשהוא פועל לבדו, אין לו נגיעה לחיי היומיום של האדם ולהתנהגותו, מפני שאין שום מסגרת שבתוכה הוא פועל.
רק בתוך מבנה "פולחני" של ברכות, תפילה, שמירת הלשון, מתן צדקה ושאר מצוות היהדות, הנשגב הופך לבר השגה. בלי דרישות יומיומיות להתנהגות יהודית, הדברים הגדולים אובדים לגמרי בקקופוניה של הקולות והרעשים של הקיום היומיומי. למנהלי עסקים גדולים שעתידם נקבע לפי הרווח של הרבעון הבא אין כמעט זמן לחשוב על תיקון עולם. אך אם הם יצטרכו לעצור את יומם העמוס בכל יום לתפילת מנחה, אז אולי הרעיון של תיקון עולם, כפי שהוא מתבטא בתפילת מנחה יהיה משמעותי ורלוונטי יותר לחייהם ולהחלטותיהם, אולי אפילו לעסקיות שבהן.
תפילת מנחה היא אחד "הדברים הקטנים" בחיים, אבל כמו כל שאר המצוות היא אחד הערֵבים העיקריים לכך שהערכים והיעדים של היהדות יעברו לדורות אחרים ולנסיבות אחרות. ומשום כך, ידידיי, בעצם אין בחיים דברים קטנים.
הידע המדעי בתורה ובדברי חז"ל - גישות שונות
מתוך הכנס ה-17 לתורה ומדע
הרב חננאל סרי | ז' ניסן תש"ע
איך לבחור ייעוד בחיים?
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ב תמוז תשע"ח
התיאטרון והיהדות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה חשוון התשס"ז
שלבים בבנין התרבות הפרטית באדם
הרב משה אליה | טבת תשס"ד
ארבע כוסות ושלוש מצות
מה זה אומר בחזקת בשרי?
טעינה למחשבה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מדוע פורים גדול מכיפורים?
אוצרות בלב הים
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
איך עושים קידוש?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות