בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • התמודדויות וחבלי משיח
לחץ להקדשת שיעור זה

יש אלטרנטיבה יהודית

שרשי הויכוח בין השמאל החילוני לבין הימין הדתי, ומתוך כך דרך ההתמודדות המעשית עם איומי הטרור. הדברים התפרסמו גם בעיתונות הכתובה. שודר במסגרת הפינה "יש שואלים" בערוץ 7.

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

כג חשון ה'תשס"א
6 דק' קריאה 13 דק' האזנה
- עמדת השמאל החילוני -

עמדת השמאל החילוני - אין יחוד לעם ישראל ואין זכות על ארץ ישראל
עלינו להבהיר לעצמנו את שורשי המחלוקת בין השמאל הישראלי לבין הימין הדתי. כאשר נבין היטב את דרך השמאל החילוני נוכל למצוא את הדרכים להתמודד איתו.
השמאל החילוני טוען כי כל בני האדם שווים, אין יחוד לעם ישראל על פני שאר העמים. גם אין יעוד לעם ישראל. גם לארץ ישראל אין מעלה מיוחדת המשייכת אותה לעם ישראל. וממילא אין לעם ישראל זכויות מיוחדות על ארץ ישראל.
היוצא מכך, שתפיסת עולם זו נוטלת מאתנו את משמעות מאבקנו על חבלי ארץ ישראל, והיא מרוקנת כל מוטיבציה להלחם על ארץ ישראל, שהרי לתפישת השמאל אין כל הצדקה לשליטתנו בארץ ישראל, ואדרבא הערבים צודקים, וכמובן שבלי צידוק מוסרי ובלי מוטיבציה אי אפשר להלחם ולנצח.

על פי תפישה זו לא ניתן לנצח את אויבינו
יתר על כן, טשטוש היחוד והיעוד של עם ישראל מבטל את הלכידות והערבות ההדדית, שכן היחוד והיעוד הלאומי המיוחד של עם ישראל הם שמלכדים אותנו לעם אחד ויוצרים ערבות הדדית, כמאמר: "כל ישראל ערבים לזה לזה". בלעדי היחוד והיעוד מתערערת הלכידות הפנימית ומתבטלת הערבות ההדדית, ונגדינו עומד עם ערבי מלוכד לפחות לצורך מלחמתו בנו.

לפי זה אין פתרון צבאי והאלטרנטיבה היחידה היא הסכמים
מכאן מתבקשת, לדעת השמאל, מסקנה שאין אפשרות לפתור את הסכסוך עם הערבים בדרך צבאית, כי יש מגבלות לכח, ואין בכוחנו לכפות את שלטוננו על הערבים בכח, ואף אין הצדקה לשימוש בכח. וממילא הדרך היחידה לפתרון הסכסוך היא בהסכם איתם תוך מוכנות לויתורים גדולים, כי אין ברירה אחרת וזה גם צודק לוותר.
הערבים מנצלים זאת: מאחר שגם הערבים מבינים שזו הגישה של השמאל, הם יודעים כי יש בידם את כל היכולת לכפות עלינו ויתורים בלי גבול, ואנחנו נאלץ לקבל אותם, כי לדעת השמאל החילוני אין ברירה אחרת.

בתפיסה חילונית המאבק פוליטי בלבד ויש לו פתרון פוליטי
השמאל שרחוק מאמונה ומעורטל מערכים לאומיים מסתכל על הסכסוך בעיניים חילוניות, ולכן הוא רואה את הסכסוך בין היהודים לערבים כסכסוך פוליטי מדיני ולא כסכסוך דתי ולאומי. ולסכסוך פוליטי יש פתרון פוליטי.
אכן מבט חסר אמונה אינו יכול להבין את המשמעות של אמונה דתית וזהות לאומית, והוא מפרש אותה לפי תפיסתו בצורה שטחית. בעיניים חילוניות אפשר לחשוב כי פני הערבים לשלום, ואם יקבלו את דרישותיהם הסכסוך יסתיים. ולא כן, הסכסוך בין העם היהודי לערבים משני צידי הקו הירוק הוא ביסודו סכסוך דתי ולאומי, ולכן הוא ישאר בעינו גם אחרי כל הסכם. ההסכמים לא יפחיתו את השנאה והיא ודאי תתפרץ שוב. (רק התגשמות חזון הנביאים בתיקון העולם יביא לשלום אמיתי).

תלות השמאל בערבים:
טשטוש הזהות היהודית והלכידות היהודית, הביא את השמאל לקשירת קשר פוליטי עם המיעוט הערבי במדינה, ויתר על כן, לתלותו של השמאל במיעוט הערבי אשר בלעדיו אינו יכול להגיע לשלטון במדינה. ומאחר שהערבים במדינה הם חלק מהעם הערבי, נעשה השמאל תלוי בראש הרשות הפלסטינית שהוא זה שקובע את העמדה של חברי הכנסת הערבים. ועל כן כעת ידיו של השמאל קשורות והוא לא יכול להכניע את המחבלים ששלטונו תלוי בהם.


- המבט האמוני הלאומי -

המבט האמוני הלאומי שונה - יש יחוד לעם ישראל וזכותו על הארץ מוחלטת
המבט שלנו שונה לחלוטין. אנו מאמינים שעם ישראל הוא עם סגולה. יש לו יחוד ויש לו יעוד גדול. גם לארץ ישראל יש סגולה מיוחדת. זו ארצנו ובה ורק בה נוכל למלאות את יעודנו האלוקי.
לפיכך, יש לנו זכות מלאה על כל ארץ ישראל, זו ארץ מולדתנו ארץ ה', ועל כן יש לנו מוטיבציה גדולה להלחם עליה.
הסגולה של עם ישראל, היחוד והיעוד, מלכדים אותנו ונותנים לנו את העוצמה הרוחנית והלאומית לעמוד נגד אויבינו ולנצח אותם ולשמור על זכויותינו בארץ ישראל.

אין פתרון מדיני אלא רק הרתעה
אנחנו סבורים שאין פתרון מדיני פוליטי לסכסוך. מה שמונע וימנע מהערבים להלחם בנו הוא רק כח ההרתעה שלנו. שום הסכם לא יניא אותם מלהלחם בנו, אלא רק כח ההרתעה שלנו הוא העומד לנו. ועל כן הדרך להתמודד היא בהגברת כח ההרתעה על ידי פעולות חכמות ונבונות ובכל הנחישות כנגד כל נסיון של פגיעה, בין בטרור בין במלחמה, כדי שידעו שהמחיר שהם ישלמו יהיה כה כואב שלא משתלם להם לפגוע בנו.
במקום השיטה של התמגנות ונסיגה מתמדת מדחי אל דחי, צריכה להיות עמידה איתנה והתקדמות מתמדת תוך הרתעה שתמנע כל הפרעה.

להניח את הנושא הצידה ולא לתת לו להפריע לדרכנו
הידיעה שהסכסוך עמוק, וכרגע אין אפשרות לפתור אותו באופן מושלם יוצרת התייחסות שונה לגמרי לבעיית הטרור והמאבק עם הערבים. במקום לחפש פתרון מושלם אנו צריכים ללמוד כיצד לחיות עם הבעיה, לפעול כדי לצמצם את יכולתם של הערבים לפגוע בנו, ועם זאת להשתדל לבודד אותה כדי שלא לתת לבעיית הטרור להעסיק את עיקר מחשבותינו. כשם שכל מדינה או ממלכה נורמאלית מתמודדת עם תופעות קשות של פשע של יחידים ופשע מאורגן, בלא לחשוב לרגע להכנע לפושעים, כך גם אנו צריכים להלחם בבעיה ולא להכנע לה. אנחנו חיים כל הזמן עם בעיות דומות, שהם לא פחות קשות, ואף על פי כן אין הן גורמות לנו לשקוע בהן, למשל, תאונות דרכים ומחלות. ולמרות שיותר אנשים מתים מתאונות דרכים או ממחלות, למדנו לחיות עם זה. כמו כן אפשר לחיות עם המלחמות והטרור, תוך שאנו יודעים שיש משמעות עמוקה למאבק. אדרבא יותר קל להתמודד עם הקשיים שנגרמים מהמאבק עם הערבים, מפני שתכליתם ברורה - בניית האומה בארצה, מה שאין כן תכלית התאונות והמחלות אינה ברורה כלל, ועל כן במידה רבה כאבם של המשפחות השכולות גדול יותר. (אם כי במבט של אמונה לכל צרה יש תכלית).
עלינו להתיחס לטרור ולמאבק הערבי כהטרדה חיצונית שצריך לחיות אתה ולא לתת להטרדה זו להסיח את דעתנו מההתקדמות בדרכנו בבנין עם ישראל וארץ ישראל.
משל למה הדבר דומה, לאדם העומד בתפלה ובא כנגדו אדם רע, שמשתדל להפריעו מלהתרכז בתפלה. האם יפסיק להתפלל? לא! יתאמץ להסיח את דעתו מהפרעות הרשע וימשיך בתפילתו. "אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק". וכן בדרכנו ההולכת ועולה לגאולת הארץ וירושלים לא נעצור.
במבט זה כל הסכם שיש בו ויתור, רק מחזק את האויב ומחליש אותנו, ומגדיל את הסיכוי כי תפרוץ מלחמה אזורית.

גם כוחות הביטחון נושאים באחריות למצב
נמצאנו אומרים שהפער העצום בהערכות המצב ובמסקנות כיצד לפעול, נובע מנקודת המוצא ההשקפתית. מאחר שכל התפיסה המדינית והבטחונית מבוססת על יסודות רעועים, לכן כל החכמה והכשרון שמשקיע הצבא במלחמה עם הערבים אינם משיגים את התוצאות הטובות, כי בנין שעשוי בכשרון ובחכמה אינו יכול לעמוד בלי יסודות.
אל יפלא בעיני ראשי הצבא שלמרות כל מאמציהם, במסירות ובכשרון, נמתחת עליהם בקורת קשה, כי הביקורת אינה על ההשקעה והמסירות, הביקורת מכוונת כנגד היסודות הרעועים של נקודת המוצא ההשקפתית שלהם, שהיא הגורמת לכל התוצאות המעוותות.
אין לשחרר את כוחות הבטחון, צה"ל והשב"כ מהאחריות על מדיניות הממשלה, כי אף ממשלה לא היתה מעיזה להחליט על מדיניות בטחונית בנגוד להערכות המצב שמגישים אנשי הצבא לממשלה, וההערכות שלהם בנויות על הנחות מוטעות. לכן הם נושאים באחריות כבדה למצב הבטחוני החמור, לא פחות מהממשלה.

במטכ"ל של צה"ל ובראשות השב"כ אין אנשים בעלי השקפות עולם מגוונות, אין שם אנשים שמסוגלים להציג כראוי את ההסתכלות הלאומית דתית. ועל כן אין אפשרות לבחון את העובדות באופן אמיתי בלא להכשל בפרשנות חד צדדית. ההנחה שהערבים רוצים בשלום, גורמת לכך שכל הכרזה מלחמתית של מנהיג ערבי מתפרשת כביטויי סרק, ומה שהם מכריזים כי ילחמו עד שכל הארץ תהיה בידם זה סתם ביטויים לאומיים רחוקים שאינם מצביעים על כוונתם, וגם מה שהם יורים על יהודים אינו מבטא את השנאה העמוקה. בדרך זו כל התנהגות של הערבים מתפרשת בצורה חד צדדית. אילו נקודת המוצא שלהם היתה שונה, ברור שכל מעשיהם ודיבוריהם של הערבים היו מתפרשים אחרת, ובהתאם לכך היתה נגזרת מסקנה שונה על דרכי ההתמודדות נגד האויב הערבי. מכיוון שהנושא הוא קריטי ומסקנות מוטעות יכולות להביא לאסון לאומי - וכבר היה כדבר הזה בערב מלחמת יום הכיפורים שהפרשנות של העובדות היתה מוטעת בגלל הנחות מוקדמות מוטעות - לכן ההגיון מחייב שבראש מערכת הבטחון ישותפו אנשים בעלי דעות שונות ובעלי השקפות שונות. כך יוכלו לבחון את הנתונים מכל צדדיהם, על מנת לגבש מדיניות בטחונית אחראית בתחומים שהם כל כך גורליים לעתידנו. אך לדאבוננו אין הדבר כן.


- דרכי ההתמודדות למעשה -

1) כלפי השמאל: אחר שהגדרנו את השקפת העולם של השמאל החילוני, ניתן להסיק כי לא נוכל לשנות את דרכו אלא בהשבתו לחיק האמונה. זו דרך ארוכה, אך דומה כי הערבים מתחילים את המלאכה, ובמידה מסוימת הם מלמדים את השמאל עד כמה הוא טעה. לצערנו הלימוד הזה בא בכאב.

2) כלפי הציבור הרחב: עיקר המאמץ שלנו צריך להיות לאיחוד הצבור החרדי, הדתי, הלאומי והמסורתי לגוש אחד מלוכד, שהמשותף בו הוא הרצון לשמור על הזהות היהודית. לשם כך עלינו להסביר לציבור זה את הסכנה הנשקפת לאופיה היהודי של המדינה, ואת הסכנה הבטחונית הנובעת מהסכמים שבנויים על השקפת עולם מוטעת של השמאל.
3) ההתמודדות ביש"ע: עלינו להיות נחושים בעמדתנו בכל ישוב, לעמוד ברוח איתנה ביסורים. לראות את התקופה הזו כנסיון ואתגר. רבונו של עולם מנסה אותנו ובוחן את דבקותנו בו ובתורתו ובארץ ישראל, ועלינו לעמוד בנסיון כבניו של אברהם אבינו שעמד בעשר נסיונות. כל עמידה מעלה אותנו מדרגה נוספת לקראת גאולתנו. עלינו להיות כחומת פלדה אל מול הטרור הערבי ואל מול החולשה הפנימית של השמאל, עד שיווכחו אלו ואלו שכל הנסיונות שלהם לפגוע בנו ולהחליש אותנו מתנפצים אל מול עמידתנו, וסופם שפוגעים בהם.
נמשיך בישוב ארץ ישראל בכל מרחביה למרות הכל, נקרא בשם ה', א-ל עולם, אלקי ישראל בכל מקום. בבטחון, באמונה ובדבקות, ובעזרת ה' עלה נעלה ויכול נוכל כי ה' איתנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il